Page 16 - ‏‏waia179

‫דיעה‬

‫מרטין שרמן‬

‫"הגם אתה‪ ,‬אחמד?“‬

‫אשליית הנאמנות הערבית‬

‫לא ניתן עוד להתייחס למצב‪ ,‬שהתהווה בתקופה האחרונה‪ ,‬כאל בעיה שעיקרה שוויון‬
‫אזרחי וזכויות הפרט‪ ,‬אלא כאיום על הקיום הקולקטיבי‪ ,‬וחובה לטפל בה שכזאת‬

‫אשליה מתהווה בדבר דו‪-‬קיום הרמוני קרב‪ .‬כך גם‬ ‫האחד אמיד יחסית; האחר‪ ,‬פחות‪ .‬תושבים משניהם‬ ‫מי שעשה‪ ,‬בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד‬
‫שריפת בתי‪-‬כנסת ודברי קודש יהודיים‪.‬‬ ‫עובדים במשרות שונות ביישובינו‪ ,‬כולל בתפקידי‬ ‫ישראל‪ ,‬מעשה שיש בו כדי לסייע לכך‪ ,‬דינו – מיתה‬
‫ניהול‪ ,‬איתם אני משוחח תדיר‪ .‬בקניון הסמוך‪ ,‬חלק‬ ‫או מאסר עולם – סעיף ‪) 99‬א(‪ ,‬חוק העונשין‪ ,‬פרק ז’‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬ההתפרעויות הללו לא היו תוצר של‬ ‫ניכר מצוות העובדים הם מכפרי האזור‪ ,‬המספקים‬
‫טרוניות חברתיות‪-‬כלכליות‪ ,‬אלא של הזדהות‬ ‫שירות יעיל ואדיב לקהל הקונים‪ ,‬שרבים ממנו נמנים‬ ‫סימן א‘‪ :‬בגידה‬
‫לאומית‪-‬אתנית עוינת עם אויבי ישראל‪ ,‬הנחושים‬
‫לחסלה כמדינת הלאום היהודית‪ .‬אחרי ככלות הכל‪,‬‬ ‫אף הם על הציבור הערבי המקומי‪.‬‬ ‫”הגם אתה ‪ ,‬ברוטוס?“ – מילותיו של יוליוס קיסר‪ ,‬על‬
‫לא הייתה זאת מצוקה חברתית‪-‬כלכלית שאילצה‬ ‫בגידת חברו‪ ,‬ברוטוס‪ ,‬בעת שזה דקר אותו למוות‪,‬‬
‫פורעים ערביים לתלוש דגל ישראל ולהניף במקומו‬ ‫במגעים שלי עם שכניי הערביים‪ ,‬נוצר אצלי‬ ‫יחד עם מספר מתנקשים‪ ,‬אליהם הצטרף; ממחזהו‬
‫את דגלי האויב‪ ,‬שתחת משטרו היה מצבם החברתי‪-‬‬ ‫הרושם שהם אכן עוברים תהליך של אינטגרציה‬
‫לתוך החברה הישראלית‪ ,‬שהוביל אותי למסקנה‬ ‫של וויליאם שייקספיר‪ ,‬יוליוס קיסר‪.‬‬
‫כלכלי מידרדר פלאות כלפי מטה‪.‬‬ ‫מוטעית‪ ,‬שזה גם תהליך של הזדהות עם החברה‬
‫הישראלית‪ .‬יתכן שסיבה לתפיסה שגויה זו‪ ,‬היא‬ ‫אני נאלץ להודות‪ .‬טעיתי בגדול!‬
‫הלא מצבם החברתי‪-‬כלכלי של ערביי ישראל הוא‬ ‫העובדה שכיום‪ ,‬ערביי ישראל נראים דומים יותר‬
‫משתנה מסביר רעוע מאוד עבור האלימות רחבת‪-‬‬ ‫ויותר ליהודים ישראלים – למעט כמובן אלה )יהודים‬ ‫במשך שנים ארוכות‪ ,‬הייתי ספקן לגבי הקביעה‬
