תארו לעצמכם את ההתרחשות הבאה: לוס אנגל'ס מכריזה שאחוזות הפאר בעיר יהיו פתוחות, הבעלים לא יהיו בבית, האזעקה לא תפעל והמשטרה תהיה בחופשה. האם מישהו מכם יופתע שעד שהבעלים ישובו הביתה, בתיהם ירוקנו לחלוטין?
זה פחות או יותר מה שקרה בזמן הקורונה כשהמדינה הכריזה שהיא תחלק למעלה מ-5 טריליון דולר לבעלי עסקים ותמיכות אבטלה עם מינימום של הגבלות ופיקוח. בשלב הזה, נכנסו נוכלים ותיקים ונוכלים חדשים לפעילות. הם עבדו ימים כלילות כי היה להם ברור שהם נמצאים בתחרות מול נוכלים אחרים שירוקנו את הקופה מהר מאוד. התוצאה – אחת ההונאות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב עם מיליארדים שנגנבו על ידי עשרות אלפי איש שרבים מהם עדיין חיים יפה מאוד בחווילות הפאר שרכשו באדיבות ממשלת ארה"ב.
מתוך 100 מיליארד הדולר שידוע לממשלה שנגנבו (יתכן מאוד שיותר, אבל זה הסכום שברור שנגנב), מעט מאוד הוחזר בחזרה לקופה. באחוזים מדובר במספר אפסי ממש. הסיכויים שהממשלה תצליח להשיב את הכספים שנגנבו לקופה או להעמיד את רוב הגנבים לדין, קלוש ביותר.
שני זוגות שהצליחו להתפס – ולמעשה היו בין הראשונים להיחשף – על גניבה של כ-20 מיליון דולר מכספי החילוץ הם ריצ'ארד אייבזיאן, 44, אשתו מארייט טברליאן, 38 מטרזנה, אחיו של ריצ'ארד, ארתור אייבזיאן, 42 ואשתו תמרה דאדיאן, 43 מאנסינו. המשפחה, זכתה לככב בפרק של תוכנית הטלוויזיה המצליחה American Greed, שם הוסבר היטב איך הצליחו שני הזוגות (עוד מספר בני משפחה נעצרו אתם) לגנוב בשיטתיות כספים, לרכוש בתים, מכוניות, שעוני יוקרה ועוד.
בני הזוג ריצ'ארד ומארייט היו מוכרים היטב כבר למשטרה. שמונה שנים לפני מעצרם בגין הגניבה הגדולה מממשלת ארה"ב, הם היו עסוקים בתרמית אחרת- גניבת זהויות ולקיחת הלוואות מהבנקים לרכישת נדל"ן. לשם כך, הם השתמשו ברשיונות נהיגה ומספרי זהות של אנשים שהתגוררו בארה"ב תקופה קצרה לצורך לימודים ועזבו אותה, הם פתחו חשבונות בנקים על שמם ושינו במידת הצורך את התמונה ברשיונות הנהיגה ואי אלו פרטים נוספים. הם גם לקחו הלוואות בשמם האמיתי תוך כדי שהם מנפחים משמעותית את הכנסותיהם החודשיות על מנת לזכות בהלוואות גדולות יותר,זייפו טפסי W-2 וכך הצליחו לזכות בהלוואות גדולות שאיפשרו להם לרכוש נכסים.
כשהונאתם נחשפה והם עמדו למשפט ב-2012, כתב ריצ'ארד לשופט מכתב בו שטח בפניו את התנצלותו על מעשיו והבטיח שלא ישוב לעשות זאת לעולם כי הוא רוצה ששלושת ילדיו יהיו גאים בו. וגם מי יטפל בהם אם אמא ואבא ילכו לכלא? השופט השתכנע והחליט שלא לפסוק כל עונש מאסר לריצ'ארד או אשתו. השניים שבו הביתה שמחים וטובי לב והחליטו לשדרג את פעילותם.
בין 2014-2020 המשיכו השניים לגנוב זהויות וליצור זהויות סינטתיות בשילוב של פרטים של אנשים קיימים וזיוף פרטים שונים, לפברק מסמכים, פתחו חברות קש וחשבונות בנקים, זייפו חתימות והצליחו כך לקבל מיליוני דולרים בהלוואות.
כשממשלת ארה"ב הכריזה על תוכנית החילוץ לעסקים, הבינו הנוכלים שהם יוכלו להרוויח עוד מיליונים בקלות. מאחר והמדינה ביקשה לחלק את הכסף במהירות לעסקים, היא בטחה שאלו לא ירמו לגבי ההכנסות שאיבדו כתוצאה מסגירתם ושגם לא יהיה נוכל אחד בארה"ב שיתפוס טרמפ על העניין.
