Page 42 - waia225
P. 42
צווי גיוס לצעירים חרדים ,אך רק 177התגייסו גיוס חרדים:
בפועל – שיעור של .1.77%ההעדפה הברורה של
צעירים חרדים להיכנס למעגל הסנקציות על פני הגיע הזמן לדבר על מהות
התגייסות מעידה על עומק ההתנגדות ועל עוצמת ולא על כמות
הלחץ הקהילתי. כדי לנצל את ההזדמנות ההיסטורית לגיוס החרדים יש צורך
בגישה הדרגתית בונה אמון ,ולא במרדף אחר מכסות
נדבך נוסף במורכבות הוא תפקידו המסורתי של
בית המשפט העליון .למרות כוונות טובות לכאורה, השבעה באוקטובר – העמקת השסע אריק בלומברג
שופטי בג"ץ התגלו פעמים רבות כמכשול מרכזי
לפתרונות מדורגים ,כאשר לאורך השנים נפסלו כאמור ,מתקפת השבעה באוקטובר יצרה תפנית שורשי המחלוקת :מבן-גוריון ועד ימינו
מתווים שונים שנועדו להסדיר את סוגיית הגיוס, דרמטית בשיח הגיוס .מחד ,התחדדה הדרישה
ונוצר מעגל שוטה :המדינה מצהירה על כוונות, הציבורית לשינוי מהותי ב"תורתו אומנותו"; מאידך, טבח השבעה באוקטובר חשף את המחיר
מנסחת חוקים ,ובית המשפט פוסל אותם .כתוצאה גברה תחושת האיום בציבור החרדי ,שרואה בלחץ האסטרטגי של הקרע המתמשך בין החברה
מכך ,ההצהרות הפוליטיות נותרות ריקות מתוכן, החרדית למדינה ,ובמקביל יצר הזדמנות חסר
הגובר ניסיון ל"חילון בכפייה". תקדים לשינוי .בפעם הראשונה התגבשה הכרה
והפתרון האמיתי מתרחק. בשני המחנות כי המודל הנוכחי אינו בר קיימא.
פרדוקסלית ,ככל שגבר הלחץ הציבורי ,כך האתגר האמיתי אינו בקביעת מכסות גיוס ,אלא
ההיסטוריה מלמדת על ניסיונות רבים להסדרת התחזקה ההתנגדות וההסתגרות במגזר החרדי. ביצירת מודל שיכבד את הזהות החרדית תוך בניית
הסוגייה כאשר לאורך השנים חוק רודף חוק ונופל, העיתונות החרדית הקצינה עמדות ,וגם דמויות שותפות אמיתית באחריות הלאומית .ניסיון העבר
המוכר שבהם הוא חוק טל משנת ) 2002בהובלת שנחשבו מתונות אימצו רטוריקה נוקשה יותר. מלמד כי דווקא גישה הדרגתית המתמקדת באיכות
השופט המנוח צבי טל( שהציע מתווה הדרגתי תהליך זה מדגיש את הסכנה בגישה כוחנית :ככל השירות ולא בכמות המשרתים ,היא זו שתוביל
לשילוב חרדים בצבא ,אך נפסל על ידי בג"ץ ב2012- שהשיח מחריף ,כך גוברת ההתבצרות גם בקרב
בטענה של גיוס מועט וניצול לרעה של מנגנון "שנת הפלגים המתונים .עם זאת ,במקביל להקצנה לפריצת דרך משמעותית.
