Page 104 - waia225
P. 104
מאבהאהבה
"אני מאמינה בכוחה של החמלה
ברגעים המאתגרים ביותר של החיים"
שירותים .עבורה זו היתה לא רק עבודה אלא גם והפחדים שלהם מבלי שירגישו רגשות אשם או סיגל אנקרי היא דולה של סוף החיים המלווה חולים
תחושת שליחות והיא נגעה בלבבות רבים בקרב צער כלפי בני המשפחה .לפעמים גם לשבת בשקט בשלבים האחרונים לחייהם .הידע והניסיון נרכשו
חולי הסרטן בקהילה הישראלית .סיגל" :שנות זה בסדר .יש חולים שרוצים לעבוד על פרויקטים בזכות המסע האישי שלה שהחל בטיפול באביה
העשייה בעמותה עיצבו באופן משמעותי את ההבנה אחרונים לתת ליקיריהם .חשוב לי להעניק להם את במהלך מאבקו בסרטן הריאות ועם הקמת העמותה
שלי לגבי האתגרים הרגשיים והמעשיים העומדים ההרגשה שהם מוערכים ואהובים .לצערי ,החשש ' 'Stand By Meהתומכת בחולי סרטן בקהילה
בפני יחידים ובני המשפחה במהלך סוף החיים. של בני המשפחה והחולה לדבר על המוות ולקבל הישראלית בלוס אנג'לס .לאחר 15שנים של עשייה
העבודה הקרובה והאישית עם חולים הביאו אותי אותו יוצר מצב בו אנשים נפטרים ללא סגירת בארגון היא ממשיכה לפרק חדש המשלב הענקת
לתובנה שידע וטיפול קונבנציונלי עוזרים וחשובים, מעגל רגשית לקראת האובדן המתקרב ובא .בנוסף שירותים פרטיים כדולה ורכזת טיפול תוך השמת
אבל ידע לבדו אינו מספיק .אני צריכה להשתמש משאירים נושאים בירוקרטיים פתוחים כמו חשבונות
בלב ובנשמה שלי בשילוב אהבה ואכפתיות כדי בנק ,סיסמאות ,צוואה והסדרי קבורה .מנסיוני, שירותי טיפול פלאטיבי/סופני.
שאוכל להיות לעזר אמיתי .כיום אני ממשיכה חשוב לסדר את הנושאים הללו מבעוד מועד" .בני
את העשייה הזו באופן פרטי בהתמקדות בחולים המשפחה גם זקוקים לסיוע ותמיכה נוספת ברגעים מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים -כפי שיש דולה
סופניים .עבודה שהיא אישית ובה אני יכולה לתת הקריטיים האלה" .הם פוחדים מהמוות ,לא רוצים מיילדת לתחילתם ,כך יש דולה לסופם .הדולה
שזה יקרה כשהאחות לא תהיה שם )למרות שבדרך דואגת שהחיים ייחתמו בצורה יפה ורגועה .נולדים
100%מעצמי". כלל אחות הוספיס נמצאת שם( ,לכן אני נמצאת ומתים .לסגירת מעגל זה חשיבות רבה .הנשמה,
שם .בכל משפחה הדינמיקה שונה ,ייתכן שזו פעם הנפש צריכה לעזוב בשלווה את העולם כשהיא
ע.י .מטופלת של סיגל מספרת" :כשגיליתי ראשונה שהם חווים מוות אקטיבי .צריך ללמוד שכל אהובה ומכובדת" .כך מתארת סיגל אנקרי ברגישות
שאני חולה בפעם השנייה ,כאן באמריקה רחוק אדם חווה את הדברים אחרת וצריך לכבד זאת .אם רבה את תפקיד הדולה .רובנו מכירים את המושג
מהמשפחה הגדולה שלי ,משהו נרגע בי כי ידעתי החולה נמצא בבית אבות ,הילדים באים ככל שהם בהקשר של לידה וליווי בתחילת החיים ,אך ישנה גם
שסיגל כאן .היא מייד התייצבה לצידי )כמו בפעם יכולים ,אבל העובדה שאני שם מקנה להם שקט דולה המלווה אדם בסוף חייו ומסייעת בהתמודדות
הראשונה( ,ליוותה אותי לכל פגישה חשובה והניחה שיש מישהו שמבקר כל יום שבודק ,שנמצא איתו. עם המוות שהוא בלתי נמנע אך גם טאבו חברתי
אותי במקום הטוב ביותר שיכולתי לבקש .בזכותה כך לא נוצר מצב בו החולה מבלה את רוב הזמן לבדו אותו נוטים להכחיש וחוששים לדבר עליו .כיצד
'תיקתקתי' את הטיפולים ,ואני כבר בהחלמה. הופכים את השיח הזה לשיח של הבנה עם משמעות
יש מחלות שאהבה מרפאת אותן ואם לא ,אז היא בימים או בשבועות האחרונים לחייו".
