Page 26 - waia207

‫הרב דוד רוזנפלד‬

‫אנחנוסולכאותע‪:‬וזבים‬

‫מדוע סוכות מגיע מיד לאחר הימים הנוראים‬

‫שלה תהיה מתנת הפרידה‬ ‫ברכות ז‪ .(:‬קיבלת מאלוקים מתנה כל כך יקרה – ילד‬ ‫תמיד נראה כאילו סוכות מגיע‬
‫לאלוקים‪" .‬תודה על כל מה‬ ‫– את צריכה להרגיש אסירת תודה! אם רחל באמת‬ ‫בהפתעה‪ .‬לחג הפסח אנחנו‬
‫שנתת לי‪ .‬ועכשיו אני אשכח‬ ‫כל כך מודאגת מבעיות הפוריות שלה‪ ,‬אז היא תוכל‬ ‫מתכוננים במשך שבועות‪.‬‬
‫ממך ואאבד את עצמי בעולמי‬ ‫להתחיל שוב להתפלל בעוד שנה או שנתיים! אבל‬ ‫לפני הימים הנוראים יש חודש‬
‫הקטן והעסוק‪ ".‬רחל רוצה‬ ‫כרגע‪ ,‬האם היא לא צריכה פשוט להביע את תודתה‬ ‫שלם שמאפשר לנו לבחון את‬
‫שבדיוק כמו שאלוקים היה‬ ‫מעשינו בעבר ולהחליט על‬
‫חלק מחייה בזמנים הקשים‪,‬‬ ‫וליהנות מהמתנה שאלוקים כבר נתן לה?‬ ‫העתיד‪ .‬חנוכה ופורים הם נאות‬
‫הוא יהיה איתה גם בזמנים‬ ‫מדבר מיוחלות בשיממון חודשי‬
‫אני מאמין שהתשובה היא כדלהלן‪ .‬רחל התקרבה‬
‫הטובים‪.‬‬ ‫מאוד לאלוקים בשל הקשיים שלה‪ .‬היא צעקה‪ ,‬היא‬ ‫החורף הארוכים‪.‬‬
‫בכתה‪ ,‬היא התפללה‪ .‬היא אפילו עוררה את כעסו של‬
‫זה יכול להסביר את התהליך‬ ‫בעלה יעקב על עקשנותה )ל‪ ,‬א‪-‬ב(‪ .‬וכשמשאלותיה‬ ‫אולם לפני סוכות אין לנו את‬
‫מהימים הנוראים לסוכות‪.‬‬ ‫התגשמו לבסוף‪ ,‬היה לה רק מסר אחד לאלוקים‪:‬‬ ‫הלוקסוס הזה‪ .‬הוא מגיע ימים‬
‫בראש השנה ויום כיפור אנחנו‬ ‫"אני לא עוזבת אותך"‪ .‬אתה קירבת אותי אליך‪ ,‬אתה‬ ‫ספורים אחרי יום כיפור‪ .‬אנחנו‬
‫מרגישים קרבה עזה לאלוקים‪,‬‬ ‫גרמת לי להתחנן‪ ,‬אתה גרמת לי לבכות‪ ,‬אתה גרמת‬ ‫בקושי מצליחים להתאושש‬
‫אולם באופן רציני וכבד‪-‬משקל‬ ‫לי לבחון את עצמי‪ ,‬להכיר את צרכיי ולהתקרב אליך‬ ‫מהצום‪ ,‬וכבר נכנסים לפעילות‬
‫במיוחד‪ ,‬כמעט מפחיד‪ .‬אנחנו יודעים שאכזבנו‬ ‫יותר מאי פעם‪ .‬ואני לא מוותרת על זה‪ .‬אני מתכוונת‬ ‫נמרצת – בניית סוכה‪ ,‬קניית ארבעה מינים‪ ,‬בישול‪,‬‬
‫אותו‪ ,‬שלא היינו טובים כמו שהיינו אמורים להיות‬ ‫להמשיך להתפלל אליך כאילו ששום דבר לא קרה‪,‬‬ ‫הכנת קישוטים ועוד‪ .‬פשוט אין לנו זמן להתכונן‬
‫בשנה שחלפה‪ .‬אנחנו צמים‪ ,‬אנחנו מבלים את היום‬ ‫להמשיך לבקש על הילד שכל כך רציתי‪ .‬מעולם לא‬ ‫נפשית למעבר‪ .‬עוברים עלינו כמה ימי הכנות‬
‫בתפילה בבית הכנסת‪ ,‬ואנחנו מתחננים לכפרה‬ ‫הייתי קרובה אליך כמו בזמן שרציתי‪ .‬ולא משנה מה‬ ‫מתישים ואז פתאום מתחיל החג‪.‬‬
‫ולשנה מוצלחת יותר‪ .‬ובתוך כל הדמעות והחרטה‪,‬‬
‫אנחנו מרגישים קרבה אדירה לאלוקים‪ ,‬שאליו‬ ‫השתנה בחיי‪ ,‬את הקשר הזה אני לא רוצה לאבד‪.‬‬ ‫רבים מאנשי הרוח היהודיים תהו על מקומו של חג‬
‫הסוכות בשנה העברית‪ .‬לפי התורה‪ ,‬החג נקבע‬
‫אנחנו חייבים לפנות באופן כל כך נואש‪.‬‬ ‫אבל היה הבדל‪ .‬רחל יכלה להרגיש קרובה‬ ‫לזכר ה"סוכות" – או ענני הכבוד – בהן סוכך עלינו‬
‫ומחוברת לאלוקים אבל לא דרך צער ואומללות‪.‬‬ ‫אלוקים במדבר במשך ‪ 40‬שנה )ויקרא כג מג(‪ .‬אולם‬
‫המסר המרכזי של סוכות הוא‪" :‬אלוקים‪ ,‬אנחנו‬ ‫כולנו יודעים שבאופן אירוני‪ ,‬אנחנו מרגישים הכי‬ ‫אם כך‪ ,‬מדוע דווקא עכשיו? היינו תחת ענני הכבוד‬
‫רוצים להישאר אתך"‬ ‫קרובים לאלוקים דווקא ברגעים הקשים ביותר‬ ‫יומם ולילה במשך ארבעים שנים מלאות‪ .‬למה אנחנו‬
‫בחיינו‪ ,‬כשאנחנו יודעים עמוק בלב שאלוקים מדבר‬ ‫צריכים להנציח אותם דווקא בימים אלה בשנה‪ ,‬זמן‬
‫המסר המרכזי של סוכות הוא‪" :‬אלוקים‪ ,‬אנחנו‬ ‫אלינו‪ ,‬ומעורר אותנו להשתפר‪ .‬רחל הבינה את זה‪,‬‬
‫רוצים להישאר אתך‪ ".‬אנחנו לא רוצים לצאת מיום‬ ‫אולם היא רצתה לקחת את אותם רגשות‪ ,‬את אותה‬ ‫קצר כל כך אחרי יום כיפור?‬
‫כיפור בתחושת הקלה – סבלנו‪ ,‬צמנו ועכשיו אנחנו‬ ‫עוצמה‪ ,‬ולדבוק בה‪ .‬היא לא רצתה שהכרת התודה‬
‫יכולים ליהנות ממנוחה; פתחנו דף חדש‪ ,‬ועכשיו‬ ‫בבראשית ל' מסופר שרחל אמנו זכתה לילד רק‬
‫אנחנו יכולים לחזור לקהות החושים הרגילה שלנו‬ ‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬ ‫לאחר שנות נישואין רבות – רק לאחר שנים של עצב‪,‬‬
‫ולשכוח מכל העסק המעצבן‪ .‬במקום זה‪ ,‬אנחנו‬ ‫ריקנות ותפילה‪ .‬וכשבנה נולד לבסוף‪ ,‬היא קוראת לו‬
‫לוקחים את כל הקרבה – את הפחד – ומתרגמים‬ ‫יוסף‪ .‬מדוע יוסף? רחל מסבירה‪" ,‬יוסף ה' לי בן אחר"‬
‫אותם לאהבה‪ .‬אנחנו מאמינים שמחלת לנו ונתת‬ ‫)פסוק כד(‪ .‬היא התברכה בבן אחד והתפללה בכל‬
‫לנו הזדמנות נוספת‪ .‬ואנחנו רוצים לדבוק בתחושת‬
‫הקרבה הזאת – לא מתוך אימת יום הדין‪ ,‬אלא‬ ‫ליבה שאלוקים ייתן לה בן נוסף‪.‬‬

