תומר פרץ, 41, נסע לחתונה בישראל עם שני הבנים הקטנים שלו ב-2 באוקטובר, חמישה ימים מאוחר יותר הוא התעורר לאזעקות ועולם חדש. אף אחד לא ישכח את היום ההוא, ה-7 באוקטובר, 2023, את מראות הזוועה של התקפת הטרור הקשה ביותר על מדינת ישראל. פרץ לא ישכח גם את הריחות. יומיים לאחר מכן, הוא התייצב כבר ביחד עם מתנדבי זק"א בקיבוץ בארי לאסוף את הגופות וחלקי גופות המפוזרים באזור. על מה שראה שם, הוא מספר בראיון מצמרר.
תומר, אמן במקצועו המתעסק גם באופנה, מספר: "ביום שישי, לפני שהכל התחיל, ישבתי עם חברה' מהיחידה שלי, אכלנו, שתינו החלפנו חוויות ולמחרת היום, יום שבת כבר גייסו אותם. מאחר ולאחר השירות שלי אובחנתי עם PTSD שיחררו אותי ממילואים, אבל הרגשתי שאני לא יכול לשבת בבית ולא לעשות כלום. אז התקשרתי לחבר שלי שמתנדב בזק"א כבר 25 שנים וביקשתי להתנדב, ביום שני כבר הגעתי אתם לנחל עוז בבארי והעברתי את כל השבוע אתם, אוסף גופות".
עשית את זה פעם בעבר, האם זק"א מקבל מתנדבים בצורה ספונטנית שכזאת?
"לא. לא עשיתי את זה אף פעם קודם לכן וגם לא נהוג לצרף מתנדבים כך. החבר מכיר את השירות הצבאי שלי והוא חשב שאעזור מבחוץ ולא אכנס ממש לשטח ואאסוף גופות, אבל זה מה שקרה. האמת שגם לא השארתי לו כל כך ברירה, התעקשתי לבוא ולעזור. היו באמת מספר מתנדבים בזק"א ששאלו: מי זה בכלל? לא הכירו אותי, אבל מהר מאוד הייתי אחד מהם".
אתה זוכר את הגופה הראשונה שראית שם?
"הגופה הראשונה היתה של מישהי שירו לה בפנים עד שלא נשאר שום דבר, פשוט המשיכו לירות גם לאחר שנהרגה. הגענו למקום ביום שני בבוקר ועד אז הגופות כבר היו נפוחות ועם תולעים. הגופות היו מפוזרות בכל מקום, בחוץ ובבתים, לחלקן נכרתו איברים, אצבעות, רגליים, ידיים, עין. היה ברור שהם עברו עינויים קשים לפני שנורו או נשרפו חיים. ראיתי אמא מחבקת את בנה הקטן בניסיון להגן עליו ושניהם נשרפו, היה זוג ששרפו אותם ביחד אך הגופה של הגבר לא נישרפה כליל ואפשר היה לראות עדיין את ההצלפות הקשות על גבו של הגבר. ראיתי תינוק עם גרזן בתוך הראש. בכלל, היו שם הרבה תינוקות עם ראשים ערופים. מתנדבי זק"א שרגילים לאסוף גופות אחרי פיגועים ואסונות הלכו הצידה להקיא, חלקם התעלפו. החבר שהביא אותי לשם, מתנדב כבר 25 שנה, הוא בראש הצוות של המשלחת הבינלאומית והספיק להיות בזירות אסונות כמו בתורכיה, האיטי והוא אמר שדבר כזה לא ראה מעולם. האכזריות של חמאס זיעזעה את כולנו. באחד הממד"ים מצאנו גבר כבן 50 שמת משאיפת עשן. הוא הרג 15 מחבלים ולאחר שנתפס בסופו של דבר, הם כרתו לו את כל אצבעות הידיים, הוא הצליח להמלט איכשהו, ברח לממ"ד ושם מת משאיפת עשן לאחר שהם שרפו את המקום. מצאנו באזור את גופות המחבלים שהרג".
