Page 43 - waia155
P. 43
הילדים שגדלתי אתם שם .אנו שולחים מסרים אחד גל גדות הפתיעה את הילדים אין לכם בעצם אף אחד שעובד בשכר כמו
לשני ,ברכות לימי הולדת ,ככה מדי יום .הם עושים והגיעה לבלות אתם ולקחת סלפי בארגונים אחרים
הרבה אירועים ביחד .מפה ארגנתי מסיבת מחזור
של 20שנה ושל ה 30-שנה .הם כמו המשפחה המפעל שלי ,אני מקרין להם את הסרט מהטיול עם "זה נכון .הכל אצלנו זה 100אחוז התנדבות ואפס
אדיר וכשהסרט נגמר לרבים מהילדים יש דמעות הוצאות ,כל התרומות הולכות נטו לפעילות".
שלי". בעיניים .רובם לוקחים את זה מאוד עמוק .מה שאני
מתי הגעת ללוס אנג'לס ואיך הכרת את אשתך מסביר להם שהכי חשוב לי ולאסתר ולכל החברים איך אתם בוחרים את הילדים המגיעים לכאן,
שלי שפעילים בארגון ,שהם יקחו מהטיול הזה ,היא שמתי לב שבטיול הזה למשל היה גם צעיר בן
אסתר? החוויה שבלתת מכל הלב מבלי לרצות שום דבר
"הגעתי ללוס אנג'לס ב 1988-ואת אסתר הכרתי בחזרה .אני אומר להם שבדיוק כמו שאנחנו נגענו ,21אז אין לכם הגבלה של גיל?
שנתיים מאוחר יותר .הכרנו בחתונה של זוג חברים להם בלב ונתנו להם מכל הלב ,יום אחד בע"ה "רוב הילדים שיוצאים לטיול אתנו הם צעירים מגיל
ישראלים .היא בת של הורים ישראלים שהם כשאתם תגדלו ,גם אתם תחוו את החוויה הזאת של 12-18אבל לפעמים יש לנו יוצאים מן הכלל שהם
מהוותיקים של הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס. קצת יותר מבוגרים .כמו בר ז"ל שנפטר שהיה חייל
ההורים שלה הגיעו לכאן ב .1960-אמא שלה עברה לתת לאחרים". בן 19ואף ארגון בגלל זה לא רצה להוציא אותו כי היה
ללוס אנג'לס בגיל 17כששמעה שאביה שהיא חשבה אתה עושה רושם של בן אדם מאוד חזק, מעל .18לצערי הוא נפטר חודשיים לאחר שהבאנו
כל השנים שהוא נספה בשואה ,לא נהרג בכלל. התמודדת עם הדבר הקשה ביותר שהורה אותו לטיול ,אבל בזמן שהיה כאן ,הצלחנו לשמח
היא היתה ניצולת שואה שגדלה כיתומה ביחד עם יכול להתמודד אתו האם הילדות שלך היא מה אותו לחגוג לו יום הולדת .אין לנו את המגבלות שיש
אחיה בישראל לאחר שכל המשפחה שלהם נהרגה
בשואה .רק כשמלאו לה 17נודע לה שאביה ,שיצא שחישלה אותך? לארגונים אחרים כי אנחנו מאוד גמישים".
למלחמה בצבא הרומני ,לא נהרג .לאחר המלחמה "אפשר לומר שכן ,גדלתי בפנימיה מגיל מאוד צעיר. הקשר עם הילדים נמשך גם לאחר שהם
הוא שב לעיירה שלו ,חיפש את אשתו וילדיו ולא כשהייתי בן ארבע ההורים שלי שלחו אותי לפנימיה,
מצא .הוא חשב שכולם מתו ועזב ללוס אנג'לס כאן הם חשבו שזה יהיה מקום יותר טוב שנגדל בו מאשר חוזרים לארץ?
