Page 28 - ‏‏waia170

‫יעזרו להם במידת הצורך‪ ,‬פעמים רבות עמוק‬ ‫הרב בנימין בלך‬
‫לתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם‪ .‬אבל‬
‫למרות יתרונותיהם הרבים‪ ,‬רנדולף ]המנהל של‬ ‫גם מקצוע ההוראה נפל בהדרגה לגישה הזאת של‬ ‫הברכה‬
‫בית הספר היקר והיוקרתי במיוחד הזה[ עדיין אינו‬ ‫"לשבח בכל מחיר" מבלי להזכיר כישלון‪ .‬אינפלציה‬ ‫שבכישלון‬
‫משוכנע שהחינוך שהם מקבלים כרגע בריברדייל‪,‬‬ ‫בציונים הפכה את כולם למשכילים‪ ,‬משום ש"הוא‬
‫או התמיכה שהם מקבלים מהבית‪ ,‬יעניקו להם את‬ ‫כל כך השתדל והוא עלול להרגיש רע אם הוא לא‬ ‫"ומה אם סוד ההצלחה הוא כישלון?"‬
‫המיומנויות לעמוד במסלול אל ההצלחה האמיתית‬ ‫יקבל ציון מעולה"‪ ,‬ברבים ממוסדות החינוך בוטלו‬
‫שעומדת בבסיסה של אישיות טובה‪ :‬חיים שמחים‪,‬‬ ‫טקסי חלוקת תעודות למצטיינים‪ ,‬משום שאלה שלא‬ ‫זאת הייתה כותרתו המסקרנת של מאמר שעורר את‬
‫משמעותיים ויצרניים‪ .‬רנדולף רוצה שתלמידיו‬ ‫זכו בכבוד עלולים לסבול מירידה בביטחון העצמי‬ ‫הקוראים לבחון מחדש תפיסה שגויה שהתקבלה‬
‫יצליחו‪ ,‬כמובן – רק שהוא מאמין שלשם כך‪ ,‬הם‬ ‫שלהם‪ ,‬וזה פשוט לא נראה נכון להודות שלא כולם‬ ‫בתרבות של ימינו בתור אמת מוחלטת – ומה שיותר‬
‫מושלמים באותה המידה‪ .‬בתי ספר יותר ליברליים‬ ‫משמעותי‪ ,‬השלכותיו של המאמר מחזקות את‬
‫צריכים קודם ללמוד להיכשל‪.‬‬ ‫סילקו מתוכם את הספורט התחרותי – ואם הם‬ ‫ההכרה בחכמת המסורת היהודית‪ ,‬ובתובנות שהיא‬
‫'ללמוד להיכשל' הוא סיכום תמציתי בן שתי מילים‬ ‫השאירו‪ ,‬אז הם לא מחשבים את התוצאות ‪ -‬כדי‬
‫לוידוי של יום הכיפורים‪ ,‬שדורש מאיתנו להיות‬ ‫שאף אחד לא יצטרך להודות אף פעם שהוא מפסיד‪.‬‬ ‫דורשת מאיתנו להדגיש ביום הכיפורים‪.‬‬
‫מספיק בוגרים כדי להתמודד עם השגיאות האישיות‬
‫שהורים‪ ,‬מורים וידידים בעלי כוונות טובות ניסו לגונן‬ ‫מה אם אנחנו צריכים להכיר בטעויותינו‪ ,‬אם ברצוננו‬ ‫יום כיפור הוא היום שמוקדש להכרה בכישלונותינו‪.‬‬
‫עלינו מלראות‪ .‬הוא מבקש מאיתנו להודות שאיננו‬ ‫להשתפר ולהפוך למה שאנחנו מסוגלים להיות?‬
‫מושלמים‪ ,‬דווקא בגלל שאנחנו מעוניינים לקחת את‬ ‫אנחנו חוזרים שוב ושוב על המילים "חטאתי"‪ .‬אנחנו‬
‫אבל מה אם הסוד האמיתי להצלחה הוא כישלון?‬ ‫מבינים שבדרכים רבות "החטאנו את המטרה" –‬
‫האתגר לתקן את עצמנו‪.‬‬ ‫משמעותה המילולית של המילה חטא‪ .‬אנחנו מודים‬
‫ביום כיפור אנחנו צריכים להגדיר את עצמנו‬ ‫מה אם אנחנו צריכים למנות את תוצאות חיינו‬ ‫שלא היינו מושלמים‪ .‬אנחנו מודים שאילו א‪-‬לוהים‬
‫בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר ‪ -‬מדען‬ ‫ולהכיר בטעויות שלנו‪ ,‬בחולשותינו ובכישלונותינו‬ ‫היה צריך לתת לנו ציון על מעשינו בשנה החולפת‪,‬‬
‫באוניברסיטת רטגרס ‪ -‬היא האמת המוחלטת ביחס‬ ‫אם ברצוננו להשתפר אי פעם ולהפוך למה שאנחנו‬ ‫בחלק מהתחומים היה מגיע לנו פחות מבלתי מספיק‪.‬‬
‫להתנהגות האנושית‪ .‬אנחנו אוהבים לסווג אנשים‪,‬‬
‫בדרך כלל על ידי הדבקת תוויות על פי שניים או‬ ‫מסוגלים להיות?‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬מי שמע על ציון כזה בתרבות של ימינו?‬
‫שלושה מאפיינים שונים מאוד זה מזה‪ .‬אנשים‬
‫שמנים או רזים‪ ,‬מופנמים או מוחצנים‪ ,‬אופטימיים‬ ‫המאמר המוזכר לעיל פוקח עיניים‪ ,‬משום שהוא‬ ‫כבר עשרות שנים שמומחים רבים מבהירים להורים‬
‫או פסימיים‪ ,‬רציניים או משעשעים‪ .‬כל אלה מובילים‬ ‫מאלץ אותנו להתעמת עם מה שהדורות הקודמים‬ ‫שהדבר היחיד שמותר להם לעשות בחינוך הוא‬
‫לסטריאוטיפיות והכללה שאינן מדויקות לגמרי‪.‬‬ ‫ידעו‪ ,‬ואנחנו מעדיפים לשכוח‪ :‬הדרך היחידה‬ ‫לשבח את ילדיהם‪ .‬הביקורת תמיד הרסנית לביטחון‬
‫אולם ברבר טוען שקיימת חלוקה אחת של בני‬ ‫העצמי‪ ,‬וביטחון עצמי הוא הערך הגבוה ביותר‬
‫אדם‪ ,‬שהיא הדרך החשובה ביותר והמדויקת ביותר‬ ‫להצליח בחיים היא להכיר בכישלונותינו‪.‬‬ ‫שעלינו להעביר לצאצאינו‪ .‬תנו להם להרגיש טוב‬
‫עם עצמם‪ ,‬כך הם יהיו שמחים ומרוצים‪ .‬אל תעיקו‬
‫להבדיל ביניהם‪ .‬וכך הוא אומר‪:‬‬ ‫פול טף‪ ,‬מחבר המאמר סיכם את הניתוח הארוך‬ ‫עליהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי‬
‫אני לא מחלק את העולם לחלשים ולחזקים‪ ,‬או‬ ‫שלו במסקנה הבאה‪:‬‬ ‫מטרה‪ .‬לעולם אל תשברו את רוחם באמירה שהם‬
‫למצליחנים ונחשלים‪ ,‬לאלה שעושים את זה‬ ‫היו יכולים להצליח יותר‪ .‬תגמולים‪ ,‬לא ביקורת‬
‫ולאלה שלא‪ .‬אני מחלק את העולם ללומדים וללא‬ ‫רוב התלמידים בריברדייל ]בית הספר היוקרתי בו‬ ‫או עונשים‪ ,‬זה מה שילדים צריכים כדי להפוך‬
‫לומדים – אלו שמכירים בכישלונותיהם‪ ,‬לומדים‬ ‫הוא מלמד[ יכולים לראות לפניהם מסלול ברור‬
‫מהם ומתקדמים הלאה‪ ,‬בניגוד לאלה שלעולם‬ ‫לסוג מסוים של הצלחה‪ .‬הם ילכו לקולג'‪ ,‬הם‬ ‫למבוגרים אחראיים‪.‬‬
‫אינם מסוגלים להודות שהם עשו משהו לא בסדר‪,‬‬ ‫יקבלו תארים‪ ,‬יתקבלו למשרות משתלמות – ואם‬
‫שאף פעם אינם לומדים משגיאותיהם‪ ,‬ושגוזרים על‬ ‫הם ייפלו בדרך‪ ,‬כמעט וודאי שהמשפחות שלהם‬

