מרקוס רואיז אוונס רגיל שמסתכלים עליו כמו משוגע. כבר יותר מעשור שהוא עומד בראש תנועה שדורשת עצמאות לקליפורניה והיפרדות מארצות-הברית. אבל בעקבות הניצחון של טראמפ בבחירות, היוזמה של אוונס שעד לא מזמן נחשבה הזויה – תופסת תאוצה.
בסוף חודש ינואר השנה קיבל אוונס אור ירוק מהרשויות בקליפורניה לצאת לדרך ולאסוף כחצי מיליון חתימות למען עצמאות עד 22 ביולי השנה. מדובר בתנאי ראשון כדי להתחיל בהליך לקראת משאל עם שיתקיים בנובמבר 2028 ובו יתבקשו תושבי המדינה להצביע בסוגיה: "האם קליפורניה צריכה לעזוב את ארצות הברית ולהפוך לעצמאית?"
על פי המתווה שאושר על ידי מזכירת המדינה של קליפורניה, שירלי וובר, אם לפחות 50% מהמצביעים הרשומים ישתתפו במשאל ולפחות 55% יצביעו "כן", הדבר יהווה "הצבעת אי אמון בארצות הברית של אמריקה" ויבטא את "רצונם של תושבי קליפורניה" להקים אומה עצמאית.
הסיכויים שדבר כזה יקרה הם קלושים ולמעשה שואפים לאפס, אבל אוונס, מנהיג תנועת קאל-אקזיט – (CalExit) משחק מילים המבוסס על הדמיון לברקזיט – מאמין שלתושבי קליפורניה נמאס מהאקלים הפוליטי הנוכחי ושהם יצביעו בהמוניהם בעד היפרדות. "נושא העצמאות הוא נושא רדיקלי", אמר אוונס בראיון טלפוני שערכתי אתו "כשזה יעלה להצבעה, אלה יהיו חדשות עולמיות. בדיוק כמו כשאובמה רץ כנשיא האפרו-אמריקני הראשון או כשטראמפ רץ. זה יהיה אחד מאותם רגעים".
אוונס יודע על מה הוא מדבר. בשבועות האחרונים הוא הפך למרואיין מבוקש בכל כלי התקשורת המובילים באמריקה. היוזמה שלו עדיין נתפסת כקוריוז, אבל אוונס מבטא זרם תת-קרקעי שצובר תאוצה הולכת וגוברת של כעס כלפי טראמפ והממשלה שלו בוושינגטון. סקרים שנערכו בעבר במדינה גילו כי 29% מתושבי קליפורניה בעד היפרדות מארה"ב. גם בדנמרק, מתברר, עוקבים בעניין אחרי קאל-אקזיט. השבוע התפרסמה שם עצומה שזכתה כבר ל-200 אלף חתימות בקריאה לרכוש את קליפורניה מארה"ב בטריליון דולר – יוזמת נגד לתוכנית של טראמפ לקנות את גרינלנד מדנמרק.
אוונס (47), תושב פרזנו בקליפורניה, מתאר את עצמו כ"סנדק של תנועת העצמאות", לאחר שהקים אותה עוד בשנת 2012. "הספר הראשון שאי פעם לקח את הרעיון של להיות אומה נפרדת ברצינות היה שלי", הוא אומר. "אנשים התבדחו על זה אבל הייתי רציני. הראיתי שלהיות חלק מארצות הברית זה נזק כלכלי עבור קליפורניה. אנו מדינה תורמת, אנו משלמים מיסים פדרליים ומקבלים בחזרה רק 75% ממה שאנחנו נותנים. 25% הנותרים מסבסדים מדינות אחרות".
"מפסידים 100 מיליארד דולר בשנה למדינות אחרות"
קליפורניה מתגאה בכלכלה משגשגת, עם תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של כמעט 4 טריליון דולר, נתון שמציב אותה כחמישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב, סין, יפן וגרמניה, גדולה יותר מכלכלות בריטניה והודו. קליפורניה מחזיקה בכלכלה הגדולה ביותר בין 50 המדינות בארה"ב, הרבה הודות לעמק הסיליקון שבו יושבות כל ענקיות ההייטק. היא גם נחשבת לבירת הקולנוע העולמית בזכות הוליווד ולספקית הפירות והירקות החשובה בארה"ב.
קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב עם 39 מיליון תושבים, היא גם ה"מדינה התורמת" הגדולה ביותר בארה"ב. במספרים זה נראה כך: המיסים הפדרליים ששולמו על ידי תושבי קליפורניה והעסקים בה בשנת 2022 עמדו על סכום של 692 מיליארד דולר, המימון הפדרלי שקיבלה קליפורניה בחזרה היה 609 מיליארד דולר (עבור תוכניות כמו ביטוח רפואי, תשתיות וחינוך), מה שאומר שיותר כסף משולם לקופת האוצר בוושינגטון ממה שקליפורניה מקבלת בחזרה מדי שנה.
