האם המזרח התיכון עומד בפני מלחמה רחבה או בדרך להסכם דרמטי? יממה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי ביטל תקיפה אמריקנית מתוכננת נגד איראן, הוא טען כי קיימות הבנות ראשוניות שעשויות להוביל להסדר – הן בנוגע לפתיחת מצר הורמוז והן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית.
בשיחה עם כתבים על סיפון מטוס הנשיאות "אייר פורס 1", אמר טראמפ כי המשא ומתן עם איראן יתחדש וכי הוא מאמין שניתן להגיע להסכם. "יש עסקה על הורמוז ותהיה עסקה על פירוק הנשק הגרעיני", אמר, והבהיר כי מבחינתו מדובר במהלך שמטרתו למנוע מלחמה רחבה ולחסוך חיי אדם.
לדברי טראמפ, ההחלטה שלא לצאת למתקפה התקבלה לאחר שמדינות באזור, ובהן סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר, ביקשו ממנו לעצור את המהלך מתוך אמונה שניתן להגיע להסדר. "היינו מוכנים לצאת לדרך. זו הייתה מתקפה מסיבית", אמר. "אבל כשבעלות ברית מבקשות לבטל אותה, אתה צריך לומר: טוב, בואו נראה".
טראמפ טען כי גם איראן עצמה פנתה בבקשה להמשיך במשא ומתן. לדבריו, טהרן העבירה מסרים שלפיהם היא מעוניינת להגיע להסדר, אם כי הוא הוסיף כי בעבר קרה שאיראן שלחה מסרים דומים ולאחר מכן הכחישה אותם בפומבי.
"אני מעדיף לעשות עסקה", אמר טראמפ. "אני לא רוצה שאנשים ימותו". עם זאת, הוא הדגיש כי ארה"ב עדיין מחזיקה באפשרות הצבאית וכי היא יכולה לפעול "בכל זמן שנרצה".
טראמפ אף תיאר את התקיפה שתוכננה נגד איראן כפעולה צבאית חסרת תקדים בעוצמתה, ואמר כי הייתה יכולה להיות "ההתקפה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". לדבריו, איראן ומדינות באזור הבינו את גודל הסכנה וביקשו למצות את האפשרות הדיפלומטית.
על פי דבריו, ההבנות המתגבשות אמורות לכלול פתיחה מלאה ומיידית של מצר הורמוז – אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, שדרכו עוברת חלק משמעותי מאספקת האנרגיה העולמית – וכן התחייבות לסיום האיום הגרעיני מצד איראן.
מצר הורמוז הפך בשנים האחרונות לאחד המוקדים הרגישים ביותר במאבק בין איראן למערב. כל איום על חופש השיט באזור משפיע מיד לא רק על מדינות המפרץ, אלא גם על הכלכלה העולמית ועל מחירי הדלק והאנרגיה. איראן כבר איימה בעבר להשתמש בשליטתה הגיאוגרפית באזור ככלי לחץ במקרה של עימות, ולכן פתיחת המצר מחדש והבטחת מעבר חופשי של ספינות נחשבות מרכיב מרכזי בכל הסדר אפשרי.
לצד סוגיית הורמוז, הנושא הרגיש ביותר במשא ומתן הוא כמובן תוכנית הגרעין האיראנית. טראמפ הבהיר כי מבחינתו לא מדובר רק בהגבלת הפעילות הגרעינית של איראן, אלא במניעת אפשרות שטהרן תחזיק בעתיד בנשק גרעיני. לדבריו, ארה"ב מעוניינת ב"פירוז גרעיני" של איראן, אך אם השיחות ייכשלו – האפשרות הצבאית עדיין מונחת על השולחן.
טראמפ אף טען כי ישראל הסכימה בשלב זה להימנע מפעולה צבאית. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כתב כי "מדינת ישראל מצטרפת אליי למחויבות הזאת", וקרא לצדדים להשלים במהירות את המשימה.
עם זאת, נכון לעכשיו, לא פורסמו פרטים רשמיים על תנאי העסקה, על לוחות הזמנים או על התמורות שאיראן וארה"ב אמורות לקבל במסגרת הסדר אפשרי. גם לא ברור האם מדובר בהסכם ממשי שנמצא בשלבי גיבוש או בניסיון נוסף להשיג פריצת דרך דיפלומטית.
למרות האופטימיות שמציג הנשיא האמריקני, הדרך להסכם עדיין רצופה מכשולים. ארה"ב ואיראן כבר ניהלו בעבר משאים ומתנים שהובילו להבנות אך הסתיימו במשבר.
בישראל קיימת סקפטיות עמוקה לגבי כוונותיה של טהרן, ובכירי מערכת הביטחון הזהירו בעבר כי הסכם שאינו כולל פירוק אמיתי של היכולות הגרעיניות האיראניות עלול רק לדחות את העימות הבא.
השאלה המרכזית מבחינת ישראל אינה רק האם תפרוץ מלחמה בקרוב, אלא האם ניתן להגיע להסדר שיבטיח לאורך זמן שאיראן לא תוכל להפוך למדינה גרעינית. בירושלים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, כאשר המדיניות הישראלית לאורך השנים הייתה ברורה: אסור לאיראן להשיג נשק גרעיני.
גם מדינות המפרץ פועלות מאחורי הקלעים למנוע הידרדרות. לפי דיווחים, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חשש שתקיפה אמריקנית נגד איראן תוביל לנקמה נגד מתקני אנרגיה בסעודיה ובמדינות נוספות באזור. פגיעה בתשתיות הנפט והגז במפרץ עלולה לגרום למשבר כלכלי עולמי, ולכן סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות הפעילו לחץ למצות את האפשרות הדיפלומטית.
עבור איראן, הסכם אפשרי עשוי להיות הזדמנות להקל את הלחץ הכלכלי הכבד שהוטל עליה במשך שנים בעקבות הסנקציות האמריקניות. חזרה לשווקים הבינלאומיים, אפשרות לייצא יותר נפט וקבלת הקלות כלכליות הן תמורות משמעותיות עבור המשטר בטהרן. מנגד, ארה"ב דורשת צעדים ברורים שיגבילו את יכולותיה הגרעיניות ואת פעילותה האזורית.
בשלב זה, המזרח התיכון נשאר בין שני תרחישים מנוגדים: שולחן משא ומתן שעשוי למנוע מלחמה רחבה – או הסלמה שתוכיח שהדיפלומטיה לא הצליחה לעצור אותה.
הניסיון של השנים האחרונות מלמד כי מול איראן המרחק בין שיחות שלום לבין עימות צבאי יכול להיות קצר מאוד. השאלה הגדולה כעת היא האם טראמפ הצליח לעצור מלחמה לפני שהחלה – או רק לדחות את הרגע שבו הצדדים יצטרכו לקבל החלטה.