‫עצמם לחזור על הטעויות שמולידה דרכם‪.‬‬ ‫‪www.weinamerica.com 28‬‬
‫לכן‪ ,‬ביום כיפור‪ ,‬כשנדרש מאיתנו לברר האם חיינו‬
‫יכולים להיחשב כהצלחה‪ ,‬אנחנו נידונים על פי‬
‫השאלה אם אנחנו אמיצים מספיק כדי להודות על‬

‫חטאינו ולהכיר בכישלונותינו‪.‬‬
‫ההודאה בפני א‪-‬לוהים ובפני עצמנו‪ ,‬על הנקודות‬
‫בהן טעינו במהלך חיינו‪ ,‬אינה מפחיתה מערכנו‪.‬‬
‫ולהיפך‪ ,‬היא נותנת לנו את החכמה והכוח לצמוח‬

‫ולהשתפר‪.‬‬
‫ס‪ .‬י‪ .‬האיאקווה‪ ,‬סנטור לשעבר מקליפורניה ומומחה‬
‫לסמנטיקה‪ ,‬עורר אותנו להבחין בין שתי צורות ביטוי‪,‬‬
‫שנראה שרבים מאיתנו נוטים להחליף ביניהן‪" :‬שימו‬
‫לב להבדלים בין מה שקורה כשאדם אומר לעצמו‪,‬‬
‫'נכשלתי שלוש פעמים' לבין מה שקורה כשהוא‬
‫אומר 'אני כישלון'‪ ".‬אדם שרואה בעצמו כישלון‪ ,‬יוצר‬
‫לעצמו דימוי עצמי קבוע של לוזר‪ .‬לעומתו‪ ,‬מי שלומד‬
‫מתוך הניסיון שלו‪ ,‬מי שהכישלון שלו מעורר אותו‬
‫להתעלות על עצמו ולשפר את ביצועיו בפעם הבאה‪,‬‬
‫מי שמבין שכישלון הוא בסך הכל התרחשות רגעית‬
‫שאינה מגדירה אותו – הוא בוגר של בית הספר הטוב‬
‫ביותר בעולם‪ ,‬וכישלונותיו אינם אלא שכר הלימוד‬

‫שהוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית‪.‬‬
‫ביום כיפור אנחנו בוחנים את עצמנו‪ .‬ביום כיפור‬
‫אנחנו מבקרים את כל כישלונותינו‪ .‬ביום כיפור‬
‫אנחנו לא מתכחשים לחטאים שלנו – אנחנו נשענים‬

‫על הזיכרון שלהם לשם צמיחה רוחנית‪.‬‬
‫ביום כיפור אנחנו מכירים באמת שהכישלון –‬
‫ההכרה בו‪ ,‬הלמידה ממנו והקימה ממנו – הוא סודה‬

‫האמיתי של ההצלחה‪.‬‬