צובעת את הדרך ,מרפדת ומייפה את הכל .סיגל ותחושת תקווה?
דואגת לתת לאהבה לעשות את מה שהיא יודעת, מה הוביל אותך לעסוק במקצוע הזה?
בכך שהיא מפזרת אותה ללא תנאים וגבולות. סיגל" :לפני מאות שנים אנשים נפטרו בבית ליד
התקווה הזו שיש אהבה כזו יפה בעולם ,היא חלק "המסע האישי שלי החל עם הטיפול באבי במהלך אנשים שקרובים אליהם ואוהבים אותם ,הם ידעו
מאבקו במחלת סרטן הריאות .מסע שארך שלוש שהמוות עלול לקרות .בתרבות שלנו נמנעים
חשוב ברפואה ובהחלמה שלנו". שנים ובו הכרתי את העולם הטיפולי ואת מושג מלדבר על הנושא .המוות נוכח בסרטים ובסדרות
ההוספיס כשהבאתי אותו הביתה .בנקודת הזמן כמו Grey's Anatomyהרופאים עושים החייאה,
ע.ש" :סיגל היא האדם הראשון שסיפרתי לו שאני הזו הבנתי כמה חשוב שאדם יסיים את חייו מוקף מצליחים )או שלא( להחזיר את האדם לחיים .יש
חולה .מלאך בדמות אדם .בימים שלאחר מכן באהבה .אבי הרגיש בנוח להיות מי שהוא ולתת הרבה אידיאליזציה ,אבל החיים הם לא סרט .כאשר
היא התקשרה יום יום! כשהלכתי לרופא היא באה חולה עובר להיות חולה סופני בבית התמונה היא
וניהלה את הפגישה ,שאלה שאלות לגבי הטיפול לרגשות שלו להיות כפי שהם.
והתרופות ,למה טיפול כזה ולא אחר .לי לא היה החוויה המעצימה הזו הובילה אותי להקים את אחרת".
מושג מה לשאול ,ממנה למדתי .לכל אורך הטיפולים עמותת ' 'Stand By Meעם שני אנשים יקרים
היא היתה שם בשבילי ,ענתה לטלפון בכל שעות מהקהילה גבי אוסטרו ואורי סקאל .עמותה ללא סיגל מתארת כי מנסיונה הרב היא ראתה מטופלים
היממה ,ואני מתכוונת בכל שעה .היא תמיד ענתה מטרות רווח התומכת בחולי סרטן בקהילה סופניים הנתונים בבדידות קשה ונמצאים שעות
עם הרבה סבלנות ואהבה! היא חיזקה אותי ברגעים ארוכות לבדם בבית ,מול הטלוויזיה בין ביקורי
הישראלית בלוס אנג'לס". הסיעוד לביקורי המשפחה" .כדולה ,הרצון שלי הוא
הקשים ביותר". סיגל הייתה אחראית על קבלת חולים והשמת להיות שם עבורם .להחזיק להם את היד ,להשמיע
מוסיקה ,להגיע לשיח שנותן מקום לכל הרגשות
www.weareinamerica.com 104