הפך לאיש עסקים מצליח .כשנודע לאמה של אסתר באיזור יפו בו גרנו אז ,איזור מוכה פשע .ולמרות "בהחלט וזה נותן לנו המון סיפוק .עם חלקם אנו
שאביה חי ,היא הגיעה לכאן בעקבותיו .אחרי חצי שנה שהייתי ילד צעיר מאוד ,אני מסתכל על זה גם היום מפתחים קשר עמוק שנמשך שנים .אחת הילדות
היא שבה לארץ להתחתן עם החבר שלה ושבה לגור בצורה חיובית .כפר הנוער בן שמן זה המקום הכי שהגיעה אלינו באחד הטיולים ,לי התחתנה והגיעה
אהוב עלי .כשתרמתי את חדר הכושר כתבתי :לצד לפה עם בעלה והיא שומרת אתנו על קשר עד
אתו בלוס אנג'לס כאן נולדה אסתר וכל אחיה". התמונה כפר הנוער בן שמן ,מקום ילדותי ונעורי. היום .דור היה חבר של אדיר מהטיול הראשון ועד
היום אנחנו בקשר וכשאני נוסע לארץ אני נפגש
המשך בעמוד ...44 לנצח אוהבך". אתו .הבאתי אותו כמתנדב לעמותה לפני שנה כדי
היה לך מזל שהגעת למקום טוב להראות לילדים דוגמא לילד שכן הבריא וזה נותן
"נכון ,עד היום אנו 40-50יום בקבוצה הווטסאפ של להם הרבה תקווה וגם לנו זה נתן סיפוק לראות ילד
שהנה הוא בריא ונשוי ויש לו ילדה".
בנו של דודי ,אדיר ,נהרג כשהיה בן 17בלבד בתאונה
לפני 9.5שנים .הוא הצטרף כמתנדב לטיול הראשון
של להושיט יד בלוס אנג'לס והוא עשה את זה רק
לאחר שהאביו האיץ בו כי פשוט לא היו לו מספיק
מתנדבים אז באותם ימים ראשונים" .בהתחלה
הוא לא רצה להצטרף ,הוא אמר לי :אבא ,אני רוצה
להיות עם החברים שלי בחופש' .אמרתי לו :אדיר,
תצטרף ותראה כמה טוב זה יעשה לך וכמה תהנה.
ובאמת ,כבר ביום הראשון הוא בא אלי וביקש
להישאר לישון עם הילדים בבית המלון כי הוא כל
כך התחבר אליהם".
"ב 30-למותו ,אברהם )מייסד הארגון בישראל –א.א(.
בא לבית הכנסת והביא אתו את המתנה הכי יפה
שקיבלתי אי פעם סרט של אדיר מהטיול .בהתחלה
כשאברהם הביא צלם וידיאו לטיול אמרתי לו בשביל
מה אנו צריכים את זה ,היינו על תקציב ורציתי
לשמור על ההוצאות ,אבל אברהם אמר לי תראה
כמה שזה חשוב והוא צדק .היו בבית הכנסת בין
250-300וכולם התרסקו כשראו את הסרטון .אדיר
דיבר שם על הטיול והילדים והסרט הזה הוא הדבר
הכי חשוב לי שנשאר לי מהטיול הזה .ואני יודע כמה
שהסרט הזה חשוב לשאר ההורים .למרבה הצער
לא כל הילדים מצליחים לשרוד ,עד היום נפטרו 22
ילדים מאלו שהבאנו לכאן והסרט הזה הוא זיכרון
חשוב מאוד להורים .לראות את הילד שלך שר
ונהנה כשהוא נוסע במכוניות פאר והוא מאושר עד
הגג ,שט באגם ,נוסע ברייזורים ,אלו ילדים חולים
שלא עושים את הדברים האלו .ואין דבר יותר יפה
לתת להורה מהסרט הזה שהוא יכול לחיות דרכו
את הרגעים היפים ביותר של ילדו".
ורד מקפיד להנציח את זיכרו של בנו הבכור בכל
מה שהוא עושה ,מחולצות של ילדי להושיט יד
עליהן הוא מופיע מצילום שנלקח בטיול הראשון,
במודעות שהוא מפרסם בעיתונים המקומיים והוא
גם תמיד מקרין את הסרטון מהטיול הראשון בפני
הילדים המגיעים לביקור " .זהו הרגע הרציני היחידי
בכל הטיול הזה .כשהילדים מגיעים לביקור בחנות
