
אמו של ידיד שלי הייתה אשת קריירה, פעילה, חכמה וחמה. תמיד הייתה מוקפת חברים, נהגה לצאת לאירועים, ומלאת שמחת חיים. אך יום אחד החלה לשכוח דברים. היא לא הייתה מאוד מבוגרת, לפחות לא לפי הסטנדרטים של היום –בת 84 בלבד – אבל הזיכרון כבר לא היה כמו פעם. בנה, שגר בארצות הברית, נהג לטוס לבקר אותה פעם בחצי שנה עד שנה.
באחת הפעמים, היא שאלה אותו: "ליאור (שם בדוי), למה אתה לא מתחתן? אני רוצה שיהיו לי נכדים ממך."
ליאור ענה בסבלנות שהוא נשוי ואב לשניים, אך היא כנראה שכחה, כי הם גרו רחוק בארצות הברית.
חצי שנה לאחר מכן, כשהגיע לבקר שוב, היא שאלה: "איפה אתה גר?"
ליאור ענה: "בסן פרנסיסקו."
עיניה אורו. "באמת? גם לי יש בן שגר בסן פרנסיסקו, אולי אתה מכיר אותו?"
ליבו של ליאור נשבר. הוא ידע שהיום הזה עוד יגיע, אך כשהגיע, היה קשה לו מאוד לקבל שאמו כבר לא מזהה אותו.
בפעם הבאה שהגיע לבקר, היא כבר לא דיברה כלל.
אז מה עושים? והאם אפשר לעצור או למנוע את מחלת האלצהיימר והדמנציה? ומה בכלל ההבדל ביניהן?
אז קודם כל, מה ההבדל?
מדובר בשני מונחים שונים: דמנציה היא כינוי כולל למספר מצבים רפואיים שמאופיינים בירידה קוגניטיבית והפרעה בתפקוד היומיומי, בעוד אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר שגורמת לדמנציה.
דמנציה אינה מחלה אחת, אלא סימפטום של פגיעה מוחית המובילה לבעיות בזיכרון, חשיבה, שפה וקבלת החלטות. היא יכולה להיגרם ממספר מחלות או מצבים, כולל שבץ, מחלות כלי דם במוח, או מחלות ניווניות אחרות. זה יכול להתחיל עם שיכחה של זמנים, חזרה שוב ושוב על דברים ושאלות במהלך שיחה קצרה, יכול להמשיך עם שיכחה של איפה הייתי אותו הבוקר ולהתדרדר לשיכחה קשה יותר של אנשים, גם של אלו הקרובים אליהם.
אלצהיימר, לעומת זאת, היא מחלה ניוונית של המוח שבה מתים תאים עצביים, מה שמוביל לדמנציה הדרגתית. התסמינים הראשונים כוללים שכחה קלה, אובדן זיכרון לטווח קצר, קושי במציאת מילים והסתבכות במשימות יומיומיות.
למה אנשים מתבלבלים?
המבלבל הוא שכל החולים באלצהיימר חווים דמנציה, אך לא כל אדם עם דמנציה חולה באלצהיימר. במילים אחרות, דמנציה היא התוצאה, אלצהיימר היא אחת הסיבות. בנוסף, תסמיני המחלה דומים למדי: קושי בזיכרון, בלבול, שינויים בהתנהגות וקושי בתפקוד יומיומי.
מניעה וצמצום הסיכון לדמנציה
אין עדיין דרך להבטיח שמישהו לא יחלה בדמנציה, אך מחקרים מראים שיש צעדים שיכולים להפחית את הסיכון או לעכב את ההופעה:
1. פעילות גופנית – הליכה, רכיבה על אופניים או ספורט אירובי אחר מסייעים לשמירה על בריאות המוח.
2. תזונה בריאה – דיאטה ים-תיכונית עשירה בירקות, דגים, אגוזים ושמן זית מקושרת לשיפור תפקוד קוגניטיבי.
3. תרגול מנטלי – קריאה, למידה, פאזלים ומשחקי חשיבה מגרה את המוח ומחזיקה אותו פעיל.
4. חיים חברתיים עשירים – קשרים חברתיים, פעילות קבוצתית והשתתפות בקהילה מסייעים במניעת ירידה קוגניטיבית.
5. שליטה במחלות כרוניות – לחץ דם גבוה, סוכרת ורמות כולסטרול גבוהות עלולים להגביר את הסיכון לדמנציה. טיפול מתאים מקטין את הסיכון.
6. שינה מספקת – מחסור בשינה כרוני מזיק למוח ומעלה סיכון לירידה קוגניטיבית.
האם יש תרופה למחלה?
ממצאים חדשים שהוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאלצהיימר בקנדה מצביעים על שתי תרופות חדשניות שמאיטות את קצב התקדמות המחלה. מדובר בתרופות שמיועדות לשלבים המוקדמים של אלצהיימר ומראות תועלת מתמשכת גם לאחר מעקב של מספר שנים.
למרבה הצער, בשלב זה ניתן לקבל את התרופות רק בכמה מרכזים רפואיים במסגרת פרטית, והעלות החודשית גבוהה.
פיתוח התרופות הללו התאפשר בזכות יכולת אבחון מוקדמת של אלצהיימר. לראשונה, יש כיום תרופות שיכולות לשנות את מהלך המחלה, להאט את הירידה הקוגניטיבית ולהעניק תקווה לחולים ולמשפחותיהם.
התרופות ניתנות בעירוי, האחת כל שבועיים והשנייה כל ארבעה שבועות, ופועלות נגד הצטברות חלבון מסוים במוח שגורם לנזק לתאים. כל אחת מהן מכוונת לרכיב אחר של החלבון, והמטרה היא לפנות את המרבצים המזיקים ולעכב את התקדמות המחלה.
לדברי נוירולוגית בכירה שהשתתפה בכנס, הממצאים משמעותיים מאוד: הניסיון עם התרופות בארץ מוכיח שהן יכולות להאט את המחלה בצורה משמעותית, ולהציע לחולים ולבני משפחותיהם אפשרות אמיתית לשפר את איכות החיים.


























