ג'וש קוטלר, 39, שב לביתו באלטדינה לאחר שהשריפה שפרצה בשכונה, אילצה אותו לברוח משם עם משפחתו. דבר לא נשאר מהבית אותו רכש לפני שנה וחצי, אך מבין ההריסות הציצה לה חנוכיה.
"אכלנו ארוחת ערב בשעה 6:30 בערב והשריפה פרצה אחרי עשר דקות במורד הרחוב, בשלב הזה הרוחות נשבו מזרחה לא לכיוון שלנו אבל בכל זאת פינינו כדי להיות בטוחים. בשעה 11:30 בלילה נסעתי בחזרה לאלטדינה כדי לבדוק מה המצב, נסעתי במעלה ההר וראיתי שהאש מתקרב לכיוון הבית, אז הרטבתי את הגג ומסביב לבית כדי למנוע מהגיצים מלפגוע בבית".
קוטלר שב לביתה של גיסתו, לשם עברה משפחתו, אשתו אמילי ושתי בנותיהם, ליברטי, 4 ואיב בת השנתיים. למחרת היום, שכן של בני הזוג שלח אליהם וידיאו ואז גילו שביתם נשרף לחלוטין.
"פרצנו בבכי. השארנו את הילדות עם המשפחה ונסענו לשם אבל המשטרה סגרה את הכביש, אז החננו והתחלנו לעלות במעלה ההר לבית. כשהגענו לשם, ראינו את הנזק ונותרו עדיין שריפות קטנות מסביב וחלקן באיזור הבית שלנו".
לא נראה שנותר דבר מהבית, אבל קוטלר חשב שאולי בכל זאת ימצא משהו. הוא פנה לכבאית שהיתה באיזור ושאל אותה אם זה בטוח לחפש בין ההריסות.
"היא ענתה לי שכן ושאפילו תעזור לי. התחלתי לחפש ואחרי עשר שניות, היא טופחת לי על הכתף ואמרה לי: חנוכה שמח' והגישה לי את החנוכיה של סבתי ליאה קוטלר".
סבו וסבתו של קוטלר, הם ניצולי שואה מבלרוס. " כמעט התמוטטתי. התחלתי לבכות. אמרתי תודה לאלוהים. זה היה רגע מאוד חזק, הוא נתן לי כח. אני לא חושב שהייתי כל כך חזק אילולא סיפור המנורה".
