Page 48 - waia213
P. 48

‫ברוך שלא עשני עבד‬

     ‫מה זה אומר להיות בן חורין?‬
‫הרהורים שהיו לי במהלך מסע אלונקות‬

‫לברך ברכה זו‪ ,‬על מנת להראות‪ ,‬שהם נותרו‬               ‫לעובדת היות רוחי חופשיה עשתה את כל ההבדל‪.‬‬                       ‫צבי א‪.‬‬
                     ‫חופשיים מהבחינה הרוחנית‪.‬‬
                                                    ‫התהלכתי בימים הקשים ההם כמו ממתיק סוד‬                         ‫אף פעם לא הייתי טיפוס של מסגרות‪.‬‬
‫בחיינו המודרניים אנו מגלים שוב ושוב‪ ,‬שדעותינו‪,‬‬      ‫באופן קבוע לעצמי – אתם חושבים שאתם יכולים‬
‫טעמנו‪ ,‬סגנוננו ואפילו המלים שלנו – משועבדים‬         ‫להגביל אותי‪ ,‬אבל בנוגע למה שחשוב באמת אני‬         ‫יותר מזה‪ .‬מסגרות תמיד הלחיצו אותי‪ .‬בית ספר‬
‫לכוחות חיצוניים‪ .‬אנו רוכשים את בגדי המותגים‬                                                                           ‫יסודי‪ ,‬תיכון שלא לדבר על הצבא‪.‬‬
‫האופנתיים ביותר‪ ,‬לומדים במוסדות ההשכלה‬                                 ‫חפשי לחלוטין‪ .‬בן חורין אמיתי‪.‬‬
‫הכי נחשבים‪ ,‬קונים את "צעצועי" הטכנולוגיה‬                                                              ‫מי אמר שאני חייב להיות כאן? ומה אם אני לא רוצה?‬
‫הסלולארית המתקדמים ביותר ומרותקים לסדרות‬                                        ‫ברוך שלא עשני עבד‬
‫טלוויזיה דמיוניות או שידורי ספורט מיותרים‪ ,‬שעות‬                                                       ‫באחד הרגעים הקשים בטירונות המפרכת שעברתי‪,‬‬
                                                    ‫בקובץ התשובות ההלכתיות‪ ,‬לשאלות שהתעוררו‬           ‫דיברתי )או יותר נכון בכיתי( עם אחותי בטלפון )"אני‬
              ‫על גבי שעות‪ ,‬מבלי יכולת להתנתק‪.‬‬       ‫אצל אחינו היהודים בגטו קובנה‪ ,‬במהלך מלחמת‬         ‫עבד"‪" ,‬חיי אינם חיים"‪" ,‬אני בבית‪-‬סוהר בהסכמת‬
                                                                                                      ‫אמא ואבא שלא באים להציל אותי"‪ .(...‬התלוננתי‬
‫הגרוע ביותר‪ ,‬שדעותינו הפוליטיות‪ ,‬כמו גם‬                          ‫העולם השנייה‪ ,‬מתואר המקרה הבא‪:‬‬       ‫והתלוננתי ואז היא אמרה לי משהו‪ ,‬שגרם לי לעצור‬
‫השקפתנו בנוגע לחינוך‪ ,‬מוסר‪ ,‬ערכים‪ ,‬זיקה‬
‫למסורת ולארץ ישראל‪ ,‬פעמים רבות הנה תוצאה‬            ‫"באחד הבקרים בזמן התפילה במחנה‪ ,‬הגיע החזן‬                         ‫את שטף דיבורי ולהתחיל לתהות‪.‬‬
                                                    ‫לברכה "ברוך שלא עשני עבד"‪ .‬הוא עצר מייד‪,‬‬
                      ‫של שטיפת מוח וציות עיוור‪.‬‬     ‫ולפתע צעק במרירות‪" :‬איך אני יכול להגיד ברכה‬              ‫"מה שלא יהיה‪ ,‬אל תשכח שאתה בן‪-‬חורין‪".‬‬
                                                    ‫של איש חופשי? איך עבד רעב‪ ,‬מושפל ומבוזה‪ ,‬יכול‬
‫בידינו לשנות זאת! למרות שכבלי העולם ו"הרעש"‬         ‫להלל את בוראו במלים 'שלא עשני עבד'?" מידי‬         ‫אני בן‪-‬חורין? איך היא בכלל יכולה לחשוב על דבר‬