‫ההיקף‪ ,‬הפושה בה זה שנים‪ .‬החברה החרדית‪,‬‬ ‫וערבים( שמקפידים על לבוש דתי )חרדי או אסלמי(‪.‬‬ ‫הרווחת בדבר ”נאמנותם“ של ערבי ישראל למדינה‬
‫לדוגמא‪ ,‬סובלת ממצב חברתי‪-‬כלכלי ירוד אף‬ ‫המראה האישי המוקפד‪ ,‬מותגי היוקרה של בגדיהם‪,‬‬ ‫היהודית‪ .‬אולם‪ ,‬על אף שסברתי שהם נושאים‬
‫היא‪ .‬למעשה‪ ,‬שתי החברות נמצאות יחד בתחתית‬ ‫ההנעלה האופנתית שלהם‪ ,‬סוגי הרכב בהם הם‬ ‫בליבם גחלים לוחשות של איבה יוקדת‪ ,‬שעתידה‬
‫הסולם הסוציו‪-‬כלכלי במדינה‪ .‬אולם בשתיהן‬ ‫נוהגים‪ ,‬דפוסי הבילוי שלהם‪ ,‬כל אלה יצרו תחושה‬ ‫להתפרץ ביום מן הימים‪ ,‬לאחרונה הייתי על סף‬
‫הגורם העיקרי לרמה הסוציו‪-‬אקונומית הנמוכה הוא‬
‫מנהגיהן התרבותיים )לדוגמא‪ ,‬משפחות מרובות‬ ‫כוזבת של דמיון הולך וגדל – ושוני הולך ופוחת‪.‬‬ ‫שינוי עמדה זו‪.‬‬
‫ילדים‪ ,‬מפרנס יחיד וכו‘( – ולא אפליה שיטתית‬
‫ההתפרעויות הללו לא היו תוצר של טרוניות‬ ‫התחילה להתעורר אצלי התחושה שהכרתם‬
‫וקיפוח מכוון נגדם‪.‬‬ ‫חברתיות‪-‬כלכליות‪ ,‬אלא של הזדהות לאומית‪-‬‬ ‫ביתרונות העצומים‪ ,‬להם הם זוכים מהיותם אזרחי‬
‫אתנית עוינת עם אויבי ישראל‪ ,‬הנחושים לחסלה‬ ‫ישראל – ולא אזרחים במי ממדינות האזור האחרות‪,‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בקרב החרדים‪ ,‬אין כלל הצטברות‬ ‫החלה לחדור אל תוך מודעותם הקולקטיבית‪ .‬היו‬
‫של כלי קטל או אלימות פנים‪-‬קהילתית מחרידה‪,‬‬ ‫כמדינת הלאום היהודית‪.‬‬ ‫סימנים מתרבים והולכים שכביכול העידו על כך‪,‬‬
‫שדומה‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬לזו המאפיינת את החברה‬ ‫הן במסגרת הניסיון האישי שלי עם ערביי ישראל‬
‫הערבית‪ .‬על כן‪ ,‬אם תנאים חברתיים‪-‬כלכליים קשים‬ ‫אולם‪ ,‬המהומות‪ ,‬המארבים‪ ,‬הסקילות וניסיונות‬ ‫והן מסגרת השיח הציבורי‪ ,‬בו המונח ”ישראליזציה“‬
‫הלינץ‘ מצד ערבים נגד יהודים‪ ,‬שרבים מהם כמעט‬ ‫של ערביי ישראל הפך למטבע לשון יותר ויותר נפוץ‬
‫המשך‪...‬‬ ‫לא מדווחים ובוודאי לא תופסים מקום מרכזי בכיסוי‬
‫התקשורתי‪ ,‬סיפקו לי התעוררות מטלטלת מאותה‬ ‫בכיסוי התקשורתי של המגזר הערבי במדינה‪.‬‬

‫אני מתגורר בישוב הממוקם בין שני כפרים ערביים‪.‬‬

‫‪www.weinamerica.com 16‬‬