לאחר שמאות רופאים גוייסו למילואים והידיעה כי ישנו מחסור חמור בציוד רפואי, החליטה קבוצת ישראלים מלוס אנג'לס לעשות משהו שלא נעשה אף פעם בעבר. הם הקימו עמותה בשם "רעים" ותוך ימים מספר הצליחו לארגן רופאים מתנדבים וציוד רפואי מציל חיים עבור הארץ.
מאחורי העמותה הזאת עומדים ד"ר אופיר קורן, קרדיולוג מצנתר שעובד בבית החולים סידרס סיני בלוס אנג'לס, אמיר נייברג, סגן נשיא משותף לפיתוחים טכנולוגיים ב-UCLA ליאת שדה-שטרנברג, יזמת סידרתית, מייסדת ומנכ"לית של חברות סטארטאפ וקצינת נפגעים בעברה ואתי מזרחי, מנכ"לית Green 4 Kids.
"אני יזמתי את הקמת הקבוצה כי ידעתי מה מצב הרפואה בישראל, ידענו שאנו הולכים לקראת מלחמה ממושכת ושהמצב בבתי החולים בפריפריות אינו טוב והם סובלים גם מהעדר בציוד רפואי וגם ממחסור ברופאים" מספר ד"ר קורן.
בשבוע הראשון למלחמה עם היוודע גודל האסון, רבים בישראל ובעולם היו בהלם. הצבא החל בגיוס אדיר ומשרדי הממשלה החלו להתארגן ולרתום את התעשיות האזרחיות למאמץ הלאומי. גם הצבא האמריקאי החל להניע את כוחותיו לאזור הים התיכון אך נראה שכוח חשוב וגדול נשכח מאחור וזו העתודה הרפואית בחו"ל.
"בעצם אף פעם בעבר לא נאלצנו לבקש את עזרתם של עמיתנו הרופאים האמריקאיים ולכן גם לא היה אף אחד שיהיה מוכן לקלוט אותם". מספר פרופ' קורן.
"הרעיון לשלוח רופאים אמריקאים ארצה נבנה עם סגן הקונסול הכללי למערב ארצות הברית, עמית מקל שנרתם מיד למשימה. חיפשנו פרויקט מהותי לסייע למדינת ישראל ובפרט לפריפריה. ידענו שבעת מלחמה, בפרט כשמדובר במלחמה ממושכת ומרובת זירות, רבים מחברינו יגויסו לשירות מילואים בצו 8. הרופאים המגויסים ישאירו את בתי החולים במחסור גדול. זה בהחלט ישפיע על היקף שירותי הרפואה הזמינים לאזרח ומי שיושפעו יותר מכול יהיו אלו בתי החולים הפריפריים שגם ככה סובלים מהיעדר ציוד ומחסור ברופאים" מספר פרופ' קורן.
"עם תחילת המלחמה נוכחנו לראות שבתי החולים בדרום היו אלו שטיפלו במספר הגדול ביותר של פצועים. סורוקה וברזילי נשאו את עיקר הנטל בטיפול בחיילים והאזרחים הפצועים ובתי החולים לבריאות הנפש שסובלים ממחסור במשאבים וכח אדם מזה שנים רבות טיפלו במלוא יכולתם בניצולי פסטיבל נובה.
"בשבועות הראשונים היה בלאגן גדול" מסביר פרופ' קורן. "התקבלו מדי יום מאות בקשות לציוד רפואי מלוחמים, פרמדיקים וכיתות כוננות ועד למנהלים לוגיסטיים בבתי החולים. מהצד האמריקאי, רופאים התחננו שנעזור להם להתנדב בישראל. המוטיבציה הייתה ועודנה אדירה. רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, מנתחים בעלי שם עולמי פנו אלינו בבקשה בהולה לעזור להם בהשגת הרישיונות וההיתרים ולטוס ארצה. הם היו מוכנים לעזוב את לוח הזמנים הצפוף שלהם ועמוס המטופלים במטרה ללכת ולהציל חיים בארץ. רוח התנדבות שלא ראיתי כמותה מעודי ובהחלט ראויה להערצה".
