Page 28 - waia207
P. 28

‫חגלהישאחמזחבשתמחתהו‪:‬רה‬
‫הרבה פעמים בחיים אנחנו מדמיינים שברגע שנשיג את היעד שלנו נהיה מאושרים‪ .‬אולם האושר‬
‫חמקמק‪ ,‬נשמט בקלות כה רבה מבין אצבעותינו‪ ,‬ומאכזב אותנו בדיוק ברגע שאנחנו עומדים על‬

      ‫פסגת העולם‪ .‬כיצד נוכל לתפוס את השמחה בעולם הזה בלי שהיא תחמוק מידינו?‬

‫גם כשלא ברור לנו איך‪ .‬היא מחברת בין סבים‬         ‫המשותף לכל היהודים – להכניס אור לעולם‪ ,‬להפוך‬              ‫שרה דבי גוטפרוינד‬
‫לנכדיהם‪ .‬היא מגשרת על פערי התרבות שכל כך‬         ‫את העולם למקום רוחני יותר ולהעביר הלאה את‬
‫הרבה פעמים מפלגים אותנו‪ .‬היא נותנת לנו שפה‬       ‫המסורת הקדושה שלנו‪ .‬התורה נותנת לנו שאיפות‬       ‫ג‘ון קראקאור מתאר את ההגעה לפסגת האוורסט‬
‫משותפת ואמת משותפת‪ .‬היא מחברת אותנו זה‬                                                            ‫בספרו‪" ,‬לתוך אויר דליל‪ ,‬מוות באוורסט"‪ .‬עמדתי‬
                                                                                     ‫נעלות יותר‪.‬‬  ‫על פסגת העולם‪ .‬רגל אחת בסין והשנייה בנפאל‪,‬‬
                                           ‫לזה‪.‬‬  ‫היא מראה לנו כיצד להכיר תודה‪ .‬רוב האנשים‬         ‫וניקיתי את הקרח ממסכת החמצן שלי‪ ,‬קימרתי‬
                                                 ‫מבינים מדוע הכרת תודה מעלה את רמות השמחה‬         ‫כתף מול הרוח ובהיתי בלי משים מטה‪ ,‬אל מרחבי‬
‫היא סוחפת אותנו‪ .‬הרגעים הכי שמחים שלנו מגיעים‬    ‫שלנו‪ ,‬אולם אנחנו לא בהכרח יודעים איך להרגיש‬      ‫טיבט‪ .‬הבנתי ברמה עמומה ותלושה משהו שמראה‬
‫כשאנחנו "נסחפים"‪ ,‬עסוקים ושקועים לחלוטים‬         ‫הכרת תודה על בסיס יום יומי‪ .‬התורה מנחה‬           ‫האדמה שמתחתיי מדהים‪ .‬במשך חודשים דמיינתי‬
‫בפעילות כלשהי‪ .‬אנחנו מתעלים מעבר לגבולות‬
‫הגשמיים והרגשיים שלנו‪,‬‬                           ‫אותנו להודות מספר פעמים ביום‪ .‬בשלש תפילות‪,‬‬                              ‫את הרגע הזה‪ ,‬ואת גל‬
‫על ידי שקיעה מלאה‬                                ‫ובברכות על אוכל ועל מצוות‪ .‬היא מגלמת בתוכה‬                              ‫הרגשות שיתלווה אליו‪.‬‬
‫באנרגיה של הרגע‪.‬‬                                 ‫מודעות מידית לכל הטוב והחסד שאנחנו מקבלים‬                               ‫אולם כעת‪ ,‬כשסוף סוף‬
‫התורה נותנת לנו את‬                               ‫ממקור החיים‪ ,‬מהרגע בו אנחנו פוקחים את עינינו‬                            ‫הגעתי ועמדתי באמת‬
‫תחושת הסחיפה הזאת‬                                                                                                        ‫על פסגת הר האוורסט‪,‬‬
‫כשאנחנו עושים מעשה‬                                                                     ‫ליום חדש‪.‬‬                         ‫פשוט לא הצלחתי לאסוף‬
‫טוב או מצוה שמאתגרת‬                              ‫היא מלמדת אותנו לקוות‪ .‬החיים קשים והרבה‬                                 ‫את הכוחות הדרושים‬
‫אותנו מחד‪ ,‬אך מאידך‬                              ‫פעמים בלתי צפויים‪ .‬בפני רבים מאיתנו עומדים‬                              ‫כדי שזה ישנה לי"‪) .‬ג‘ון‬
‫נמצאת בטווח השגתנו‪.‬‬                              ‫אתגרים שונים‪ ,‬שמקשים עלינו לראות את הדרך‬
‫אנחנו מבקרים חולים‪,‬‬                              ‫הלאה‪ .‬אולם התורה מלמדת אותנו שאין דבר שאינו‬                                            ‫קרקאור(‪.‬‬
‫אפילו אם בתי החולים‬                              ‫אפשרי; שאלוקים אף פעם לא נותן לנו ניסיונות‬
‫מלחיצים אותנו‪ .‬אנחנו‬                             ‫שאיננו מסוגלים לעמוד בהם; שמחר יהיה יום חדש;‬                            ‫התיאור שלו כל כך הימם‬
‫מזמינים את האלמנה‬                                ‫שהישועה בוא תבוא‪ ,‬ושאנחנו לא מתמודדים לשווא‪.‬‬                            ‫אותי‪ ,‬שהייתי חייבת‬
‫מהשכונה לסעודות שבת‪,‬‬                             ‫היא מחברת אותנו‪ .‬בעולם שבו כל כך הרבה‬                                   ‫לקרוא את הפסקה הזאת‬
‫למרות שאין לנו מצב רוח‬                           ‫אנשים בודדים ותלויים בחברה וירטואלית‪ ,‬התורה‬                             ‫כמה פעמים‪ .‬טלטל אותי‬
‫לאורחים‪ .‬אנחנו נותנים‬                            ‫מוציאה כל אחד מאתנו מבדידותו‪ .‬היא מראה לנו‬                              ‫לחשוב שאדם מסוגל‬
‫צדקה למרות שאנחנו‬                                ‫כיצד ליצור קהילות ולקרב בין אנשים‪ .‬היא מלמדת‬                            ‫להתאמן כמה שנים‬