בני המשפחה שלא האמינו למזלם הטוב, הפשילו ידיים והתחילו לעבוד. והם עבדו קשה, לפעמים גם בלילות. במסרונים שגילו ה-FBI לאחר מעצר שני הזוגות, כותבים ריצ'ארד וגיסתו תמרה זה לזה על כך שהם העבירו את כל הלילה בשליחת בקשות להלוואות PPP אותן בעלי העסקים לא התבקשו להשיב והלוואות נושאות ריבית קטנה שבעלי
העסקים אמורים להשיב בעוד שנה וחצי-שנתיים. כמובן שלנוכלים לא היתה כל כוונה להשיב אף דולר למדינת ארה"ב. ההלוואות כולן נלקחו בשם חברות פיקטיביות שיצרו על שמות אותן נשים וגברים שגנבו את זהותם. כשאביה של מארייט נפטר, קפצו החבר'ה על ההזדמנות להוסיף את שמו ומספר הזהות שלו למאגר והשתמשו גם בו על מנת לדרוש כספים נוספים ממדינת ארה"ב.
וכך, באין מפריע הצליחה המשפחה לגרוף 20 מיליון דולר. עם הכסף הזה, רכשו ריצ'ארד ואשתו בית גדול ומפואר יותר בטרזנה עבור 3.25 מיליון דולר, לא הרחק מביתם של ארתור ותמרה באנסינו, בית בגלנדייל במיליון דולר ובית לחופשה בפאלם דזרט.
ביום המעבר לבית החדש, פירגנה תמרה לגיסה ושלחה אליו מסרון בו כתבה עד כמה היא גאה בו על הישגיו בחיים. הוא מצידו ענה לה כאילו שהוא נמצא בטקס לקבלת פרס על מפעל חיים: "לא עשיתי את זה לבד, בטחי בי, הרבה אנשים עזרו לי להגיע עד הלום, את, ארת'…….כולם עזרתם לי להגיע להישגי".
מאחר ושני הזוגות לא יכלו פשוט להפקיד את הכספים בחשבונותיהם האישיים, מה שהיה מעורר חשד, הם התחילו לבזבז אותו. רכשו בתים, מכוניות יוקרה, תכשיטים, תיקי ובגדי מעצבים, רהיטים מיובאים ושעונים (בשווי של 150 אלף דולר האחד). כשריצ'ארד ואשתו מארייט יצאו לחופשה באיי טורקס וקאיקו, הוא המשיך לסמס לגיסתו לגבי "העסק", כי גם בחופשה צריך להמשיך לעבוד. נוכלים אחרים עלולים להתלבש על כל כספי הממשלה לפניהם.
אלא שהפעם, הם כבר היו על כוונת ה-FBI. כמו נוכלים רבים הם נכשלו כשתאוות הבצע שלהם לא ידעה שובע. מישהו סופסוף שם לב שאותם שמות של אנשים, בעלי חברות מסויימות, מבקשים הלוואה שוב ושוב ומקבלים אותה. אחרי שהם הצליחו לרמות את הבנקים ואת תוכנית החילוץ לעסקים במיליוני דולרים במשך תקופה ארוכה, רק אז מישהו התעורר והבין שמדובר בתרמית. לו היו עוצרים ב-10-12 מיליון דולר, יש סיכוי טוב שאף אחד לא היה שם לב לכך, אבל הם לא ידעו מתי לעצור.
כשבני הזוג שבו מחופשתם ונחתו במיאמי בדרכם חזרה ללוס אנג'לס באוקטובר 2020, הם נעצרו. מארייט מיהרה ליצור קשר עם גיסתה בטלפון, למרות שידעה שיש האזנה על הקו בבית הכלא. היא ביקשה ממנה בארמנית: "לנקות את הבית היטב, הכל!". הגיסה הבינה מייד את הרמז. ובינתיים, מיהרו אנשי ה- FBI לבית בני הזוג לפני שיושמדו כל הראיות נגדם. מעל הבית חג הליקופטר ולהפתעת הטייס והסוכנים, הם הבחינו בדמות שרצה מהבית לכיוון החצר ומשליכה משהו אל תוך השיחים. היה זה ניסיונה המגושם משהו של תמרה להסתיר חצי מיליון דולר במזומן. לצערה, לא היה בידה מספיק זמן "לנקות" את הבית מהראיות. סוכני ה-FBI גילו בבית ערימות של ניירות שחשפו את האופרציה, כולל רשיונות נהיגה מזוייפים, חשבונות בנקים שפתחו בשמות שונים ועוד.
התביעה ביקשה להשאיר את הארבעה במעצר (הגיסה ובעלה נעצרו אף הם) מאחר ויש סיכוי טוב שהם ימלטו מהמדינה, אך השופט סירב ואמר כי אינו מאמין שהם ימלטו. הארבעה נשלחו בחזרה הביתה עד משפטם עם צמיד אלקטרוני מסביב לקרסולם. די היה בכך, האמין השופט, על מנת להשאיר אותם בארה"ב.