"התהליך הבירוקרטי היה סבוך ולא ממוסד. בעצם לא קיים. לא היה עם מי להתייעץ. הקונסוליה בלוס אנג'לס בהובלתם ותמיכתם המדהימה של הקונסול הכללי, ישראל בכר וסגנו עמית מקל, עשו כמיטב יכולתם אך לא היה נציג רפואי שייענה לנו על שאלות מקצועיות בנושא הציוד ומתן הרישיונות לרופאים האמריקאיים". "הקושי היה בכל שלב בתהליך" מוסיפה מזרחי. נאלצנו ללמוד וליישם תוך כדי תנועה. הקמנו קבוצה של כ-40 מתנדבים מדהימים ומוכשרים, כל אחד בתחומו, מעולמות ההייטק, העסקים, הבידור, המשפטים, השיווק והפיננסי. התחלקנו לקבוצות ובנינו פלטפורמה אינטרנטית ופרוטוקולים לאיסוף מידע מהרופאים, למדנו מהר איזה ציוד צריך, מה לתעדף, איך אורזים, שולחים ומתמודדים עם הבירוקרטיה במכס. הלכנו לישון בשעה 12 בלילה וקמנו ב-4:30 בבוקר כדי להמשיך עם התיאומים".
המסע היה לא פשוט, רווי בעליות ומורדות. בכל פעם שהצלחנו לשלוח ציוד מציל חיים לרופאים הנמצאים בחזית הלחימה ולבתי החולים הנושאים בנטל הטיפול בפצועים חשנו תחושת ניצחון. לשמחתי היום אני יכול להגיד שבזכות עמותת רעים לראשונה נעשה שימוש בצה"ל במכשירים טכנולוגיים מתקדמים שאותם רכשה רעים וביניהם ערכות לעירוי דם, אולטראסאונדים ניידים לזיהוי דימום פנימי, לרינגוסקופים מונחי וידאו לביצוע הנשמה מלאכותית ואפילו משאפים להקלה בלחץ נפשי. כבר בתחילת הלחימה התקבלו אצלנו עדויות שהציוד ששלחנו עזר להציל חיים. מסכמת מזרחי.
התהליך לגיוס אלפי רופאים אמריקאים היה אתגר לא פשוט. היה צורך לוודא שאכן הרופאים מוכשרים למשימות שאליהם ישובצו בארץ ושרישיונם האמריקאי בתוקף וללא רבב על מנת להנפיק להם היתרים זמנים לעסוק ברפואה בישראל. משרד הבריאות הקים צוות ייעודי והחל בתהליך מורכב להקים מערך חדש של ניהול, אישור ותמיכה לוגיסטית. פרסומים שונים שיצאו מישראל בתחילת המלחמה הצביעו על כך שבשלב זה הצורך בגיוס רופאים אמריקאיים אינו גדול. אנחנו חשבנו שהתהליך צריך להתחיל כבר כעת על מנת שיגיע לבשלות ולמיצוי מיטבי בהמשך הלחימה. פנינו לקונסול הכללי ובעזרתו הרבה הוא סייע לנו להסביר את עמדתנו לשר הבריאות בירושלים בפגישה אישית. הסברנו לו את חשיבות הפרויקט להקמת עתודה רפואית דווקא בעת מלחמה ואת היתרונות הן לטווח הקרוב והן לטווח הרחוק בפרויקט ייחודי והיסטורי זה.
מד"א דווקא הבין די מהר את יתרונות בניית העתודה הרפואית שלו וקפץ על ההזדמנות לגייס את הרופאים לשורותיו. בתוך מספר חודשים עמותת רעים ועמותות נוספות שלחו מאות רופאים אמריקאיים להתנדב באמבולנסים ברחבי הארץ. לזכותם אציין את ארגון IL-USDocAid שגם כמונו בנוי על רוח ההתנדבות והצליח לשלוח לא מעט רופאים להתנדב במד"א. עם זאת, עד כמה שפרויקט זה מדהים ומשרת את אזרחי המדינה הוא מפספס מעט את מטרתה של העתודה הרפואית הלאומית. רופאים מומחים ומנתחים בעלי שם עולמי צריכים להיות במקום בו תרומתם היא מיטבית וכישורים מנוצלים עד תום וזה בבתי החולים". טוען פרופ' קורן.
עם הימשכות הלחימה סף השחיקה הגופני והנפשי בקרב הרופאים שגויסו למילואים גדל מאוד. יחד איתם, חבריהם בבתי החולים נאלצו לעבוד במשמרות ארוכות ותדירות יותר. ניתוחים אלקטיבים נדחו ושירותי רפואה פסקו. במחלקות מסוימות במרכז ובדרום הארץ גויסו למילואים כ-70% מכלל הצוות הרפואי וככל שהתארכה המלחמה גדל הביקוש והצלחנו לשלוח רופאים רבים ארצה.