איך חוזרים הביתה בתום כל יום כזה ומצליחים לישון?
"האמת שבלילה הראשון נשארנו ערים עד שלוש לפנות בוקר. ישבנו כל המתנדבים של זק"א ודיברנו ואז היינו צריכים ללכת לישון כי בשעה שמונה בבוקר צריך להתעורר שוב ולנסוע להמשיך לאסוף גופות. עכשיו הלילות שלי קשים יותר כי כשאתה באמצע מלחמה, הראש כל הזמן עסוק בעבודה, אבל עכשיו כשאני בחזרה פה בלוס אנג'לס, הראש יותר פנוי לחשוב וקשה להתעסק בזה מרחוק. יש רצון עז להיות שם ולהמשיך לעזור, אבל יש לי אישה ושלושה ילדים שצריכים אותי".
פרץ מתגורר בלוס אנג'לס מזה 18 שנים והוא אב לשלושה ילדים בני 5, 9 ו-11. לארץ הוא הגיע עם שניים מתוך שלושת ילדיו וכשנסע לסייע באיסוף הגופות, השאיר את הילדים עם הסבתא. למשפחתו היה קשה לעכל את החלטתו להתנדב, במיוחד להוריו שדאגו מסיבות מובנות. גם לאשתו היה קשה בתחילה אבל מהר מאוד התחילה לחזק אותו ולתמוך בו.
מהרגע שפרץ הגיע לבארי ומשם לאזור הפסטיבל נובה, הוא לא הפסיק לצלם. הוא ביקש לתעד את הזוועות כדי שהעולם יראה ויבין מה קרה שם. מתנדבי זק"א אתם נמנים בעיקר דתיים חרדים שמחזיקים בטלפונים "כשרים" כאלו שאינם כוללים מצלמות, התקשו להבין מדוע המתנדב החדש מצלם. "אחד אמר לי: אתה מצלם יותר מדי. עניתי לו: העולם צריך לראות את זה. צורת החשיבה שלהם שונה, הם חשבו יותר בקטע של להגן על המשפחות. הם אנשים ספירטואליים ברמות שעושים את העבודה שלהם מתוך אמונה שלמה שזו אחת המצוות הכי גדולות שיכולות להיות. הם לא חושבים במושגים של תקשורת ורשתות חברתיות. אני הגעתי ממקום אחר וידעתי שיש לתמונות והוידיאו האלו חשיבות גדולה שהעולם יראה וידע מה קרה כאן".
ועדיין יש כאלו בעולם שמכחישים שטוענים שלא היו בכלל תינוקות עם ראשים ערופים
"אני יודע ואני רואה אותם ברשתות החברתיות ולא מבזבז עליהם זמן. אני מעדיף לחנך אנשים שלא יודעים מה באמת קרה ורוצים לדעת. אין מה להתעסק עם מכחישים כי תמיד יהיה להם מה להגיד. אם אראה להם את השקית עם גופת התינוק השרוף, הם יגידו אין שום דבר בשקית, אם אראה להם את גופת התינוק, הם יגידו, זה פוטושופ. לא משנה אלו הוכחות תביאי להם, תמיד יהיה להם מה להגיד והם תמיד יכחישו כי הם לא אוהבים יהודים ולא איכפת להם מהעובדות. לנו הישראלים זה לא חדש כל ההכחשות והשינאה הזאת".
כשמגיעים לזירת פיגוע המוני שכזה, אין חשש מרימונים ופצצות שנותרו שם?
"יש תהליך לכל הדבר הזה. בתחילה נכנסות יחידות מובחרות ומטהרות את היישוב, אחר כך פיקוד העורף נכנס לבתים ומבין איפה יש גופות ואיפה לא, הם לא מתעסקים בזיהוי ופינוי הגופות. היחידה לסילוק פצצות מסלקת רימונים, כדורים וכל מה שמסכן את אלו הנכנסים לפנות את הגופות. הסיבה שנכנסנו לבארי רק ביום שני היא שעדיין חיפשו מחבלים שהסתתרו באזור. למרות שגם ביום שלישי עדיין מצאו כמה".
