Page 34 - waia225
P. 34

‫של ה‪ 1,000-‬ילדים לא תשתנה‪ .‬אם הבן שלו יהיה‬         ‫אבל היא ועוד קבוצת ילדות עובדות יחד על "תיקון‬                                                     ‫‪...‬המשך‬
‫בחוץ‪ ,‬ילד אחר יהיה בפנים‪ .‬בצר לו הוא פנה לרב‬       ‫המידות"‪ .‬אצל אותה אמא שהלכה יחד עם בנה לתאי‬
‫אפרים אשרי כדי לברר אם מותר לו‪ .‬הרב‪ ,‬בכנות‪,‬‬        ‫הגזים כי "הרשו לה"‪ ,‬והיא לא תשלח ילד לבד בדרכו‬  ‫השתתפו באופן אקטיבי בהליך הרצחני‪ .‬שלא לדבר‬
‫לא ידע לפסוק תשובה‪" .‬אם הרב לא עונה לי‬             ‫האחרונה‪ .‬ביאנוש קורצ'אק שצעד מרצונו באקציה‬      ‫על חלקם של הליטאים‪ ,‬ההונגרים‪ ,‬האוקראינים‬
‫תשובה" ענה האיש "כנראה שזה אסור"‪" .‬לא" אמר‬         ‫הראשונה של גטו ורשה בתשעה באב תש"ב ושיקר‪,‬‬
‫הרב "זו שאלה מורכבת‪ ,‬אין ספרים לפני ובאמת איני‬     ‫זו הפעם הראשונה בחייו‪ ,‬לחניכיו בבית היתומים‬                      ‫ואחרים באופן אקטיבי בהשמדה‪.‬‬
‫יודע‪" ".‬אם כך" ענה האיש "אני לא אציל את בני‪ .‬לא‬    ‫כשהוא מספר להם שהם יוצאים לטיול ארוך‪ .‬באבא‬
                                                   ‫האומלל בגטו קובנה שהבן שלו נלקח לאקציה יחד‬       ‫אז היכן היה האדם בשואה? היכן היתה‬
                 ‫ארצח ילד אחר כדי שהוא יחיה"‪.‬‬      ‫עם עוד ‪ 999‬ילדים‪ .‬הוא ידע שהוא יוכל לשחד את‬       ‫ההומאניות‪ ,‬הנאורות והדמוקרטיה?‬
                                                   ‫הקאפו ולשחרר את בנו‪ ,‬אבל הוא גם ידע שהמכסה‬
‫אין שום מקבילה לגבורה העל‪-‬אנושית הזו‪ .‬זהו‬                                                          ‫את התשובה לשאלה קיבלתי שוב אצל סבתא שלי‪.‬‬
‫יהלום זוהר המפאר את כל ההיסטוריה האנושית‪.‬‬                                                          ‫אצל אותה נערה קטנה בת ‪ 16‬בטירוף של הגטו‪,‬‬
‫המצדיק ומגדיר מחדש את המונח צלם אנוש‪.‬‬                                                              ‫בזמן שהנאורות הרגמנית איבדה מזמן צלם אנוש‬
‫דווקא באותן השנים בהן האכזריות קבעה לה שיאים‬
‫חדשים ובלתי נתפסים‪ ,‬גם החמלה והאנושיות הגיעו‬
‫לעוצמות שאי אפשר להתחרות איתן‪ .‬בשואה התגלו‬
‫גבורה וגבהות נפש המעניקים מימד חדש ועמוק‬
‫למילה אדם ומשכתבים מחדש את כל מה שידענו‬
‫על אנושיות והומאניות‪ .‬הם לא הלכו כצאן לטבח‪.‬‬
‫הם צעדו בקומה זקופה ושמרו בגאוה על צלם‬

                             ‫האלוקים שבקרבם‪.‬‬

‫ומי יכול לתאר זאת טוב יותר אם לא סבתא‪,‬‬
‫הגב' פוריה סוקל‪ ,‬אז ילדה בת ‪ 16‬על הרציף של‬
‫האומשלג‪-‬פלאץ‪ ,‬כיכר השילוחים הנורא בוורשה‬
‫המוכרת‪-‬לשעבר‪ ,‬כשהיא ממתינה לרכבת לאחר‬
‫חיסול הגטו הבוער‪" .‬איזו הרגשה נפלאה זו למות‬
‫בביטחון שאין הורגים אותי על שגנבתי או שרצחתי‪.‬‬
‫לא‪ ,‬איש אינו חושד בי במעשים אלה‪ .‬ממיתים אותי‬
‫אך ורק מפני שאני יהודיה! מי ידמה לי? על כך‬
‫לבכות? רגש זה מילא את כל ישותי‪ .‬יכולתי להבין אז‬
‫את רבי עקיבא שאמר‪" :‬כל ימי הייתי מצטער‪ ,‬מתי‬

                      ‫יבוא דבר זה לידי ואקיימנו‪".‬‬

               ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬

                                                                                                   ‫‪www.weareinamerica.com 34‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39