ההכרעה" .אילו החוק היה נותר בתוקף ומיושם הממסדית ,מתרחשים תהליכי עומק חיוביים בקרב
בהדרגה למשך עשור נוסף ,סביר מאוד להניח חרדים רבים .צעירים חרדים מגלים שותפות גוברת מאז קום המדינה ,סוגיית גיוס החרדים נותרה אחת
שגיוס חרדים היה כבר מציאות נורמטיבית בחברה עם החברה הישראלית ,במיוחד מאז השבעה המחלוקות העמוקות בחברה הישראלית ,ומשקפת
באוקטובר .מגמות אלו של ׳ישראליזציה׳ מהוות עוד פער אידאולוגי מובנה :מצד אחד ,תפיסה ממלכתית
הישראלית כיום. בסיס פוטנציאלי לשינוי אמיתי ,אם תאומץ גישה הרואה בשירות הצבאי חובה אזרחית וערך מכונן;
מצד שני ,תפיסה חרדית המקדשת את לימוד
המתח בין הצרכים המיידיים של צה"ל לבין הקשיים נכונה. התורה כערך עליון .מה שהחל ב 1948-כהסדר זמני
ביישום המסגרת המותאמת לחרדים התחדד ומוגבל של "תורתו אומנותו" שנועד לשקם את עולם
בדיון האחרון שנערך בנושא בוועדת חוץ וביטחון פרדוקס הסנקציות הישיבות לאחר השואה ,הפך עם השנים למנגנון
בכנסת .ראש אגף כוח אדם האלוף דדו בר כליפא, פטור רחב היקף שמעולם לא זכה להסדרה מקיפה.
הציג תמונת מצב מדאיגה :מחסור חמור בלוחמים עשור של גיוס חרדים מלמד על פער בלתי ניתן כישלון זה הוביל לשורה של פתרונות חלקיים
ותומכי לחימה בעקבות המלחמה ,עם צורך מיידי לגישור בין גישת ה"מהפכה" )כפייה וסנקציות( לבין ומאולתרים ,שנפסלו חדשות לבקרים על ידי בג"ץ
בגיוס של 6,000-7,000לוחמים ,ובתוספת תומכי גישת ה"אבולוציה" )בניית אמון ושמירה על זהות
הלחימה בסך הכול כ 10-אלפים חיילים .בהתייחסו תרבותית( .הנתונים מדברים בעד עצמם :מאז והותירו את הסוגייה ללא מענה מערכתי.
לאוכלוסייה החרדית ,הדגיש בר כליפא את הכוונה פסיקת בג"ץ ביולי 2024נשלחו עד כה כ 10-אלפים
להטיל סנקציות אפקטיביות כמו שלילת קצבאות www.weareinamerica.com 42
ומענקים ממשלתיים ,הפסקת מימון למוסדות
לימוד ,הגבלת אפשרויות תעסוקה במגזר הציבורי,
שלילת רישיונות נהיגה ,הגבלות על פעילות
חשבונות בנק ואיסור יציאה מהארץ.
פרדוקס הסנקציות יוצר מצב אבסורדי :גם אם
מערכת האכיפה תצליח לדחוף אלפי בחורים
חרדים לשערי הבקו״ם ,׳מגויסי כפייה׳ אלה לא
יהפכו ללוחמים איכותיים בעלי מוטיבציה .במקרה
הטוב ,ייווצר מאגר של חיילים ממורמרים שמטרתם
היחידה היא לסיים את השירות במהירות האפשרית
ובמינימום תרומה .רוח לחימה ,הקרבה ומוטיבציה –
הערכים המרכזיים בכל יחידה קרבית ,אינם נובעים
מאיומים ,אלא מהזדהות פנימית והכרה בערך
השירות.
המענה הקהילתי:
פתרון מערכתי לשילוב חרדים בצה"ל
רבים מהמשרתים החרדים מדווחים על תחושת
"ארץ לא זרועה" – הם אינם משתייכים עוד באופן
מלא לעולם החרדי ,אך גם אינם משתלבים בקלות
בחברה הכללית .מציאות זו משדרת מסר ברור
לצעירים חרדים השוקלים שירות :הבחירה בשירות
עלולה לעלות במחיר הניתוק מקהילתך.
גורמים במנהלת החרדית הצבאית זיהו את הבעיה
והציעו פתרון מערכתי :הקמת קהילות ייעודיות
לחרדים משרתים ולמשפחותיהם .מודל זה כולל
מעטפת תמיכה מקיפה – ממגורים מותאמים ועד
מסגרות חינוך ייעודיות – שתאפשר אורח חיים חרדי
לצד לגיטימציה לשירות צבאי.
עם זאת ,למרות עשור של דיבורים והבטחות
מרחיקות לכת לקידום הנושא ,טרם הוקמה ולו
המשך...
