לפני שבע שנים גילתה כרמל (שם בדוי) שהיא חולה בסרטן ומאז חייה השתנו מקצה לקצה. מאישה בריאה ופעילה, היא הפכה לאישה חולה שחייה מתנהלים בין הבית לבית החולים ובכל זאת ולמרות הכאבים הקשים וחוסר הוודאות לגבי מה ילד העתיד, כרמל אינה מרחמת על עצמה או שואלת "למה דווקא לי זה קרה?"
הראיון אתה מתקיים טלפונית. מאז פרצה הקורונה, היא בקושי מתראה עם אנשים והיציאות היחידות שלה מהבית, נעשות לבית החולים ולטיפולים.
"הכל התחיל זמן קצר לאחר יום הולדתי ה-60. איבדתי את התיאבון והרגשתי חולשה קשה. לאחר שרזיתי מאוד, התחלתי גם להשתעל ויצאו לי חתיכות דם. בשלב הזה, החלטתי ללכת לרופא ולבדוק מה קורה. הוא הפנה אותי לצילום MRI ומאחר ומצאו משהו חשוד, הוחלט לעשות ביופסיה. כך גיליתי שאני חולה במלנומה. המחלה הזאת התחילה מנקודת חן בגב שהתחילה לגרד ולהציק לי. כשהרופא אמר לי שיש לי מלנומה, לא ידעתי בכלל מה זה. כשגילו שאני חולה, המחלה היתה כבר בשלב 4. עד שגילו אותה, המחלה כבר עברה לריאות ומשם למח".
"באותם ימים, גרתי אצל אחי. אני אישה בודדה ואין לי משפחה משלי. בשלב הזה, קרובת משפחה בלוס אנג'לס הזמינה אותי לעבור ללוס אנג'לס כי כבר לא יכולתי להישאר אצל אחי. בזמנו, גרתי בעצמי כאן וחזרתי לארץ לפני מספר שנים. ידעתי שאני חייבת שתהיה לי עזרה כי לא היה לי אף אחד שיעזור לי. לאחר שהגעתי לכאן, חברה סיפרה לי על ארגון סטנד ביי מי שמסייע לחולי סרטן. הייתי נורא חולה, עצובה ובודדה וסבלתי מכאבי תופת. זה לא פשוט לעבור את המחלה הזאת לבד. הרמתי טלפון לארגון והם מייד התעניינו מה אני צריכה ואיך אפשר לעזור. צוות סטנד ביי מי ביקש לדעת הכל, התקשרו כל הזמן ועטפו אותי באהבה. בכל פעם שחסר לי משהו כמו כיסא גלגלים, הם מייד מסדרים שמישהו יביא לי. הרגשתי שאוהבים אותי וזה כל כך עזר לי, אין לי מילים להודות להם על החום והאהבה שהן העניקו לי".
כרמל עברה כבר שלושה ניתוחים במח על מנת להסיר את הגידולים. שני האחרונים התקיימו בחודש האחרון אז גם עברה ניתוח שאנט לטיפול בהידרוצפלוס (בעברית: הידרקון מוחי) שנועד לנקז את עודף הנוזלים המקיפים את רקמת המח. "כשהגידולים מתחילים לגדול, מצטברים נוזלים" מסבירה כרמל "ולכן היו חייבים לעשות את הניתוח על מנת לנזק אותם. מרוב פחד לא רציתי לדעת יותר מדי פרטים על הניתוח. המחלה הזאת מאוד קשה. היא פגעה לי גם בזיכרון כי הגידולים במח. קשה לי להתרכז או לזכור דברים. חוץ מהכאבים, אני צריכה להתמודד עם הבדידות כי זו מחלה מאוד מבודדת, במיוחד מאז הקורונה. בגלל הפחד להידבק וגם בגלל שאני בסך הכל אורחת כאן, לא מגיעים לבקר אותי אנשים והקשר היחידי שלי מתבצע טלפונית".
כרמל מספרת כי ההתעניינות והעזרה אותה היא מקבלת מסטנד ביי מי סייעו לה לא מעט בהתגברות על הבדידות והעצבות. "מחמם לי את הלב לדעת שיש אנשים כאלו שבאמת איכפת להם" היא אומרת וקולה רועד מהתרגשות "כל יום הולדת וכל חג, הם שולחים מתנות וסלסלות לחג ובאופן קבוע מתקשרים לראות מה קורה אתי ואיך אני מרגישה ומה אני צריכה. זה לא מובן מאליו".
כרמל אומרת שחשוב לה שאנשים ידעו עד כמה העמותה הזאת סייעה לה ומסייעת לחולים כמותה ורוצה להודות לנשיאת הארגון גילה מילשטיין. "יש לי חברה שאף היא חלתה והם עוזרים גם לה. לפעמים אני בוכה מרוב התרגשות על מה שהם עושים למעני. אני קוראת לסיגל (אחת ממקימות העמותה): המוציאה לפועל, כי כל מה שאני צריכה, היא דואגת שיעשה בעזרת צוות המתנדבים של הארגון פשוט מלאכים ואני כל כך אסירת תודה להם על כל מה שהם עושים למעני".
כרמל היא אישה מאמינה ואומרת שאף פעם לא כעסה על אלוהים על כך שחלתה במחלה. "אני לא כועסת שזה קרה לי, אם אלוהים החליט שזה מה שזה יקרה, אני מקבלת את זה. אני גם לא חושבת יותר מדי על העתיד אלא מתרכזת בהווה ובמה שיש לי עכשיו ומשתדלת להיות כמה שיותר אופטימית".
סטנד ביי מי היא עמותה המסייעת
לחולי סרטן ומשפחותיהם בקהילה הישראלית.
המעוניינים לעזור, להתנדב או לתרום,
מוזמנים לפנות אל: 818-664-4100
[email protected]
www.standbymela.org
