ערב התרמה מרגש עבור ארגון מעגלים התקיים באולם גינדי של האוניברסיטה היהודית-אמריקאית בבל אייר. הארגון אותו ייסדו איילת זנדברג ששון ורחל וייצמן, מקיים חוגים, מסיבות ומפגשים חברתיים לצעירים עם צרכים מיוחדים כאוטיזם ותסמונת דאון.
האירוע נפתח עם תערוכת צילומים מקסימה של הצלמת והיוצרת מלנית גל שצילמה את הצעירים בתלבושות מיוחדות. הצילומים הוצגו לצד עבודות וציורים של הצעירים אותם יצרו בחוג האמנות של מעגלים המתקיים מדי יום שני.
"הצעירים האלו, בעלי הצרכים המיוחדים, נחשבים החוליה החלשה של החברה" אומרת מלנית העומדת לצאת לתערוכה בצרפת עם הצילומים שלה "בעצם הם אלה שגורמים לכולנו להיות חזקים יותר, טובים יותר, מאוחדים יותר, למעשה הם החוליה החזקה. אני רוצה לחזור לרגע ההוא שחיבר אותי לעמותת מעגלים. הזמינו אותי לצלם מופע ושם על הבמה הרגשתי את כל הגוף שלי מתמלא צמרמורת. חזרתי מרוגשת, לא הצלחתי לישון באותו הלילה. הרעיון לפרויקט נולד מתוך רצון לאפשר להם להיות שחקני הוליווד ליום אחד, עם כל המכלול של תלבושות, איפור ושיער. רציתי לאפשר להם לבטא את עצמם בדרך שהם אף פעם לא זכו לה".
לכל צעיר מיוחד ניתן סט בגדים שהוכן מראש והם התמסרו למצלמה בשמחה ושיתפו פעולה בצורה יוצאת מן הכלל עם הצלמת המוכשרת. "הם היו פנומנליים" מתלהבת מלנית. "הם נשאבו לסיטואציה ולדמות. אחד הצעירים סיירוס, כבר בפריים הראשון, היה לי את הצילום שחיפשתי, המבט, התנועה, הנוכחות. אלו היו יומיים עוצמתיים, עבורי ועבור כל הצוות".
עם הצוות שלקח חלק בפרוייקט נמנים: נויה אפללו, גלית זיו, רחל בכור, קטי דואן וסיגל מלכה.
מאות האורחים שהגיעו לאירוע נהנו מבופה מרשים וצבעוני של תל אביב פיש גריל שכלל מבחר רחב של סושי, סלטים ישראלים, בורקסים, סליידרים, פסטות, תפוחי אדמה ועוד.
לאחר ארוחה כיד המלך, הוזמן הקהל לאולם, אז נפתחה ההופעה המרכזית של הערב בהשתתפות החוג למוסיקה של הארגון.
"לא ביקשתי להיות אימא מיוחדת. לא חלמתי להיות אימא מיוחדת" פתחה איילת את הערב בנאום מרגש. "חלמתי את ילדיי, את פניהם, את שמותיהם, ובחלומי הכל היה אחרת. וככה, בחיים כמו בחיים, לא שאלו את רשותי והכתירו אותי להיות אימא שונה, לא שגרתית. ואני יודעת, שאני אחרת, שאני לא כמו כולן, אני מרגישה את התחושה הזו, האחרת, נוכחת וקיימת בכל נים ועורק שבי, לכודה בכל דמעה שזולגת על לחיי. כאמא מיוחדת, אני מעריכה כל חיוך, כל מילה, כל הברה, רגע של שמחה – החיים מקבלים פרופורציות. תואר 'אמא מיוחדת' מגיע עם שיעור חשוב באהבה ללא תנאים, מסורה עד אין קץ, אסירת תודה על כל לילה שקט ובוקר שקט שחלף ונסיעה במכונית נטולת דרמה, הודיה על יום ללא התמוטטויות, התקפי זעם או סתם ארוחת ערב רגועה עם המשפחה.
אני אמא מיוחדת כבר 27 שנים. ויש בי הכוח, ויש בי התקווה, ויש בי החמלה ויש בי ההבנה, שאם כבר לא ניתנה לי זכות הבחירה להיות כזו, אזי אבחר בחיוך ובזקיפות הקומה ובטוב שיש לסיפור חיי להציע. זה סיפור החיים שלי, אז כדאי שאדאג שהעלילה תהיה רצופה בהרבה רגעים שמחים, על אף ולמרות.
אני אבחר להיות גאה ושמחה. זו הבחירה היותר קשה. לילד המיוחד שלי יש אחים ואחיות שרואים הכל, וסופגים הכל, והם, לא פחות ממנו, צריכים את המרחב והזמן שלהם הם לא כמו כולם. הם אחים מיוחדים, תואר שנבחר עבורם.
כל האמור לעיל היתה הסיבה או הצורך לפתוח את ארגון מעגלים קומיוניטי סירקלס, כדי לתת את התמיכה לילדים המיוחדים שלנו, את התמיכה לאחיהם, וליצור עבורם חיים משמעותיים. להוות גשר עבורם להיכלל בקהילה. כמשפחה אנו חווים הרבה אתגרים, לשם כך אנו זקוקים למערכת תמיכה חזקה, קהילה חזקה המחזקת אותנו ועוזרת לנו ליצור משמעות, הכלה חברתית – זה עוזר לנו לשמור על פרספקטיבה, להישאר חיוביים וחזקים, להטעין מצברים עבורנו ועבור הבן המיוחד שלי ירין".
הצעירים בשנות העשרה והעשרים לחייהם שעלו על הבמה לאחר מכן, נראו נרגשים מאוד. במשך קרוב לשנתיים הם ערכו חזרות שבועיות ביחד עם המנהלת המוסיקלית ענת סדן, שרית כפיר הזמרות גילת רפפורט ולימור בינון, הגיטריסט אנדי מורפי והמתופף הצעיר עוז שמש, 14 שמגיע כל יום ראשון ללמד את הילדים תופים וללוות את הלהקה בחזרות.
כולם לבושים בחולצות השחורות עם הלוגו הצבעוני של הארגון, ילדים עומדים במעגל ואוחזים ידיים. הם שרים שירים ומתופפים בהרמוניה ונראה שהם נהנים לא פחות מהקהל שגומל להם במחיאות כפיים סוערות, היתה זו ללא ספק הופעה מושלמת ומושקעת.
לקינוח עולות לבמה הזמרות גילת רפפורט, ליה ביי-לפידות ולימור בינון ונותנות הופעה בשלושה קולות המתמזגים זה בזה להפליא.
יו"ר עמותת גדולים מהחיים, שי דיאמנט, עלה על הבמה ועודד את הקהל לתרום והם אכן תרמו ביד רחבה למען אחד הארגונים החשובים והיפים שיש לנו בעיר.
צילומים: אדווה ריקלין