אוונס מאמין שברגע שקליפורניה תזכה לעצמאות, תהיה במדינה פריחה כלכלית אדירה. "כל בעל עסק שאי פעם דיברתי איתו אומר שיהיה 'בום'" מספר אוונס. "עסקים יוכלו לצמוח ונוכל לקבל עסקאות סחר שיאושרו עכשיו במקום בעוד עשר שנים מהיום. אנחנו הבית של עמק הסיליקון, אם ניפרד, נוכל לגייס עוד 6 מיליארד במכירות טכנולוגיה, וגם לא נפסיד 100 מיליארד דולר בשנה למדינות אחרות. אנו שואלים עסקים, האם הייתם רוצים לא לשלם מס הכנסה עסקי וש-50% מהתקורה הרגולטורית שלכם יוסרו בן לילה? כולם אוהבים את זה".
עם זאת, פרישה תציב אתגרים כלכליים משמעותיים. קליפורניה נהנית כיום ממימון פדרלי לתשתיות, סיוע בשעת אסון ותוכניות חברתיות. כאומה עצמאית, המדינה תאבד את הכספים הפדרליים הללו ותצטרך להקים כוחות צבא וביטחון משלה, דבר שידרוש השקעה משמעותית. בנוסף, קליפורניה תצטרך לנהל משא ומתן על הסכמי סחר חדשים, הן עם שאר מדינות ארה"ב והן עם מדינות אחרות, כדי לשמור על מעמדה הכלכלי הנוכחי. וזה אומר הוצאות כספיות גדולות.
אגב, לקליפורניה הייתה תקופה קצרה של עצמאות מדינית: ב-1846 היא מרדה במקסיקו ובמשך 25 יום, עד שסופחה לארה"ב, השלטון היה בידי התושבים המקומיים שהקימו את הרפובליקה של קליפורניה. על הדגל של הרפובליקה העצמאית התנוסס דב גריזלי והוא מהווה את הבסיס לדגל הרשמי של קליפורניה כיום.
"כשטראמפ נבחר, אף אחד לא צחק עליי יותר"
אוונס, עובד מדינה, מממן את פעילות קאל-אקזיט מכיסו הפרטי. הוא מעריך שזה עולה לו בין 10,000 ל-20 אלף דולר בשנה. "אני לוקח עליי את ההפסד. הייתי יכול לגור באזור הטוב של פרזנו, אבל אני גר במקום שהוא כמו גטו, היכן שהשכירות זולה יותר. ההורים שלי חושבים שאני משוגע, הם לא מאושרים מזה, אבל אני לא מבקש מהם כסף, יש לי עבודה טובה, אז אין להם מה להגיד".
אוונס מספר שגם שאר בני המשפחה לא ממש מתלהבים מהפעילות שלו. "כשהצעתי את קאל-אקזיט ב-2012-2014, כולם במשפחה חשבו שאני משוגע. כל חג הודיה וכל חג מולד הם היו צוחקים עלי ושואלים: איך הולך לך עם תוכנית הפרידה? ואז, בשנה שטראמפ נבחר, בשולחן החג הייתה דממה מוחלטת. צחקו עליי ארבע-חמש שנים בכל חג, אבל כשטראמפ נבחר, אף אחד לא צחק יותר".
"קליפורניה מצביעה מסורתית ברוב בולט למפלגה הדמוקרטית, אבל עדיין רבים מתושבי המדינה הצביעו לטראמפ בבחירות האחרונות. אוונס משוכנע שגם הם שותפים כיום לסלידה מהמדיניות של הנשיא ולכן יש סיכוי שאפילו הם יצביעו בעד תוכנית הפרידה. "טראמפ נגד הערכים שקליפורניה מייצגת, גיוון, קבלת האחר, תרבויות ושפות שונות, דברים שאנחנו אוהבים כאן. הוא לא מייצג את הצד הזה של אמריקה".
אוונס מאמין שהסנטימנט הציבורי משתנה לטובת קאל-אקזיט, המונע על ידי חוסר שביעות רצון גובר מהפוליטיקה הלאומית. "דיברתי עם פרופ' למדעי המדינה מהרווארד והוא אמר לי, 'אתם לא מבינים כמה תושבי קליפורניה כועסים עכשיו'. כשהתרחשו השריפות בפאליסיידס, טראמפ בא ואומר, 'אני לא יודע אם אני רוצה לעזור לכם כי אני לא אוהב אתכם'. בינתיים, אנשים מתו, הפכו מחוסרי בית והוא ניצל את האסון כדי לקדם את המדיניות שלו. הזעם שיש לאנשים כלפי גווין ניוסאם (המושל) אפילו לא משתווה למה שיש להם כלפי טראמפ. ניוסאם לא אמר 'לא אכפת לי, אני לא הולך לעזור לכם'. טראמפ עשה זאת. הוא יצר שסע שאי אפשר לתקן".
