Page 24 - waia210
P. 24
הרכב השני שנסע מאחור לא היה כל כך בר מזל. למזלנו ,החייל שהיה אתנו ,ירד למצב שכיבה וירה ...המשך
המחבלים ירו לעברו ופגעו במיכל השמן וברגלו של במחבל בראש".
אחד הנוסעים" .אחרי שנסעו עוד 500מטר ,הרכב עזרה מהמשטרה ,מכבי אש ,מד"א וכל מי שיכלו
עלה באשר וכולם יצאו וברחו לעבר מבנה נטוש. ברכב של אריאל ,היו שני חברים בדואים ,די.ג'יי לחשוב עליו ,אבל אף אחד לא ענה להם .חלק
הם היו שם כחצי שעה עד ששמעו רכב מתקרב וחברה .הם התחילו לנסוע ,לא בטוחים בדיוק לאיזה מחבריו התחילו לכתוב טקסטים עם מכתבי פרידה
ויצאו משם .היה זה כח של לוחמי מגלן שפינו אותם כיוון אבל העיקר להתרחק מהבסיס ומהמחבלים. להורים ,חלקם התקשרו להיפרד .הסוף מעולם לא
"אבל פתאום אנחנו רואים שנסענו לכיוון עזה .ברגע נראה יותר קרוב .אריאל החליט שהוא לא מתקשר
משם". שראינו את קיר הצלפים ,הבנו שאנחנו בכיוון הלא ולא נפרד" .לא רציתי לעשות להורים שלי את זה.
נכון ,עשינו פניית פרסה וחזרנו לכיוון הבסיס .מרחוק חשבתי שאם אמות ,ממילא יוודע להם בסוף ואם לא
אריאל וחבריו הספיקו להתקשר לשאר החברים הבחנו ברכב משטרתי מסוג סוואנה ועל הארץ
והזהירו אותם שמחבלים עורכים להם מארב על שוכבת גופה .צעקתי לבדואי שנהג ברכב להאט ,הוא אמות ,אז למה שיהיו בחרדה לשווא?".
הכביש .אלו עשו פניית פרסה וחזרו לבסיס ממנו האט ופתאום אנחנו רואים את הגופה שהיינו בטוחים
שזה שוטר שנורה ,מתרוממת ומכוונת לעברנו כל אותו זמן שומעת קבוצת החברים מטחי יריות
יצאו והסתתרו במיגונית. קלצ'ניקוב .המחבלים הכינו לנו מארב .מהשיחים ללא הפסקה שהגיעו מכל הכיוונים .הם עמדו בפני
יצאו עוד כמה מחבלים והם התחילו לירות עלינו. דילמה ,האם להישאר שם ולהסתכן שהמחבלים
כל קבוצת החברים של אריאל הצליחה להלחץ הם ירו עלינו במדוייק ,ידעו בדיוק מה הם עושים .אני ישתלטו על הבסיס ויהרגו אותם ,או לברוח ולהסתכן
כמעט ללא פגע ,אבל לאחת מהן לא היה כזה מזל. כבר השלמתי עם זה שאני הולך למות .הנהג שלנו שהם יפגשו אותם בדרך או יהרגו ממטח היריות
"מור גבאי היתה אתנו מתחילת הערב ,שתתה לחץ על הגז ,עקף אותם וברחנו משם .רק חמישה והפצצות" .בסוף החלטנו לברוח .בשעה 8:30
ואכלה אתנו ובשעה 6:10בבוקר החליטה לנסוע כדורים פגעו ברכב .החברה שהיתה אתנו קיבלה בבוקר רצנו לכיוון המכוניות שלנו שחנו בסמוך לש"ג
לאמה שגרה בנתיבות .בדרך כשנשמעה האזעקה, כדור באצבע ,בכתף ועוד אחד חלף לה מעל הראש". .אחד החברים שלנו שעובד במשרד הביטחון והיה
היא נכנסה למיגונית שראתה בדרך .היא הספיק אתנו על הקו ,אמר לנו שאנחנו צריכים לעוף משם
להוציא עשרות שיחות אזהרה לחברים .אחרי 20 כמה שיותר מהר .התחלקנו לחמישיות ועלינו על
דקות במיגונית היא חשבה שבטוח לצאת בחזרה הרכבים .ואז בדיוק כשאנחנו רצים לכיוון הרכבים,
לדרך והתחילה לנסוע ,אבל המחבלים כבר היו יצא מחבל מבין השיחים והתחיל לירות עלינו.
בכל מקום וירו לעברה עשרות כדורים .אנחנו היינו
בטוחים בתחילה שהיא חטופה עד שמצאו את
הגופה שלה".
אריאל החליט לעשות לזכרה של מור קעקוע.
"עשיתי קעקוע של .20 / 21היינו עשרים ואחת
וחזרנו רק .20קעקעתי את המספר על הזרוע,
היכן שיש לניצולי שואה מאושוויץ מספר .מבחינתי
משמעות הקעקוע הזה הואNever again is now :
מספר ימים לאחר האירוע הטראומטי ,אריאל
התגייס למילואים בפיקוד צפון ,אבל אחרי זמן
קצר אירועי אותה שבת שחורה שבו אליו ביותר
עוצמה והוא שוחרר .חלק מצוות המילבה גם שב
לעבודה כעבור ימים ספורים "כדי לנקות את הראש,
לשתות בירה ולדבר" מסביר אריאל .הבר גם סידר
לכל העובדים פסיכולוגים שישבו עם כל הניצולים
במעגל ודיברו אתם במשך שלוש שעות על כל מה
שעברו .בנוסף ,כל אחד מהם קיבל פסיכולוג באופן
פרטני.
כששואלים אותו אם הוא חושב לעזוב את הארץ
ולעבור לארה"ב למשל ,הוא עונה" :בעבר תמיד
היתה לי מחשבה שאני רוצה לעשת רילוקיישן לכמה
שנים ,אבל לרדת מהארץ? ממש לא .זה כמו לתת
לחמאס את הניצחון זו המדינה שלי ושם הבית".
למרות שהוא אינו מגדיר עצמו כאדם מאמין ,אריאל
בכל זאת הלך לבית הכנסת לומר את ברכת הגומל.
"אני מרגיש שקיבלתי את החיים במתנה וראוי להגיד
תודה למי שלא יושב שם בין אם קוראים לו אלוהים
או אללה".
בס"דאברהם קידר ,משרד עורכי דין
מקרקעין-מיסוי ורכישת נדל"ן בישראל
דיני משפחה ,צוואות ,ירושות ועזבונות
ייצוג משפטי
בכל בתי המשפט בישראל
ליווי אישי ומסור ללקוחות המשרד
טל'( 972-3-6245199 :תל אביב)
AKLaw18@gmail.com
www.weareinamerica.com 24