בחזרה בבית, חתכו ריצ'ארד ומארייטה בקלות את הצמיד, כתבו מכתב פרידה לשלושת ילדיהם – הנמצאים בשנות העשרה לחייהם – והסבירו שאין להם ברירה אלא לברוח וטסו לאירופה. גיסתם תמרה, הצטרפה אליהם זמן לא רק לאחר מכן.
בעלה של תמרה, ארתור, הסגיר עצמו למשטרה, לא ברור אם ניסה להמלט ולא הצליח ומרצה חמש שנות מאסר. רק בפברואר השנה, נעצרו ריצ'ארד, מארייט ותמרה במונטנגרו. ארה"ב ביקשה את הסגרתם, אבל הם מבקשים מקלט מדיני (הם ילידי ארמניה שהיגרו בצעירותם לארה"ב). עד היום, לא הוסגרו בני המשפחה בחזרה לארה"ב. בהעדרם, פסק בית המשפט העליון בלוס אנג'לס את פסק דינם. ריצ'ארד קיבל 17 שנים בכלא, מארייט, שש שנים ותמרה, עשר שנים.
אך גם אם יוסגרו בחזרה לארה"ב, יש סיכוי לא רע שהמדיניות המאוד סלחנית של השופטים, תפעל לטובתם ומאסרם יקוצץ משמעותית. עם מערכת צדק כל כך שבורה ומדינה העושה את החיים כל כך קלים לנוכלים ופושעים, מה הפלא שאנו עדים לעליה כה גבוהה במעשי הנוכלות בארה"ב?
500 תובעים עובדים היום על הונאות הקשורות לקורונה ב-21 משרדים של תובעים כללייים מדינתיים. בנוסף עובדים על החקירה אנשי ה-FBI, השירות החשאי, מחלקת החקירות של הדואר ורשות המיסים וחוקרים פרטיים. כל זה אומר שהמדינה גם צריכה לממן את החקירה, מה שעולה לה עוד מיליונים רבים. ארה"ב בלהיטותה לשגר את הכסף, סמכה על יושרם של התושבים, כאילו מעולם לא נתקלה במקרי הונאה. להזכירכם, לאחר רעידת האדמה הגדולה בלוס אנג'לס, בעלי בתים רבים גרמו נזק נוסף לבית ותכולתו במטרה לקבל פיצויים- והם קיבלו. חלקם אף התעשרו כתוצאה מהתרמית. וזוהי רק דוגמה אחת.
הונאות הקורונה היו כל כך מגוחכות שלא מובן איך אף אחד לא שם לב אליהן. כך למשל 29 מדינות שילמו דמי אבטלה לאותו אדם. עובד בדואר קיבל הלוואה ב-82,900 דולר לעסק ש"נשא" את שמו הרשמי של הדואר עצמו. אדם קיבל עשר הלוואות לשיפוץ עשרה בתי שימוש בלתי קיימים, תוך שימוש בכתובת הדוא"ל של חנות בוריטו. 240 מיליון דולר ניתנו לארגונים שטענו שהם מאכילים ילדים רעבים אבל "האכילו" במקום את חשבונות הבנק שלהם. בנקים פרטיים אמורים היו לסייע בבדיקת הבקשות לסיוע במזומן למשקי בית, בהנחה שהם יטפלו בלקוחות המוכרים להם – אבל הממשל אפשר גם להגיש בקשות מקוונות ואיש לא בדק אותן.
משפחת אייבזיאן עשויה לחשוב לעצמה שבסך הכל רימתה את המדינה, לקחה מיליונים ממדינה עשירה שיכולה לאפשר זאת לעצמה. האמת היא שהם ואחרים כמותם לקחו את הכסף מבעלי עסקים לגיטימיים, כאלו שהיו זקוקים להלוואה נואשות כדי להחזיק את הראש מעל המים ולהמשיך לפעול. אלא שאותם בעלי עסקים לא היו מהירים מספיק, כשהם כבר פנו בבקשה להלוואה נמסר להם שלא נותר כל כסף בקופה, כל טריליוני הדולרים כבר חולקו או שפשוט דחו אותם מבלי לתת כל הסבר. עסקים קטנים רבים לא שרדו וכך למעשה סייעה ארה"ב לנוכלים להתעשר ולעסקים להיסגר.
האם דברים יראו אחרת בפעם הבאה שארה"ב תצטרך להחלץ לעזרת התושבים? לא בטוח. ההסטוריה חוזרת על עצמה בוארייציות שונות. נוכלים בארה"ב לומדים שהפשע משתלם ושגם אם יתפסו, החוק יתייחס אליהם בסלחנות רבה, במיוחד כאן בלוס אנג'לס בה התובע המחוזי, ג'ורג' גסקון לא מאמין בדמי ערבות, סומך על עבריינים שיגיעו למשפטם ולא יעלמו להם. גם אלו שירצו לבסוף עונש מאסר, רוב הסיכויים שהוא יהיה קל יחסית ולאחר ניקוי שליש, יצאו לחופשי כשמיליוני דולרים ימתינו להם באיזה חשבון בנק באיי הקיימן או בשוויץ.