איך מפנים גופות כשלרבות מהן חסרים איברים שונים?
"זק"א מכניס כל גופה לשקית וכותבים את מספר הבית על השקית ומה בדיוק ראינו. למשל: חסרה יד, רגל ימין, עין וכו'. אחר כך אנו מחפשים את האיבר הכרות באזור ובהתאם מכניסים לשקית. אחד הדברים הקשים שראיתי היו הגופות השרופות. בשלב מסויים העבירו אלי שקית קטנה עם גופה קטנה. לא שאלתי מה זה, הייתי בשוק. הלכתי לכיוון המשאית אתה ומישהו אמר לי שזה ילד קטן שנשרף, זה היה רגע מאוד קשה. שנינו התפרקנו. כל שניה, אתה הולך הצידה, מתפרק ובוכה. על כל גופה קראנו קיש. היה שם רב וכולנו עמדנו במעגל מסביב וחזרנו אחריו בקטע הנקרא: חזרת קדיש".
בינתיים ממשיכים לירות לאזור רקטות, איך מתפקדים תחת לחץ כזה?
"כל ארבע דקות לערך היה צבע אדום, היו יירוטים וכולם היו עם אקדחים שלופים. אז היינו שמים את הגופה על הרצפה וממהרים להתכופף מתחת לאיזה רכב".
פרץ העלה את הצילומים הפחות גרפיים לאינסטגרם וטיקטוק כאלו המראים בעיקר שקיות עם גופות וסיפר על ההתעללות שעברו הקורבנות מידי חמאס, על הריח הנורא של המוות שניתן היה להריח ממרחק מיילים. ועדיין, למרות שלא עבר על חוקי הרשתות החברתיות, הן הסירו מהעמודים שלו סרטונים ותמונות. זה לא עוצר את פרץ כמובן שלא מפסיק לדבר ולהסביר לעולם את הזוועות שביצעו חמאס באזרחי מדינת ישראל.
"המדיה החברתית שלי התפוצצה בטירוף. אני לא מפסיק לקבל הודעות ותגובות. אני האדם הראשון ששחרר צילומים לסוציאל מדיה וזה גרם להרבה בלגן ברשת".
תגיד, איך שומרים על שפיות אחרי שרואים את מה שראית?
"אני מטופל חלקית, כל יומיים מדבר עם מישהי. עכשיו זק"א צירפו אותי גם לקבוצת תמיכה שם יש פסיכיאטר ותרפיסט. אני יודע שאני צריך לדאוג לעצמי. מה שעוזר לי הוא גם שאני כל הזמן עסוק, עושה הסברה, קופץ מראיון לראיון ועובד עכשיו על "ארט אינסטוליישן" שאעלה ב-5 בנובמבר. לקחנו מקום ובנינו שם במה שידמה את פסטיבל נובה, עם הבמה והתפאורה. נביא 1700 איש. 1400 מהם הולכים לדמות את ההרוגים עם כל הזוועות, 212 ידמו את החטופים ו-100 ידמו את הנעדרים".
לפני מספר חודשים עבד פרץ על ליין אופנה לו קרא בצורה אירונית: War Is Over. "אמרתי אז, המלחמה נגמרה ואז כל זה קרה".
בין הגופות הרבות שתומר ומתנדבי זק"א אספו, היו גם גופות מחבלים. יחד עם זאת, לא תמיד היה ברור אם מדובר בחמסניק או ישראלי. חלק מהטרוריסטים לבשו מדי צה"ל או בגדים אזרחיים. גם אלו הוכנסו לשקיות ונמסרו לצה"ל לשם זיהויים הסופי.
פרץ מתאר את העבודה של זק"א כ"עבודה המלוכלכת ביותר בעולם" אבל גם כעבודתם של צדיקים אמיתיים שרוצים להביא את הגופות למנוחת עולם ולזכות בקבורה יהודית, למענם ולמען משפחותיהם.
