בחג הסוכות אנחנו עושים דבר מיוחד.
עוזבים לכמה ימים את הבית החזק והמוכר, ויוצאים לשבת דווקא בסוכה – מקום ארעי, עם דפנות פשוטות וסכך מעל הראש.
ואולי יש כאן תזכורת נפלאה.
לא הקירות הם ששומרים עלינו.
לא הדלתות, לא המנעולים, ולא כל הדברים שאנחנו כל כך רגילים לסמוך עליהם.
מעל הכול יש מי ששומר.
בסוכות אנחנו יוצאים החוצה, מרימים את העיניים אל הסכך ונזכרים שאנחנו נמצאים בכל רגע תחת השגחתו של ריבונו של עולם.
וזה בדיוק החיבור לקריאת שמע.
פעמיים ביום יהודי עוצר את החיים לרגע.
פעם אחת בבוקר, לפני שהוא יוצא ליום שלו, ופעם אחת בלילה, לפני שהוא עוצם את עיניו.
ואומר:
״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״.
בבוקר אנחנו יוצאים לדרך איתו.
ובלילה אנחנו מפקידים את עצמנו בידיו.
לא משנה איך עבר עלינו היום.
לא משנה כמה הצלחנו, כמה טעינו, כמה שמרנו יותר או שמרנו פחות.
אנחנו הילדים שלו.
וקריאת שמע היא הרגע שבו אנחנו חוזרים אל הדבר הפשוט והעמוק הזה:
יש בורא לעולם.
יש מי שמנהיג אותו.
יש מי שאוהב אותנו.
ויש מי ששומר עלינו.
אולי זו יכולה להיות המתנה שלנו מחג הסוכות הזה:
לקחת איתנו את ״סוכת שלומך״ גם אחרי שנפרק את הסוכה.
בכל בוקר – כמה רגעים של קריאת שמע לפני שיוצאים לדרך.
בכל לילה – כמה רגעים של קריאת שמע לפני שעוצמים את העיניים.
וכך, פעמיים בכל יום, נזכור שאנחנו אף פעם לא באמת לבד.
יהי רצון שיפרוש הקב״ה עלינו ועל כל עם ישראל סוכת שלום, שמירה וברכה, ויזכנו לשנה של בשורות טובות, בריאות, הצלחה ושלום.
חג סוכות שמח.
