הכתבה הזאת נכתבה לפני מותה של אווה בזמן שמשפחתה עוד החזיקה בתקווה, אם כי קלושה, שהיא תצליח להביס את המחלה או לכל הפחות להאריך את חייה עוד מעט, אבל ב-5 בנובמבר בלילה שבין שישי לשבת, נפטרה אווה אילוז בבית החולים בטרזנה מוקפת במשפחתה האוהבת.
כשבוע לפני שנפטרה הרמתי אליה טלפון לראות מה שלומה. היה זה יום חמישי ואווה נשמעה חלושה. "אובחנתי עם סרטן הריאות" היא סיפרה לי מייד והוסיפה "שלב 4 אבל התקבלתי לקבוצת מבחן לטיפול ניסיוני ואתחיל אותו בקרוב. איבחנו אותי מאוחר מדי, רק בספטמבר. הלכתי לבדיקות עוד הרבה קודם ולא גילו שיש לי סרטן, אם היו מגלים לי בזמן זה היה סיפור אחר ואולי הייתי מחלימה, אבל אני אצא מזה, נלחמתי גם בשביל נטלי ועכשיו אלחם לנצח את המחלה".
עודדתי אותה, אך כעבור יומיים חלה הרעה במצבה והיא אושפזה בבית החולים טרזנה עם מים בבטן, סימן מוכר לחולים סופניים. היא התקשתה לנשום ועברה תהליך כואב של הוצאת המים. באותו שלב משפחתה עוד ניסתה לשמור על תקווה אך היה ברור להם שמצבה קשה. "היא התקשתה להרים מזלג כשהגעתי לבית החולים מצאתי את המזלג על המיטה, היא לא הצליחה להרים אותו להאכיל את עצמה" סיפרה אחותה ציפי "היא כבר לא יכלה לראות והתקשתה לשמוע לא היה ברור אם בגלל התרופות שנתנו לה או בגלל שהסרטן התפשט".
בזמן ששכבה בבית החולים, דאגה אווה מי יטפל בבתה נטלי ומה יעלה בגורלה אם היא עצמה לא תשרוד. מאז תאונת הדרכים הקטלנית שנטלי, 38, עברה לפני שנתיים וחצי, הפכה אווה למטפלת שלה במשרה מלאה. נטלי קראה לה "הלביאה שלי", ואכן, אווה נלחמה עבור בתה לאורך כל הדרך על מנת שתקבל את הטיפול הטוב ביותר ותחזור לעמוד על הרגליים.
באפריל 2020 בשעות הערב, עברה נטלי, 38 תאונת דרכים קשה כשחצתה את הכביש לעבר בניין המגורים שם חלקה דירה עם אמה. התאונה הותירה אותה עם נכות של 100% ובתרדמת למשך תקופה ארוכה. כשהתעוררה, התברר גודל הנזק.
"נטלי סבלה מחבלת ראש קשה עם פגיעה מוחית" מספר אחיה ארז "שבירה פתוחה של עצם הירך מעל פיקת הברך. שני פרקי ידיים מרוסקים ועוד. היא עברה מספר רב של ניתוחים והליכים כדי להביא אותה למצב בו היא נמצאת היום. בשלב הזה נטלי עדיין לא יכולה ללכת וצריכה עזרה בביצוע דברים פשוטים כמו להתלבש".
מאז התאונה, עברה נטלי חמישה ניתוחי ראש, כולל הוצאת עצם מהגולגולת והחזרתה, ניתוחים ברגליים וביד והיא תצטרך לעבור עוד ניתוחים נוספים בהמשך.
"כפות רגליה עקומות והיא לא יכולה להזיז את הרגליים, ידה השמאלית משותקת לחלוטין. היא לא יכולה לעשות שום דבר לבד, אפילו לא לשבת" מספרת דודתה ציפי "צריך לעשות עבורה הכל, היא בחיתולים, צריך לרחוץ אותה במיטה. אווה עשתה בשבילה הכל, נטלי היתה קוראת לה: "הלביאה שלי". לאחר שנטלי נפגעה בתאונה אווה לקחה את זה קשה מאוד וטיפלה בה במסירות רבה. אבל בגלל המתח והקשיים היא התחילה לעשן שוב והרבה עד שחלתה. כשבועיים לפני מותה היה לה שבץ. כשבאתי לבקר אותה בבית החולים היא בכתה ואמרה: 'נמאס לי, הגוף שלי משתתק'. היא היתה מבולבלת, המילים לא יצאו לה מהפה, היא דיברה באיטיות. יום יומה מצבה החמיר וראיתי אותה נגמרת לי מול העיניים. אווה לא היתה רק אחותי, אלא גם החברה הכי טובה שלי, נהגנו לדבר חמש-שש פעמים ביום, אני לא יודעת איך עכשיו אחיה בלעדיה. לפני מותה הבאנו את נטלי לבית החולים והיא אמרה לה: "אמא אני אוהבת אותך, אני מחכה שתחזרי הביתה" ואווה עם עיניים עצומות מלמלמה בחזרה: "אני אוהבת אותך".
