Page 40 - waia213
P. 40
ממאתיים שנה הם חיו בתוך החברה המצרית, הרב שרגא סימונס
שהייתה מוכרת בעולם כמרכז של טומאה
והתנהגות לא מוסרית .ההשפעה הסביבתית חודרת לספור את העומר
ומפעפעת אל תוך ישותו של האדם ,גם כאשר הוא
אינו נוטל חלק פעיל במעשיהם של הסובבים .כך כשמחכים ליום גדול פותחים בספירה לאחור ,אבל
קרה גם לבני ישראל במצרים – ספר היסוד של בספירת העומר אנחנו סופרים קדימה עד לחמישים .למה?
הקבלה ,ה"זוהר" מגלה לנו ,שבני ישראל "שקעו"
לתוך 49שערים )דרגות( של טומאה רוחנית ,מתוך זאת ,במקרה של ספירת העומר ,אנחנו סופרים עם ישראל יצא ממצרים בפסח וחמישים יום לאחר
50דרגות אפשריות! הא-ל לא יכול היה להעניק קדימה – מאחד לחמישים .מהו ההבדל? מכן )בחג השבועות( קיבל את התורה בהר סיני.
לנו את התורה מנקודה רוחנית נמוכה כזאת .על היום ,לקראת החוויה המחודשת של קבלת התורה
העם היה לצמוח תחילה ולהגיע למצב ,שבו הוא השפעה לטווח ארוך בחג השבועות ,אנחנו מקיימים מצווה מיוחדת
מסוגל לקלוט לתוכו את קדושת התורה – אחרת שנקראת "ספירת העומר" .החל בלילו השני של חג
על מנת להבין מהי הסיבה לשינוי ,עלינו להשיב הפסח ,מתחילים למנות את הימים בקול) .ה'עומר'
ההזדמנות הייתה מתפוגגת. תחילה על שאלה בסיסית יותר :מדוע חיכה
א-לוהים 50יום ,מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים היה קרבן מיוחד ,שהובא לבית המקדש בעונה זו(.
ההשפעה האדירה של יציאת מצרים ,עשר המכות ועד שנתן להם את התורה? למה הוא לא נתן להם
וקריעת ים סוף ,הובילה את עם ישראל לחירות ספירה לקראת אירוע מרגש היא די מובנת .יצא
גופנית .אך בכל זאת ,ניסי מצרים לא היוו יותר אותה במצרים ,או מייד לאחר השחרור? לכולנו לומר פעם" :בעוד שבוע וחצי טסים לחו"ל"
מנקודת זינוק טובה לגבהים הרוחניים שעדיין או 60" ...יום עד לשחרור!" כלומר ,הדרך הרגילה היא
המתינו להם .חוויה חד פעמית ,אדירה ככל שתהיה, התשובה היא ,שלבני ישראל עדיין לא היו כלים לפתוח בספירה לאחור לקראת היום הגדול ולעומת
אינה מסוגלת לשנות את האדם באופן קבוע .שינוי רוחניים מתאימים לקבלת התורה .במשך למעלה
כזה יכול להגיע רק על ידי עשייה והתקדמות חיובית www.weareinamerica.com 40
לאורך זמן.
זה מזכיר לי סצנה מסרט בו אדי מרפי הפך מקבצן
לעשיר בתוך כמה שעות .הוא נכנס אל דירתו
המפוארת ומייד מתחיל ...לגנוב חפצים! אמנם
מבחינה פיזית-גשמית הוא הגיע לעושר ,אבל
מבחינה רוחנית-מנטלית הוא נשאר מאחור ...קל
יותר היה להוציא את עם ישראל ממצרים ,מאשר
להוציא את 'מצרים' מתוך עם ישראל!
כעת נוכל להבין ,מדוע 50ימי העומר נספרים כלפי
מעלה .אנחנו פותחים בתהליך מתוך השער ה49-
של הטומאה הרוחנית ,כשבכל יום אנחנו מצליחים
'לקלף' מעלינו עוד 'שכבה של לכלוך' ,על מנת
לחשוף את הנשמה האמיתית והטהורה שבכל אחד
מאיתנו .כך ,כל צעד של 'התקלפות' ,חושף באופן
אוטומטי מימד נוסף של פנימיות וצמיחה.
זמן לצמיחה
אחד מהמפרשים הקלאסיים של התלמוד אומר,
שבימי ספירת העומר טמון כוח מיוחד ,שמאפשר
גם לנו לרכוש את אותן דרגות רוחניות ,בהן זכו בני
ישראל במדבר.
הצורך בצמיחה עצמית בא לידי ביטוי ,בתיאורו של
אברהם אבינו בתורה" :ואברהם זקן בא בימים"
)בראשית כד ,א( .בא בימים = בא עם הימים .מלים
אלה מלמדות אותנו ,שאברהם מיצה כל אחד מימי
חייו בצורה הטובה ביותר .הוא לא בזבז אף יום
"סתם ככה" – ובסוף חייו ,הגיע לזקנה כשהוא אוחז
בכל ימיו .לא היה יום ,שלא התבצע בו איזשהו שינוי
וחידוש הראוי לו.
כשאנחנו מדברים על ילדים ,המושגים 'גדילה
והתפתחות' נתפשים בעינינו כחלק בלתי נפרד
ממהותם .ברור לכולנו ,שילד בן 10אינו אמור
להתנהג כבן .5אבל משום מה ,באיזשהו שלב של
הבגרות ,אנחנו מאבדים את ה'קצב' של הצמיחה
המתמדת ובכל זאת ,האם אדם בן 30אמור
להתנהג כמו בן ?25לא! דווקא כבוגרים היינו יכולים
להשתמש בחמש שנים אלה ,בכל דרך עוצמתית
שהיא – ולצמוח!
אם צעיר הוא זה שגדל ומתפתח ,הרי שהדרך
להישאר צעירים לנצח ,היא להמשיך ולגדול...
אובדנה של יכולת הצמיחה ,בכל גיל שהוא ,הוא
טראגי .בכל זמן שבו אנו לא צומחים ומשתנים ,אנו
בעצם לא חיים – אנחנו פשוט קיימים.
צעד אחר צעד
אחד הגורמים המעכבים ביותר את הצמיחה ,הוא
