ישראל של אז, ישראל של היום

אני זוכר, היו לנו ימים טובים וימים קשים
אבל היתה לנו תמיד – שמחת חיים
בגרוש, עדיין היה חור
אבל שום דבר לא נראה שחור

לא היו עשירים בארצינו הקטנה
עשיר היה זה שזכה בעוד צאצא
טלוויזיה לא היתה – היה רדיו משובח
שמענו חדשות, תסכיתים ושירי פלמ"ח

אם נפל עלינו חמסין סתם ככה פתאום
המילה מזגן לא היתה אצלנו בלקסיקון
הזענו לא מעט וגם האויר היה לח
אך התרכזנו ושמחנו עם כל צמח שפרח

מי שמע על מכונת כביסה
הכביסה פשוט על חבל נתלתה
והשמש היתה מכונת הייבוש
חיסכון בחשמל וגם גז לא דרוש

שמענו שיש פריג'ידר באמריקה הרחוקה
אבל הסתפקנו בבלוק קרח אחת ליממה
נפט היה מגיע כל יום עם סוס ועגלה
ותנור פרידמן דאג לחמם את הדירה

טלפונים סלולרים אפילו בדימיון לא היו קיימים
התקשרנו עם החברה בשריקות בניגונים שונים
לבית הספר הגענו בזמן גם ביום שרב
רצנו מרחקים ברגל עם ילקוט על הגב

היום – אם המדיח התקלקל חלילה
ערימת הכלים תעלה על גדותיה
ואם צריך ללכת ברגל יותר מבלוק
הרגליים בוכות והגוף נכנס לשוק

היום כל אדם דבוק בלחץ לטלפון
בלעדיו הוא כמו משותק, חסר ביטחון
ואם החשמל בבטריה לפתע נגמר
כאילו העולם כולו בבת אחת נעצר

אז אין זה פלא שאנו מתגעגעים
לאותם ימים מעט רחוקים – יפים
הסתפקנו במעט – היינו מאושרים
היתה לנו תקווה ושמחת חיים