‫מוטרדים מהמצב הכלכלי‬                             ‫אותנו שאנחנו זקוקים זה לזה‪ .‬היא עוזרת לנו לתת‬                           ‫לקראת טיפוס כזה‪,‬‬
‫שלנו‪ .‬אנחנו בוחרים‬                                                                                                       ‫לחלום על הרגע בו הוא‬
‫להתגבר על המגבלות‬                                          ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬                                           ‫יעמוד על פסגת ההר‪,‬‬
‫הפנימיות שלנו וממשיכים‬                                                                                                   ‫לצפות באלפי המטרים‬
‫הלאה‪ ,‬גם כשאנחנו‬                                                                                                         ‫שהוא הצליח לכבוש‪,‬‬
                                                                                                                         ‫ולהיות יותר מידי עייף‬
         ‫נאלצים להכריח את עצמו לעשות את זה‪.‬‬
                                                                                                                                ‫מכדי שזה ישנה לו‪.‬‬
‫התורה נותנת לנו את תחושת ההיסחפות הזאת‬
‫גם דרך שירה וריקוד‪ .‬זאת ההיסחפות של שמחת‬                                                          ‫אולם למעשה זה קורה הרבה בחיים‪ .‬אנחנו מדמיינים‬
‫תורה‪ ,‬שמלמדת אותנו כיצד להתעלות מעל‬                                                               ‫שברגע שנשיג את היעד שלנו נהיה מאושרים‪ .‬אנחנו‬
‫למגבלות שלנו‪ ,‬כיצד לשמוח‪ ,‬כיצד להתחבר‪ .‬כיצד‬                                                       ‫מדמיינים את רגע האושר‪ .‬אולם הוא חמקמק‪ ,‬נשמט‬
‫לשיר שירים שיוצרים מעגלים על מעגלים שעולים‬                                                        ‫בקלות כה רבה מבין אצבעותינו‪ ,‬ומאכזב אותנו‬
‫ומתנשאים מעבר לרוקדים עצמם‪ .‬המלים שאנחנו‬
‫שרים מחזירות אותנו אל המהות הפנימית שלנו‪ ,‬אל‬                                                          ‫בדיוק ברגע שאנחנו עומדים על פסגת העולם‪.‬‬
‫המטרות הנעלות‪ ,‬הכרת התודה‪ ,‬התקווה‪ ,‬השמחה‬
‫הטהורה של התקרבות לבורא‪ .‬עבור הרגע הזה‬                                                            ‫כיצד נוכל לתפוס את השמחה בעולם הזה בלי‬
‫הוא ברא אותנו‪ .‬עבור השמחה הזאת הוא ברא את‬                                                         ‫שהיא תחמוק מידינו? חג שמחת תורה נותן לנו‬
‫העולם‪ .‬זאת השמחה שלא תחמוק מאתנו בין אם‬                                                           ‫תשובה‪ .‬כשאנחנו רוקדים עם התורה‪ ,‬אנחנו נהנים‬
‫אנחנו עומדים על פסגת העולם או רק מתחילים‬                                                          ‫מהשמחה המיוחדת והנצחית שרק התורה יכולה‬
‫את הטיפוס‪ .‬היא נמצאת למעשה ממש בזרועותינו‬                                                         ‫להכניס לחיינו‪" .‬עץ חיים היא למחזיקים בה" )משלי‬
‫– התורה היקרה שהוא נתן לנו‪ .‬אושר ושמחה‬
                                                                                                                                            ‫ג‪ ,‬יח(‪.‬‬
                  ‫שמרקדים מעל ומעבר לעצמם‪.‬‬
                                                                                                  ‫להלן חמש דרכים שבהן התורה מכניסה לחיינו חיות‬
                                                                                                                                  ‫ושמחה עמוקים‪.‬‬

                                                                                                  ‫היא נותנת לנו מטרות נעלות יותר‪ .‬המדד האמין‬
                                                                                                  ‫יותר לשמחה בת קיימא בחייו של האדם הוא מטרה‬
                                                                                                  ‫שמביאה להתעלותו‪ .‬כל המטרות האישיות שלנו‪,‬‬
                                                                                                  ‫חשובות ככל שתהיינה‪ ,‬הן חלק מתפקיד גדול יותר‬

                                                                                                                                      ‫‪www.weareinamerica.com 28‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33