Page 40 - waia225
P. 40
יום השואה יתקיים השנה ב 23-24-באפריל ויום הזיכרון ב 29-30-באפריל ולמרבה הכאב בשנה החולפת התווספו משפחות רבות
למשפחות השכול .מדוע ימי הזיכרון האלו כל כך חשובים לנו כעם והרי עבור משפחות השכול ,כל יום ביומו הוא יום זיכרון כי
הם לא ישכחו לעולם .בין אם מדובר באבל אישי או לעולמי ,ימי הזיכרון לא נועדו עבור מי שלא יכול לשכח אלא עבור כל השאר
את חייהם במקום אחר ,לילדים הצעירים מכדי יתכן שאנחנו צריכים את היום המיוחד הזה כדי אמונה ברוורמן
לזכור את ההתרגשות ב ,67-את האימה ב 73-ואת שנוכל להמשיך את החיים הרגילים שלנו
האסון בלבנון ,לאלה שעדיין לא נולדו בזמן מלחמת כשאני רואה כיצד בטנו של תינוק עולה ויורדת עם
המפרץ או שהיו קטנים בשיאי האינתיפאדה – הם יתכן שאנחנו צריכים את היום המיוחד הזה כדי כל נשימה ,אני זוכרת .כשאני מבחינה במאמר על
צריכים יום זיכרון .הם צריכים לדעת את כל הדרכים שנוכל להמשיך את החיים הרגילים שלנו ,כדי מחקר בתחום הסרטן ,אני זוכרת .כשאני עוברת ליד
שבהם נאבקנו למען עמנו .הם צריכים להבין מה זה שלא נהיה נתונים כל הזמן לחסדיו של הצער ,כדי בית חולים ...כשהשמש פורצת מבעד לעננים כמו
אומר ,כדי שלא ישליכו ביהירות את מה שאחרים להפחית או לבטא את תחושת החשיפות והפגיעות. שעשתה באותו הבוקר ...כשאני מביטה בתמונה
נאבקו למענו בצורה קשה כל-כך ובמשך זמן רב שלה בכובע עם הפרח הענק שקנינו כדי להסתיר
יתכן שזוהי הסיבה לקבוע ימי זיכרון.
כל-כך. את הקרחת ...אני זוכרת.
אירועי הזיכרון נועדו עבור אלה שלא חוו את מלחמת אבל אני חושבת שהאירועים האלה לא נועדו באמת
העולם השנייה ,שאולי חיו חיים מערביים נוחים או עבור קרוביהם של אלה שאיבדו את חייהם; הם אני לא צריכה בשביל זה יום מיוחד .לעולם לא
נולדו בדור מאוחר יותר; לאלה שהמודעות היהודית אשכח את הנכדה שלי.
שלהם לא עוצבה על ידי אימי השואה .הם צריכים נועדו עבור אלה שלא.
ואני חושבת שככה זה גם עם ניצולי השואה.
ללמוד ולזכור. הם נועדו עבור אלה שיש סכנה שמא ישכחו – לאלה הטראומות היומיומיות והמתמשכות שלהם
ובמישור הפרטי שלי ,יום הזיכרון של שלא נלחמו במלחמות ישראל – לאזרחים שחיים
הנכדה שלי נועד בעיקר לאלה שלא פגשו בבטחה בעורף או ליהודי התפוצות שבחרו לבנות הותירו בהם את חותמן -באגירת מזון
אותה בגלל שהיא הייתה צריכה לשהות כשהם נזכרים ברעב ,בסירובם לתמוך
בבידוד ,לאלה אשר עלולים לשכוח את בקונצרטים של וגנר בישראל כשהם
כוחן של התפילות שהם אמרו עבורה ,את נזכרים באסוציאציה השלילית ,או
תחושת האחדות והחיבור שהם חשו עם בציפיותיהם הגבוהות מילדיהם כשהם
יהודים אחרים ,כשאמרו לזכותה פרקי נזכרים בפוטנציאל שלא מומש – הם ,אף
תהילים. פעם לא שוכחים!
כל אותם אנשים צריכים ללמוד את
ההיסטוריה ,כדי שגם הם יהיו מוכנים ובאשר להוריהם של אלה שנהרגו על
לקום ולהילחם – בין אם במילים ובין אם הגנת הארץ והעם ,בין אם במלחמה ובין
בנשק ,בין אם בחוכמה ובין אם בכוח ,בין אם כקרבנות להתקפת טרור ,הזיכרונות
ללא ספק עדיין טריים ,והתמונות חיות.
אם ברוח ובין אם בגוף. הם לא צריכים בשביל זה יום מיוחד .ואולי
יש גם אנשים שאין חשש שישכחו – כי הם לפעמים הם אפילו היו רוצים קצת לשכוח.
עדיין לא יודעים מה צריך לזכור .למענם,
ולמען הדורות הבאים ,אנחנו זקוקים לימי כן ,יתכן שיש חוכמה פסיכולוגית מסוימת
בימי זיכרון .יתכן שאנחנו זקוקים לרגע
הזיכרון הללו. מיוחד שיוקדש אך ורק לזיכרון ,יום שבו
נוכל לשקוע בחופשיות בכאב ולתת לו
באדיבותaish.co.il : ביטוי -לא לשמור אותו בפנים; לא עוד
לקמוץ שפתיים.
www.weareinamerica.com 40
