Page 26 - waia229
P. 26
אלא שהנזק האמיתי ,החמור ,והמשמעותי הפללעאוגופלובימנינםוםמאהבחעילנרי יהקוקםרבגרםכה
שמחוללים הסמארטפונים בעולם )בצד שפע
הברכה שהם משפיעים על כולנו( ,הוא לא רק הקושי ואולי אפילו להנות עד שנלך לישון .למחרת אבינועם הירש
בזמינות הפורנוגרפיה ,בסכנות הביריונות ברשת או בבוקר ,כשהשמש שוב זרחה ,כולם הרגישו הרבה
באתגרי הטיקטוק .הסכנה האמתית היא לגדול בלי לפני כמה שבועות ,חברי ,מחנך בישיבה תיכונית
הזדמנות לפתח חוסן .בלי הזדמנות להתמודד עם יותר טוב והיה כיף גדול. ארגן יום אתגר לתלמידי כיתתו שכלל בסוף ריצת
קושי לבד .בלי חוויה של קושי שמצאתי בתוכי את 5ק"מ .כמה תלמידים שלו שלא התאים להם להזיע
הכוחות להיחלץ ממנה .כשאמא ואבא תמיד זמינים דבר אחד לא עשינו באותם רגעים של קושי -אף אמרו לו שאין להם כוח לזה והם רוצים להשתחרר.
בלחיצת כפתור ,וכשהם תמיד יענו )גם באמצע אחד לא התקשר הביתה .לא בגלל שלא רצינו, חבר שלי התעקש איתם ואמר להם שלא יכול
פגישה ,שיעור או פעילות אחרת כי "חייבים לענות רצינו מאד ,פשוט לא היה איך .בהיעדר אמצעי להיות שהם רואים קושי וישר נבהלים .הם שמעו
לשיחה מהבית"( ,אין לאותו נער או לאותה נערה תקשורת זמין )למעט מכשיר קשר למקרי חירום(, אותו ,הנהנו יפה עם הראש ,התקשרו להורים שלהם
שום מרחב של ניהול קונפליקט לבד ,של קבלת נאלצנו להתמודד עם הקושי הזה בעצמנו ,בעזרת וכעבור עשר דקות חבר שלי קיבל הודעה מכל
החלטות ואחריות בלי חבר טלפוני ,של הליכה בדרך חברינו או מדריכנו הצעירים .ממילא גם אף הורה לא ההורים שלהם ללא יוצא מן הכלל' :מאשרים לילדים
שאין בה כרגע אפשרות חילוץ מיידית .אפילו לא של הגיע לאסוף מהמחנה ילד שלא מרגיש טוב )וחזר שלנו להשתחרר' .המשחק נגמר .התלמידים שלו
התחושה שאמא ואבא מאמינים בכוחות וביכולת הביתה עם עוד 4ילדים נוספים שראו את הטרמפ 'ניצחו' ניצחון שכולו הפסד .ואז נתקלתי במאמר
מגיע והתחילו גם הם להרגיש מיחושים( .אני יודע
שלי. היטב שעבור כמה וכמה מאיתנו החוויות האלה הנהדר הבא שכתב הרב אילעאי עופרן:
צרובות כטראומה ,אך דומני שרובנו למדנו שם "כשהיינו בכיתה ד' ,יצאנו למחנה קיץ של הצופים.
אני יודע שזה מציל נפשות .אני יודע שיש מי שיכול שיעור בכוחות ומסוגלות ,רצון ויכולת .חווינו הצלחה וכשירד החושך ,ועדיין לא אכלנו ארוחת ערב ,והיינו
רק כך וחשוב לי לומר שאני לא מתגעגע לעולם עייפים ורעבים וקצת מבולבלים ,כולם הרגישו את
הפרימיטיבי של פעם .אבל חשוב שנדע את המחיר. והתמודדות ,עמדנו מול קושי ויכולנו לו. גוש הגעגוע והקושי מטפס במעלה הגרון .חלק
הפיקוח ההורי על המרחב של הסמארטפון מתמקד בכו ,חלק התגברו ,אני מניח שהיו בודדים שממש
בדבר הלא נכון .פורנוגרפיה היתה תמיד .ילדים ילדים שגדלים בעולם סלולרי ,לא זוכים לחוות התפרקו מזה .אחרי זה אכלנו והתארגנו לשינה,
שההורים שלהם זמינים לפתור עבורם כל קושי ,זו חוויות כאלו .הורים רבים מצדיקים את קניית המדריכים והמדריכות ניסו לסייע לנו לצלוח את
תופעה חדשה .לפעמים נראה לי שתוכנות הסינון הטלפון לילדיהם בכך שזה לא בשביל הגלישה
הסלולרי מסננות את הדבר הלא נכון -עבור לא והרשתות החברתיות אלא בשביל שיוכל להתקשר
מעט ילדים וילדות ,יותר משדחוף לסנן את התכנים, להורים כשהוא מחוץ לבית ,בנסיעות ובדרכים.
דחוף לסנן את השיחות הביתה...
כדי לפעול בעולם ,כדי לבנות מערכת יחסים ,כדי
לפתח מיומנויות של אהבה ואמונה ,מחשבה ויצירה,
אדם חייב לפעמים להיות לבדו .להעז להיות לבד,
להיות מסוגל לשאת רגע של בדידות ,אולי אפילו
ליהנות ממנו .מי שגדל עם סמארטפון לא מפתח את
המיומנות החשובה הזו כמעט בכלל .אפילו ברגעי
ה"לבד" האולטימטיביים -בישיבה בשירותים או
בשכיבה במיטה לפני השינה ,הסמארטפון ביד מפיג
כל שמץ של בדידות ולא מאפשר לטפח אף אחת
מהמיומנויות הללו.
האתגרים החברתיים והנפשיים ,אך גם האמונים
והרוחניים שלנו בשנים הקרובות ,מושפעים במידה
רבה מהיעלמות רגעי הקונפליקט ורגעי הלבד.
הזמינות המתמדת של אמא ואבא היא ברכה גדולה
ותיקון גדול ,אבל היא גם פצצה מתקתקת .ואם
נודה על האמת ,אני פוגש לא מעט צעירות וצעירים
שעבורם היא כבר התפוצצה"
כל כך מדויק .כל כך נכון .ולא נותר לי אלא לקוות
שדבריו של הרב אילעאי יגיעו להורים שעוד לא
הפנימו שהמחיר של הסמרטפון הוא בעצם הרבה
יותר גבוה ממה שהם חושבים.
באדיבותaish.co.il :
בטהיותליאםמ גהמיאישישיםת
התמחות באיזור סן פרנסיסקו ,מונטריי ,ביג סור וכביש מס' 1
818-633-0154
iritperla@yahoo.com Irit's Adventures
*הטיולים יוצאים מסן פרנסיסקו ומונטריי
www.weareinamerica.com 26
