החודש, תשרי אנו חוגגים את השנה העברית החדשה עם תפוח בדבש, רימונים, ומברכים זה את זה "לשנה טובה". החג נופל בדרך כלל בספטמבר או ראשית אוקטובר.
ראש השנה היהודי יוצא דופן בכך שהוא גם חג וגם זמן של חשבון נפש. שומעים תקיעת שופר, אוכלים מאכלים סמליים ומאחלים שנה טובה ומתוקה.
התפוח בדבש הוא כמובן הסמל המפורסם ביותר – משאלה לשנה מתוקה. אבל יש עוד מאכלים סימבוליים: רימון, תמרים, כרישה, סלק ועוד.
ומנהג יפה במיוחד: תשליך – הולכים אחר הצהריים אל מקור מים ומשליכים באופן סמלי את החטאים, בהשראת הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאותם".
אז איך חוגגים עמים אחרים את ראש השנה שלהם? אספנו עבורכם מספר ממנהגי ראש השנה המיוחדים עבור מספר עמים.
הפרסים – נורוז: שנה חדשה שמתחילה באביב
(נופל בסביבות ה-20-21 במרץ) נורוז פירושו בפרסית "יום חדש" והוא מציין גם את תחילת האביב והתחדשות הטבע. החג נחגג כבר יותר מ־3,000 שנה.
אחד המנהגים המקסימים הוא Haft-Sin שולחן שעליו מניחים שבעה פריטים שמתחילים באות S בפרסית: נבטים, שום, תפוח, סומאק, פרי הסנייד, חומץ וסאמאנואו – מאכל מתוק העשוי מנבטי חיטה. הנבטים מסמלים התחדשות וחיים חדשים.
עוד לפני החג עושים ניקיון יסודי של הבית ובערב החג קופצים מעל מדורות – מנהג שמסמל מעבר מחושך לאור והתחדשות.
הסינים – ראש השנה הירחי: משפחה, כסף ומפלצות
(נופל בסביבות ינואר או בפברואר. התאריך המשתנה מדי שנה לפי לוח השנה הירחי.) זהו אחד החגים החשובים ביותר בסין, והחגיגות יכולות להימשך כשבועיים. המשפחות מתאחדות, מקשטות את הבתים באדום, מעניקות לילדים מעטפות אדומות עם כסף, ואוכלות ארוחות חג גדולות.
אחת המסורות המפורסמות היא ריקודי הדרקון והאריה, עם תהלוכות, תופים וזיקוקים. האדום נחשב לצבע שמביא מזל ומרחיק רוע.
באופן מעניין לא מנקים את הבית ביום הראשון של השנה החדשה, משום שעל פי האמונה אפשר "לטאטא החוצה" יחד עם הלכלוך גם את המזל הטוב שנכנס לבית.
היפנים – שנה חדשה שקטה יחסית
(חוגגים ב-1 בינואר לפי הלוח הגרגוריאני.) Shōgatsu הוא החג החשוב ביותר ביפן. לפני השנה החדשה מנקים את הבית ומקשטים אותו בענפי אורן, במבוק ושזיף. בערב השנה החדשה אוכלים toshikoshi soba – אטריות כוסמת ארוכות שמסמלות אריכות ימים.
בימים הראשונים של ינואר הולכים ל־hatsumōde, הביקור הראשון במקדש או במקדש שינטו בשנה החדשה, ומתפללים לבריאות, מזל ושגשוג. ילדים מקבלים מעטפות עם כסף.
הקוריאנים – מתחילים את השנה עם מרק
(נופל בינואר או פברואר, לפי לוח השנה הירחי.) Seollal, ראש השנה הקוריאני, הוא זמן של משפחה וכבוד לאבות הקדמונים. בני משפחה מתכנסים, עורכים טקסים לכבוד אבותיהם, משחקים משחקים מסורתיים ואוכלים מאכלים מיוחדים.
המאכל המזוהה ביותר עם החג הוא tteokguk – מרק עם פרוסות עוגות אורז. יש אפילו אמונה עממית שלפיה אכילת קערת המרק מסמלת להתבגר בשנה.
התאילנדים – ראש השנה עם מלחמת מים ענקית
(נופל בין ה-13-15 באפריל.) Songkran הוא ראש השנה התאילנדי המסורתי. מים הם לב החג: במקור נהגו לשפוך מים בעדינות על ידיהם של מבוגרים ועל פסלי בודהה כסמל לטיהור, כבוד ומזל טוב. עם השנים זה התפתח לחגיגות מים ענקיות שבהן אנשים פשוט מתיזים ושופכים מים זה על זה ברחובות. מזכיר את חג השבועות שלנו.
אבל מאחורי ה"כיף הרטוב" יש משמעות עמוקה: זהו זמן לחזור למשפחה, לכבד את המבוגרים ואת האבות הקדמונים ולהשאיר מאחור את חוסר המזל של השנה הקודמת.
האתיופים – שנה חדשה בספטמבר
(החג נופל ב-11 בספטמבר ובשנה מעוברת ב-12 בספטמבר) Enkutatash הוא ראש השנה האתיופי, והוא מגיע בספטמבר, בסוף עונת הגשמים הגדולה. לאחר שהגשמים מסתיימים, השדות מתכסים בפרחים צהובים, והחג מקבל אופי של התחדשות ואביב.
ילדות לובשות בגדים חדשים, אוספות פרחים ויוצאות בקבוצות מבית לבית כשהן שרות ומברכות את המשפחות. בערב שלפני השנה החדשה מדליקים מדורות.
והשם Enkutatash פירושו "מתנת תכשיטים" – על פי המסורת, הוא קשור לסיפור על מלכת שבא שחזרה מביקורה אצל שלמה המלך.
ההודים – אין "ראש השנה הודי" אחד
בהודו יש כמה ראשי שנה שונים, בהתאם לקהילה ולמסורת.
אצל המרָאטים, למשל, Gudi Padwa נחגג במרץ או באפריל ומסמל את תחילת השנה ואת בוא האביב. אנשים מנקים ומקשטים את בתיהם, מציירים Rangoli בכניסה ומניפים Gudi – מוט מעוטר בבד צבעוני, פרחים, עלי מנגו וכלי מתכת הפוך, המסמל ניצחון ושגשוג.
אצל דוברי טלוגו וקנאדה בדרום הודו החג נקרא Ugadi, וגם הוא חל במרץ או באפריל. כאן יש מנהג קולינרי נפלא: אוכלים Ugadi Pachadi, תערובת שמכילה טעמים מתוקים, חמוצים, מלוחים, מרים וחריפים – כדי להזכיר שהשנה החדשה תכלול את כל טעמי החיים, ולא רק מתיקות.
