אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה
ומנסים להבין מה – בארץ קרה
איך עם שנולד משאריות השואה
הפך לעם מפולג, עצבני, מלא שינאה
איך בני אדם – צלם אנוש מאבדים, מקללים
את אלה שלביבי מצביעים ולו עדיין מאמינים
איך עם שמוקף מסביב באויבים אמיתיים
עסוק בלשנוא גם בני משפחה וחברים
מה שכל צד חייב להבין ולזכור
אין מקום אחר בעולם שניתן לבחור
זה מה יש – ואין ברירה
הארץ לנו – מאד יקרה
אם לטוב – ואם לרע
זה מה יש – ואין ברירה
אם הדרך הרגילה
פתאום גילית – לא סלולה
ואם השביל הכי מוכר
לא עוד ניתן – למעבר
אם נמאס כבר לחכות
ואולי אפילו בא לבכות
אם כל חלון עם אור נסגר
והלילה – לא נגמר
אם החלום הכי מקסים
מתנפץ לרסיסים
אם הישר הופך עקום
והיקר נהיה לא כלום
אם האושר המובטח
כאן אצלינו לא דרך
אם הכהה נהיה חיוור
וליווית עוד חבר…
אז אסור בשום אופן לשכוח
ואת הלב הגיע הזמן לפתוח
כי זה מה יש – ואין ברירה
הארץ לנו – מאד יקרה
אם לטוב – ואם לרע
זה מה יש – ואין ברירה