למען הדיוק, במהלך ביקורו באזורים שנפגעו מהשרפות באל-איי, טראמפ הצהיר כי "אנחנו הולכים לתקן את זה" והציע סיוע פדרלי. עם זאת, הוא אמר שסיוע זה צריך להיות מותנה בפעולות מסוימות של הנהגת קליפורניה כמו שינוי הגישה של המדינה לניהול מים ומתח ביקורת ספציפית על מאמצי שימור הדגים בצפון המדינה לשם העביר המושל ניוסאם עשרות מיליוני דולרים. הוא ביקר גם קודם לכן את ניוסאם על כך שהתעלם מאזהרותיו בנוגע לצמחייה היבשה שיש לנקות אותה על מנת להימנע מהתפשטות שריפות.
לאורך הראיון, אוונס נזהר שלא להזכיר את יריבו לואיס ג'יי מרינלי שייסד את תנועת Yes California והיה מנהיגה הבולט לאורך שנים. בין השניים התפתחה יריבות על מי מהם יוביל את המרד לעצמאות מארה"ב. המאבק בין השניים הגיע באופן מוזר לסיומו בשנת 2016 כשמרינלי עבר במפתיע לרוסיה, ביחד עם אשתו, במסגרת חילופי סטודנטים. עזיבתו יצרה ואקום מנהיגותי, ואוונס ביקש למלא אותו על ידי מיתוג מחדש של "יס קליפורניה" כקאל-אקזיט. ב-2019 מרינלי ניסה לחזור ולהנהיג את התנועה, אבל היה זה מאוחר מדי. אמינותו נפגעה ואוונס מיצב את עצמו כמנהיגה החוקי של התנועה.
יש המאמינים כי המאבק של מרינלי לעצמאות עבור קליפורניה לא היה טהור. מה שחיזק את התאוריה הזאת הייתה החשיפה שמרינלי ו"יס קליפורניה" נהנו מתמיכה כספית של אזרח רוסי בשם אלכסנדר יונוב, שנחשד על ידי משרד המשפטים האמריקאי בשיתוף פעולה עם ממשלת רוסיה בניסיון להשפיע על הבחירות בארה"ב. נגד מרינלי נטען כי הקמפיין שלו מומן על ידי ממשל פוטין במסגרת הניסיון לערער את היציבות באמריקה.
ארוכה הדרך לעצמאות
גם אם תושבי קליפורניה ירוצו לקלפיות ויצביעו בעד תוכנית הפרישה, ישנם מכשולים משפטיים המסבכים את הדרך לעצמאות. החוקה האמריקנית אינה מספקת מנגנון ברור לפרישת מדינה, וכל ניסיון ידרוש ככל הנראה את אישור הקונגרס ואולי גם תיקון חוקתי. מבחינה היסטורית, בית המשפט העליון קבע כי פרישה חד-צדדית אינה מותרת, מה שהופך את ההיתכנות המשפטית של מהלך כזה למוטלת בספק רב.
אוונס מצידו טוען שזה לא נכון: "הרבה אנשים מפקפקים בכך כי הם חושבים שפרישה היא בלתי חוקית לחלוטין, אבל פסק הדין 'טקסס נגד ווייט' בבית המשפט העליון, שהוכרע לאחר מלחמת האזרחים, קבע כי פרישה יכולה להתרחש בהסכמת המדינות. ארווין צ'מרינסקי, דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומבכירי חוקרי החוקה בקליפורניה, אמר כי די ברוב קולות פשוט בקונגרס. מוליכים שולל אנשים כשאומרים להם שזה בלתי אפשרי. ראיתי עכשיו שני מאמרים שטענו שפרישה אינה אפשרית והם אפילו לא הזכירו את צ'מרינסקי. משקרים לאנשים".
אם היוזמה תעבור, הצעד האחרון יהיה שקליפורניה תנהל משא ומתן על יציאתה עם הממשל הפדרלי. "נציג מקליפורניה יצטרך ללכת לממשל הפדרלי ולבקש רשות לעזוב. אנחנו מאמינים שבתי המשפט יצדדו בנו", אומר אוונס.
אוונס טוען גם כי ייתכן שלמחוקקים הרפובליקנים יהיה תמריץ לאשר את עזיבתה של קליפורניה, מדינה "כחולה" שמצביעה מאז ומעולם למפלגה הדמוקרטית בעלת מספר עצום של אלקטורים (54 בבחירות האחרונות). אם קליפורניה תיפרד מארה"ב, הסיכויים של הרפובליקנים להישאר בשלטון יגברו מאוד.
"צריך לחזור 100 שנה אחורה כדי למצוא תקופה שבה לרפובליקנים היה כל כך הרבה כוח – בסנאט, בבית הנבחרים, בקונגרס, בנשיאות ובבית המשפט העליון. יש להם את כל הקולות שהם צריכים כדי להצביע לנו".
