Page 52 - waia179
P. 52
הגיור הרפורמי והקונסרבטיב
בנושא הרגיש ,הייתה "להחליט שלא רב יהודי ,שהציע לו לעבור הליך גיור בטורקיה ,אך עו"ד מיכאל דקר
להחליט". הקהילה היהודית לא אישרה את ההליך.
שאלת "מיהו יהודי" מלווה את היהדות לאורך
בית המשפט סבר שזהו תפקידה של לאחר הסירוב ,א' נכנס לישראל ,ובשל נסיבותיו הדורות .העידן המודרני ,שהוביל לתהליכי חילון
הכנסת לקבל החלטה ולמצוא פתרון המיוחדות והאישיות ,בחר להגיש בקשה למקלט בקהילות יהודיות בתפוצות ,יצר מציאות של נישואי
לעותרים .הכנסת מצידה נמנעה וקיבל ויזה זמנית של מבקשי מקלט .בישראל עבר א' תערובת והביא להכרה בגיורים מחו"ל ,רפורמים
מהכרעה .כתוצאה נוצרה סחבת הליך גיור אורתודוקסי בישיבת גוש עציון בירושלים, ואורתודוקסיים .פסיקת בג"ץ מחודש מרץ האחרון
ביורוקרטית ,שנועדה לשמור על הסטטוס אך למרות זאת ,לא אושרה זכאותו לעלייה במסגרת אישרה את ההכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי
קוו ואינה רואה לנגד עיניה את זכויות האדם גם בארץ ,והרחיבה את הזכאות לקבלת אזרחות
חוק השבות.
העומדות על כף המאזניים. ישראלית ועלייה ארצה במסגרת חוק השבות
אם גיור אורתודוקסי שנערך בישראל אינו מהווה חוק השבות ,מעצם קיומו ,נועד לעודד יהודים באשר
חוק השבות ,אשר נחקק בשנת 1950והעניק ערובה להכרה על פי חוק השבות ,קל וחומר לגבי הם ,בין אם נולדו יהודים ובין אם הצטרפו לעם היהודי
זכאות לאזרחות ישראלית לכל אדם שהוא גיור במסגרת זרמים אחרים ביהדות .זה היה המצב, באמצעות גיור ,לעלות למדינת ישראל ,להתאזרח
יהודי על פי ההלכה .בשנת 1970התווסף לפחות ,עד פסיקת בג"ץ המהפכנית שהתקבלה ולחיות בה .מכיוון שכך ,השאלה "מיהו יהודי" אינה
סעיף הקובע ,ש"לעניין חוק זה' ,יהודי' הוא מי בחודש מרץ ,2021על פיה גם מי שעבר הליך גיור
שנולד לאם יהודייה או נתגייר והוא אינו בן דת רפורמי או קונסרבטיבי בישראל ,יוכל להיות מוכר סוגייה דתית בלבד ,אלא גם פוליטית ואזרחית.
הליך משפטי ,המתנהל במשרדנו על ידי עורכת
אחרת" .את ההצעה שהועלתה בזמנו ,להוסיף את כיהודי במסגרת חוק השבות. הדין לענייני הגירה עדי ברגר ,מעיד על דרך רצופה
המילים "לפי ההלכה" או "לפי הרבנות הראשית", מכשולים המצפה לכל מי שמבקש להתגייר
בהכרעתו ,לא עסק בית המשפט בפרשנות של ולהתאזרח בישראל .מדובר בערר פנימי שהוגש
דחתה הכנסת. ההלכה היהודית ,אלא בשאלה האזרחית והציבורית, למשרד הפנים אשר דן במקרה של א' )בעילום
לגבי זכותו של אדם להתאזרח בישראל מכוח חוק שם( בן ה ,21-שהתגייר בארץ בגיור אורתודוקסי,
מאז עסק בית המשפט העליון לא פעם בפרשנות אך בקשתו לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות,
המושג "שנתגייר" וקרא לבית המחוקקים להכריע השבות.
בנושא ולנקוט עמדה מפורשת .אך כאמור ,גם סורבה.
כ 300-איש עוברים מדי שנה גיור רפורמי או א' ,המגיע ממדינה ערבית ,נולד למשפחה מוסלמית
הכנסת נמנעה מלהכריע דבר בסוגייה רגישה זו. קונסרבטיבי בעולם .עד כה ,הוכרו גיורים כאלה עשירה ואדוקה ,אך החליט לצאת למסע ולחקור את
הדתות האחרות וכך הגיע ליהדות .הוא יצר קשר עם
בשנת 2005החל משרד הפנים להכיר בגיורים לצורכי חוק השבות רק אם לא התבצעו בישראל.
שהתבצעו בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות
בחו"ל .מגישי העתירה הנוכחית עברו גיור רפורמי במהלך 15השנים האחרונות ,הוגשו אינספור
או קונסרבטיבי בישראל וביקשו גם הם לזכות עתירות בנוגע לגיור המתבצע במסגרת קהילות
רפורמיות או קונסרבטיביות בישראל .המדיניות
www.weinamerica.com 52