Page 21 - waia155

‫יום שישי‪ 7 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 7:45 :‬בערב‬
‫מוצ"ש‪ 8 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 8:47 :‬בערב‬
‫יום שישי‪ 14 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 7:48 :‬בערב‬
‫מוצ"ש‪ 15 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 8:51 :‬בערב‬
‫יום שישי‪ 21 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 7:50 :‬בערב‬
‫מוצ"ש‪ 22 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 8:53 :‬בערב‬
‫יום שישי‪ 28 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 7:51 :‬בערב‬
‫מוצ"ש‪ 29 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה‪ 8:53 :‬בערב‬
‫באותה רוח שבה הוא ניתן‪ .‬נלמד תורה מתוך ההבנה‬
‫שרק אנחנו יכולים להבחין בין טוב לרע‪ ,‬ושאם לא‬
‫נפעיל את העולם כראוי‪ ,‬אף אחד לא יעשה זאת‬
‫במקומנו‪ .‬יהי רצון שנלמד את דברי התורה מתוך‬
‫ענווה ראויה שכל מאמצינו השכליים אמנם קיימים‪,‬‬
‫אולם רק כדי להבין את קצה ק ֵצ ָה של חוכמת האל‬
‫האינסופית‪.‬‬
‫באדיבות‪aish.co.il :‬‬
‫‪21 www.weinamerica.com To Advertise please call: (818) 654-2515‬‬
‫הישגי רוחני‪ ,‬אבל מחובר במיוחד למקור‪ ,‬כשלומדים‬
‫את התורה עצמה‪ .‬אין דבר הקרוב לתחושת‬
‫עצמיותו של האדם יותר מהיכולת שלו לחשוב‬
‫ולהבין‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כשאנחנו לומדים תורה אנחנו‬
‫צריכים לשמור על מודעות מלאה לשתי האמיתות‬
‫גם יחד‪ .‬לא יכולים לומר לנו ללמוד את דברי האל‪,‬‬
‫אלא אם אנחנו מאמינים ומשוכנעים מעל לכל‬
‫ספק שהרעיונות שאנחנו מתאמצים להבין הם‬
‫חוכמתו העילאית‪ .‬ועם זאת‪ ,‬אם אנחנו לא מכילים‬
‫הרגע המדויק שבו המגל פוגש בחיטה – ב"קציר‬ ‫אותם היטב בתפישתנו ומבינים אותם במילים שלנו‬
‫החיטים" ‪ -‬הוא הרגע שבו אנחנו עומדים בנקודת‬ ‫ובשכל שלנו‪ ,‬עדיין לא מילאנו את מצוות לימוד‬
‫ההשקה של שני הכוחות האלה‪ ,‬ושאנחנו יכולים‬ ‫התורה‪ .‬אם דבריו של אלוהים לא הופכים להיות‬
‫לבטא בצורה הטובה ביותר את הכרת התודה שלנו‪.‬‬ ‫המילים האישיות שלנו‪ ,‬עדיין לא קיבלנו את התורה‪.‬‬
‫אנחנו מכירים גם באחריות האנושית וגם בחסד הא‪-‬‬
‫לוהי ‪ -‬באותו זמן בדיוק‪ ,‬ומבינים באמת שאפילו פרי‬ ‫זהו אם כן הודו של חג השבועות‪ .‬זה היום שבו‬
‫אלוהים העביר את התורה לאדם‪ ,‬והאדם הפך‬
‫עמלו של האדם שייך בסופו של דבר לאלוהים‪.‬‬ ‫כביכול לנושא האחריות לקיומו של העולם‪ .‬העולם‬
‫יקום או ייפול על פי הישגיו של האדם‪ ,‬במקום על‬
‫נשתדל אם כן לחגוג את לימוד הלילה בשבועות‪,‬‬ ‫טהרת חסדו של הבורא‪ .‬זו הסיבה שבשלה קציר‬
‫החיטים נבחר בתור הרגע המתאים לציון חג‬
‫השבועות‪ .‬ביד אחת אנחנו אוחזים בגבעול החסד‬
‫האלוהי‪ ,‬ובשנייה במגל ההשתדלות האנושית‪.‬‬
‫יתרה על כך‪ ,‬אלוהים נתן לנו הזדמנות להיות חלק‬
‫מחוכמתו‪ ,‬כך שאותו רעיון שייך הן לאלוהים והן‬
‫לאדם‪ ,‬באותו זמן‪.‬‬
‫כמה מתאים חג זה להביא את ביכורי פירותינו לא‪-‬‬
‫לוהים‪ ,‬בזמן שבית המקדש קיים‪ .‬כשהפירות עדיין‬
‫צומחים‪ ,‬ברור לכולם שהם בידי האל; אין צורך‬
‫להפגין בשלב זה את המודעות שלנו לכך שכל‬
‫השפע שלנו הוא מתת האל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אילו היינו‬
‫ממתינים זמן רב אחרי הקציר‪ ,‬ודאי היינו מתרגלים‬
‫לרעיון שהשפע 'שלנו'‪ ,‬וההודיה לאלוהים הייתה‬
‫הופכת שטחית ומאוחרת‪.‬‬