עמותת רעים אינה רק פועלת לשלוח רופאים וציוד רפואי מתקדם ארצה אלא גם מקדמת חזון רחב יותר הנקרא דיפלומטיה רפואית ובבסיסו יוזמה חדשנית להצבת נספח רפואי ישראלי בארצות הברית.
אז איך לדעתך נספח רפואי יכול לפתור את כל מה שציינת?
"למדינת ישראל יש נספחים רבים כדוגמת נספח תיירותי, נספח כלכלי, נספח ציבורי, נספח צה"לי, משטרתי ואף חיל אווירי אך לא נספח רפואי. תפקידו של הנספח יהיה לשרת את אינטרסיו של משרד הבריאות בעולם על מנת לקדם ערוצי פיתוח רפואיים, מחקריים, טכנולוגיים וכלכליים וליצור חילופי ידע וחדשנות ושותפויות אסטרטגיות. זהו גם הפתרון לקידום הרפואה באזורי הפריפריה. במלחמה הנוכחית נוכחנו לראות את תפקידם המרכזי של בתי החולים סורוקה וברזילי. יש לחזקם ולאפשר לתושבי הצפון והדרום איכות רפואה איכותית ושיוויונית". מסביר פרופ' קורן.
האם ניתן להשתמש בדיפלומטיה רפואית גם בזמן המלחמה?
"כמובן. בזמן המלחמה הנספח הרפואי ירכז את המאמץ הרפואי הבינלאומי על מנת שלא יתבזבזו משאבים יקרים ויהווה יועץ לשגרירויות הרבות בעולם לנהל זאת באזורם. מעבר לכך, הבאת רופאים אמריקאיים הינה צעד הכרחי לשמירה על איכות הרפואה לאור הצפי לעימות רב אזורי וממושך. רופא אמריקאי שהתנדב בישראל יכול עם חזרתו לבנות ארגון ידידים התומך במרכז בו התנדב, להיות שגריר הסברה בקהילה המקומית ובקהילה הרפואית ואף להעתיק את חייו לישראל. שלושה רופאים שהתנדבו בעמותת רעים הצהירו שיחזירו להתנדב בשנית ואף החלו להתעניין בתהליך לבצע עלייה".
האם תוכל לספק דוגמא לדיפלומטיה רפואית בזמן מלחמה?
"בשמחה. אנו גייסנו לשירותנו את פרופ' פרדד אסמיליאן, מנהל מערך השתלות הלב של בית החולים סידרס-סיני ואחד ממנתחי הלב המובילים בעולם. פרופ' אסמיליאן נולד באיראן ועלה לארצות הברית בגיל הנעורים. ביקורו האחרון בישראל היה לפני כ-30 שנה. הוא הוצב במחלקת ניתוחי הלב של תל-השומר שבה מרבית רופאיה נמצא במילואים. במהלך עבודתו אסמיליאן השתתף בניתוחים רבים להשתלת לב, ניתוחי מעקפים וניתוחים להחלפה ותיקון מסתמי לב. מעבר לעבודתו בבית החולים, פרופ' אסמיליאן היה עד לזוועות שבוצעו ביישובי עוטף עזה, ביקר חיילים פצועים וחווה את רוח ההתנדבות והאחווה בישראל. מעבר לתרומתו האישית, פרופ' אסמיליאן תרם כספים לסיוע והבאת רופאים נוספים ואף הביע את רצונו לשוב לישראל עם משפחתו במסגרת עליה".
מה המסר שלך למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות?
"אנא השכילו להשתמש בעתודת הרופאים בחו"ל. מדובר באירוע היסטורי המלווה במוטיבציה אדירה ונכון יהיה לפעול עוד כעת להגדלת מספר הרופאים המעוניינים להתנדב בישראל. יחד עם זאת, קידום תפקידו של נספח רפואי יכול לסייע למדינת ישראל לבנות מערך רפואה חזק ושיוויוני בפרט באזורי פריפריה ובבתי החולים הקרובים לגבול. אנו תמיד מלמדים את הסטודנטים הצעירים למצוא פתרון מחוץ לקופסא. הפתרון כעת נמצא מחוץ למדינה".
ניתן לפנות לשאלות נוספות, תרומות, התנדבות ותמיכה בעמותה לפרופ' אופיר קורן
במייל: drkorenofir@reim.life ובאתר: reim.life
