Page 72 - waia219
P. 72
ד"ר תמי קרני ההיסטוריה של
סרטן השד
מפעם לפעם מגיעה למרפאת השד חולת סרטן שד
חדשה ויש לה רעיון ,היא לא תטפל באופן שמציעה חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד .מתי אובחנו הנשים
הרפואה השמרנית ,ואולי "זה יעבור לבד" .יותר מכך, הראשונות עם סרטן השד? ואיך טיפלו במחלה לפני מאות שנים?
לפעמים אני שומעת שאולי הביופסיות והטיפולים
מתיאורי סרטן שד בפפירוסים של מצרים הקדומה ,דרך אבחנותיו של
"שלנו" גורמים לסרטן שד או מחמירים את המצב. היפוקרטס הרופא היווני ועד החידושים בטיפול המודרני בן ימינו -
לכל החולות ה"חשדניות" האלו אני מספרת את מה בין ההיסטוריה לסיכויי ההחלמה?
ההיסטוריה של סרטן השד ,וממליצה להן לא
להפקיר את גופן לגלות לבד את המהלך הטבעי של www.weareinamerica.com 72
המחלה.
ההיסטוריה האנושית והרפואית מכירות את המהלך
הטבעי היטב .הרבה הודות לבלום וחבריו שפרסמו
ב 1962-בעיתון הרפואי הבריטי ) (BMJאת הקורות
של נשים חולות סרטן שד בשלבים מתקדמים,
אשר באו להתאשפז בבית חולים מידלסקס בלונדון
) (MIDDLESEX HOSPITALלחיות את שארית חייהן.
נתוני החולות באותו בית חולים תועדו כבר ב,1792-
בלום וחבריו תיארו 250נשים שאושפזו בשנים
74% .1933-1805היו בשלב VIשל המחלה23% ,
בשלב IIIורק 2%היו בשלב .IIהן לא טופלו על-ידי
ניתוח ,הקרנות או כימותרפיה .בממוצע הן חיו 2.7
שנים מגילוי המחלה 18% .נותרו בחיים אחרי 5
שנים ורק 4%אחרי 10שנים.
תיאורים ראשונים של סרטן שד נמצאים כבר
ב 3,000-לפני הספירה בפפירוס של אדווין סמית.
בתקופת הפירמידות של מצרים ,מתוארות מספר
נשים עם גושים נוקשים בשד .כנראה אלו הם
תיאורי סרטן ראשונים בבני אדם .יש שם הבחנה
בין דלקות ואבססים בשד -בהם ידעו הרופאים
המצרים לטפל ,ובין הגושים הנוקשים מאוד בשד
להם הטיפול לא עזר.
היפוקראטס שהיה רופא יווני ,יליד האי קוס" ,אבי
הרפואה המערבית" ומחבר שבועת הרופאים,
שחי 460-377לפנה"ס ,הכיר כי הגידול הנקרא
" "KARKINOSאו " "KARKINOMAהיום בשפת
הרפואה קרצינומה ,האמין כי יש קשר לחוסר איזון
הורמונלי וקשור להפסקת המחזור החודשי .תצפית
יפה ,כי אכן רוב הגידולים הסרטניים בשד מופיעים
אחרי גיל הבלות .אך לא זאת הסיבה להופעתם.
היפוקראטס חשב שעדיף לא לטפל בסרטן שד .גלן
) (GALEN 131-201לספירת הנוצרים ,רופא וסופר
יווני קדום ,חשב על מקור הגידול כמו היפוקראטס,
אך המליץ על כריתה של כל הגוש כולל "השורש".
בחשכת ימי הביניים אסור היה לעסוק בכירורגיה
בגלוי .לכן לא הייתה שום התקדמות בנושא עד
תקופת הרנסנס .במאה ה 16-וה 17-התפתח הידע
באנטומיה ובפיזיולוגיה ואיתו הכירורגיה והניתוחים.
ב 1757-הנרי פרנסס לדרן ) (LEDRANהציע
תיאוריה שהגידול הסרטני מתפזר בגוף ,ולא רק
במקום בו נמצא הגוש ,ולמעשה סרטן הוא מחלה
סיסטמית )של כל הגוף( ולא רק במקום בו נמצא
הגוש הראשוני.
מכאן התפתחו התיאוריות בצורך לסילוק נרחב
של השד ובלוטות הלימפה בבית השחי .צ'רלס מור
מבית חולים מידלסקס בלונדון התקדם הלאה וחשב
שהחזרה המקומית בשד נובעת בשל השארות של
תאים מיקרוסקופים במקום.
עד היום ,אחרי סילוק הגידול מהשד אנחנו ממתינים
לתשובה הפתולוגית ,לבדיקה המיקרוסקופית
של גבולות החתך הניתוחי לוודא שהם נקיים
מתאים ממאירים .אם המרחק מהגידול לשולי
החתך הניתוחי קרובים מדי ,אנחנו חוזרים לחדר
המשך...