‫מתחושת חמימות‪ ,‬של שהיה בצל הרוחניות'‪.‬‬ ‫האם לא הייתה צריכה להיות לה קצת יותר‬
‫הכרת תודה על מה שהיא כן קבלה?‬
‫בדיוק כפי שענני הכבוד של אלוקים הקיפו אותנו‬
‫והגנו עלינו במשך ארבעים שנים במדבר‪ ,‬כך אנחנו‬ ‫בקשתה של רחל תמיד הפליאה אותי‪ .‬באותו יום בו‬
‫רוצים לקחת את תחושת הקרבה הזאת שעלתה‬ ‫היא זוכה בבן אחד‪ ,‬היא כבר מתחילה להתפלל על‬
‫מתוך יראת הדין האלוקי‪ ,‬ולהשתמש בה כדי‬ ‫הבא‪ .‬האם לא הייתה צריכה להיות לה קצת יותר‬
‫להתקרב אליו באמת‪ .‬הפחד עבר‪ ,‬הדין חלף‪ .‬עכשיו‬ ‫הכרת תודה על מה שהיא כן קבלה? תגידי 'תודה'!‬
‫אנחנו פשוט רוצים להיות עם אלוקים‪ .‬ואנחנו לא‬ ‫התלמוד משבח את אחותה וצרתה לאה‪ ,‬שקראה‬
‫לבנה הרביעי יהודה‪ ,‬משום שכפי שהיא הסבירה‬
‫מתכוונים לעזוב‪.‬‬ ‫"הפעם אודה את ה'" )בראשית כט‪ ,‬לה; מסכת‬

‫‪www.weareinamerica.com 26‬‬