לאחר התאונה של נטלי, אווה שעבדה כסוכנת מכירות ב"חדשות יו.אס.איי", נאלצה לעזוב את עבודתה והתמסרה כל כולה לטיפול בבתה. כמטפלת צמודה, היא קיבלה עזרה כספית מהממשלה שסייעה לה –בדוחק אמנם – לממן את הטיפול בה והוצאותיהן השוטפות. אולם מאז שחלתה ונאלצה להפסיק לטפל בבתה, פסק גם מקור הכנסה זה וההוצאות נופלות על כתפי שני בניה של אווה, ארז ואדם.
איבחונה של אווה עם סרטן הריאות הגיע מאוחר ומקץ חודשים ארוכים בהם חשה לא טוב. "היא השתעלה מאוד, ניסתה להפסיק לעשן וזה לא הלך לה" מספרת ציפי, "אחר כך היא התחילה להרגיש כאבים חזקים ברגל וב-MRI מצאו שיש לה קריש דם מאחורי הברך. היא הלכה לבדיקות והרופאה לא מצאה שום דבר אבל המצב שלה המשיך להתדרדר. בשלב מסויים היא התחילה לירוק דם ורק אז כשבעה חודשים לאחר שהתחילו כל הסימנים שמשהו לא טוב קורה אתה, איבחנו שיש לה סרטן".
ההתדרדרות מרגע האיבחון היתה מהירה מאוד. הסרטן שלא אובחן בזמן, התפשט והגיע למח ושלח גרורות. בימים האחרונים לחייה, היא כבר קיבלה מורפיום על מנת להקל על הכאב.
"אמא שלי תמיד היתה אחראית לכל הטיפולים הרפואיים ולוח הזמנים עם המטפלים השונים, עכשיו אני ואחי מחלקים בינינו את כל האחריות והמטלות בטיפול באחותי והתשלום עבורם" אמר ארז בראיון שנערך עמו יומיים לפני מותה של אמו. "אנו צופים להוצאות רפואיות גדולות ובנוסף צריכים להמשיך לשלם את שכר הדירה של אמא ונטלי. נכון לעכשיו יש לנטלי צוות של מטפלים ואחיות שעובדים אתה לאורך היום כדי לעזור לשפר את מצבה. יש לנו אחות לילה שנשארת עם נטלי בלילה כי היא לא יכולה להישאר לבדה".
לפני שעברה נטלי את תאונת הדרכים ששינתה את חייה לנצח, היא עבדה כגננת בגן הילדים שבבית הכנסת של הרב גבאי. "היא מאוד אהבה ילדים אבל היום ברור לנו שלעולם לא תוכל להתחתן ולהביא ילדים בעצמה. עדיין מתנהלת תביעה נגד חברת הקנאביס שהעסיקה את הנהג שפגע בה אבל זה יקח זמן עד שהיא תקבל פיצויים" מסבירה ציפי.
ארז העובד עם רופא אורטופדי באנסינו ומתמחה בטיפול בחולים באמצעות טיפול בתאי גזע, הצליח להשיג לאחותו טיפול במרפאה בשנה שעברה. "התמיכה שקיבלתי מהעבודה, מדהימה ממש, אני מודה לבוס שלי שעזר לי לעבור פרק זמן זה בחיי". הטיפול בנטלי הצליח מאוד אולם ארז מודה שהסיכוי שנטלי תשוב ללכת הינו קלוש ובכל זאת, הוא לא מוותר ומנסה לעשות כל מה שביכולתו לשפר את מצבה.
עכשיו עם מותה של אווה משפחה של אווה רוצה לעשות הכל על מנת להגשים את משאלתה שנטלי תזכה לטיפול חם ואוהב. סגיל אנקרי מעמותת סטנד ביי מי (המטפלת בחולי סרטן ומשפחותיהם) שליוותה את אווה ומשפחתה מאז אובחנה בסרטן, מסרה בשם העמותה: "מה שנטלי זקוקה לו יותר מכל הם אנשים שיבקרו אותה באופן קבוע. היתה לנו מישהי שהיתה מגיעה לעשות אתה מלאכות יד, אבל היא לא מגיעה יותר. אנו צריכים מתנדבים שיגיעו פעם בשבוע, יעבדו אתה על שזירת חרוזים, ציור, יוציאו אותה למול או לפארק. היא מאוד בודדה ועכשיו במיוחד מאי פעם כשאמה לא נמצאת עוד לצידה".
הטרגדיה המשפחתית הזאת זיעזעה את כל מי שהכיר את אווה, אישה שהיתה מוכרת היטב בקהילה ומאוד אהובה על ידה, תמיד חייכנית ומוכנה לעזור. במשך שנתיים וחצי נלחמה אווה עבור בתה, עד שהוכרעה על ידי הסרטן ועכשיו הותירה את הטיפול בה בידי אחיה. המורכבות וההוצאות הגדולות בטיפול בנטלי, כבדות מדי על המשפחה.
אלו המעוניינים לתרום, מוזמנים להיכנס לעמוד ה-GoFundMe:
Eva Illouz – Stage 4 Lung Cancer Medical Expenses
מעוניינים להתנדב לפעילות עם נטלי?
צרו קשר עם סיגל מעמותת סטנד ביי מי.
טל': 818-744-4345