‫שהתקשורת מייצרת סביבנו‪ ,‬שוטפים אותנו‬                ‫בוקר‪ ,‬כשניהל את התפילה‪ ,‬הוא היה קורא את אותה‬      ‫כזה? לפני שהספקתי להגיב היא המשיכה בדבריה‪:‬‬
                                                    ‫קריאה ורבים מאלה שהצטרפו אל תפילתו‪ ,‬הרגישו‬
       ‫בעוצמה ובכוח‪ ,‬עדיין רוחנו נשארת חופשיה‪.‬‬      ‫כמוהו‪ .‬רב המחנה נשאל אז מהי דעת התורה בנושא‬       ‫"האדם הוא לא הגוף‪ ,‬אלא הרוח‪ .‬אז תזכור תמיד‬
                                                                                                      ‫שהרוח שלך חופשיה‪ .‬תזכור שאתה יכול לנדוד‬
‫אנו חופשיים להחליט ולבחור‪ ,‬האם להישטף בזרם‬                                                      ‫זה‪.‬‬   ‫במחשבותיך לכל מקום שתרצה‪ .‬את זה אף אחד לא‬
‫האפנות המתחלפות השכם והערב‪ ,‬האם למחזר‬                                                                 ‫יוכל לקחת ממך אף פעם – תמיד תוכל לחשוב מה‬
‫רעיונות של אנשים אחרים‪ ,‬שכלל איננו בטוחים כי‬        ‫ברכה זאת לא נקבעה על מנת להלל את אלוהים על‬         ‫שאתה רוצה‪ ,‬ותמיד תהיה חפשי מבחינה רוחנית‪".‬‬
‫אכן הם ראויים לכך‪ ,‬או שמא לאפשר לעצמנו את‬            ‫החירות הגשמית שלנו‪ ,‬אלא על החירות הרוחנית‪.‬‬
‫החופש האמיתי‪ ,‬שביצירת דעה עצמאית‪ .‬מקורית‬                                                                                   ‫שתקתי‪ ,‬ודבריה נכנסו לליבי‪.‬‬
‫ואוטנטית לגבי כל מהלך בחיינו‪ .‬תמיד קיימת בידינו‬     ‫הרב ענה‪ ,‬כי אחד המפרשים המוקדמים של‬
‫הבחירה‪ ,‬האם להישאר "עבד" למציאות‪ ,‬למחשבה‬            ‫התפילה מציין‪ ,‬שברכה זאת לא נקבעה על מנת‬           ‫גם ברגעים הכי קשים‪ ,‬הרגשתי הרבה יותר טוב‬
‫ולתפיסה המקובלת‪ ,‬או שמא להרשות לעצמנו‬               ‫להלל את א‪-‬לוהים על החירות הגשמית שלנו‪ ,‬אלא‬        ‫לאחר אותה השיחה‪ .‬ידעתי‪ ,‬כי גופי משועבד אך‬
                                                    ‫על החירות הרוחנית‪ .‬לכן הוא הורה‪ ,‬שאין לדלג או‬     ‫לא רוחי‪ .‬נתתי פקודות לגופי לנוע‪ ,‬אך רוחי הייתה‬
                                ‫להיות בני חורין‪...‬‬                                                    ‫במקום אחר‪ .‬נעתי דרך אותן הפעולות והתנועות‬
                                                                         ‫לשנות ברכה זו בשום מצב!‬      ‫שכולם עשו‪ ,‬אך המחשבות שלי היו עצמאיות‪ .‬אמנם‬
               ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬                                                                    ‫מבחינה מעשית לא השתנה דבר‪ ,‬אך עצם המודעות‬
                                                    ‫לא רק זאת‪ ,‬אלא אף יותר מכך – למרות השעבוד‬
                                                    ‫הפיזי בו היו נתונים‪ ,‬הוא פסק‪ ,‬שיותר מתמיד עליהם‬                                       ‫‪www.weareinamerica.com 48‬‬
   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53