Page 20 - waia155

‫דבר הרב‬

‫הרב אהרון לופיאנסקי‬

‫שבועות‪:‬‬
‫נקודת ההשקה‬
‫בין אלוהים לאדם‬

‫כיצד חג השבועות‪ ,‬על‬
‫משמעויותיו המקבילות‪,‬‬

‫מתאר את הקשר בין‬
‫אינסופיותו של הא‪-‬ל‬
‫לבחירתו החופשית של האדם‬

‫אם כן‪ ,‬מתחילה את חלקו של האדם בעיבודו‪ :‬דיש‪,‬‬ ‫היהדות דורשת מאיתנו לחוש בו זמנית גם אחריות‬ ‫חגי ישראל נושאים רבדים שונים של משמעות‪,‬‬
‫זרייה‪ ,‬ברירה‪ ,‬טחינה וכו'‪ .‬מעשיו של האדם הם‬ ‫אישית ברורה‪ ,‬וגם הכרה בשלמות הא‪-‬לוהית‪ .‬אנחנו‬ ‫המתקיימים באופן מקביל זה לזה‪ .‬מבחינה‬
‫מצווים לפעול תמיד בצורה הטובה ביותר שביכולתנו‪,‬‬ ‫היסטורית‪ ,‬פסח נחגג לזכר לידתו של עם ישראל‪,‬‬
‫שמכשירים את הדגן לאכילה‪.‬‬ ‫כאילו הכל תלוי בנו‪ ,‬ועם זאת אנחנו מתפללים לא‪-‬‬ ‫שבועות לזכר מתן תורה וסוכות לזכר מסעות עם‬
‫לוהים מתוך הכרה ברורה במוגבלות האנושית‪ .‬אנחנו‬
‫בנקודת המפגש הקריטית של המגל עם הגבעול‪,‬‬ ‫חייבים למצות את עצמנו ככל האפשר‪ ,‬אבל לעולם‬ ‫ישראל במדבר בדרכם לארץ ישראל‪.‬‬
‫עוברת החיטה מתחום ההשגחה הא‪-‬לוהית‪ ,‬לתחום‬
‫לא לשכוח את כל יכולתו של האל‪.‬‬ ‫התורה קובעת גם שלב מסוים במחזור החקלאי לכל‬
‫האחריות והיכולת האנושית‪.‬‬ ‫חג‪ .‬פסח הוא זמן תחילת הבשלת התבואה‪ ,‬שבועות‪-‬‬
‫אילו האדם היה צריך לחיות רק מתוך תחושת‬
‫גשר דומה בין שתי הרשויות בא לידי ביטוי ברגע‬ ‫אינסופיותו של האל‪ ,‬הוא היה משתמט מחובותיו‪,‬‬ ‫זמן הקציר‪ ,‬וסוכות זמן איסוף התבואה לממגורות‪.‬‬
‫נתינת התורה‪ .‬לפני שהתורה ירדה משמים‪ ,‬העולם‬ ‫מאמץ גישה פטליסטית של "בשביל מה בכלל‬
‫שיקף את האל‪ ,‬שהיה הבורא והאדון היחיד‪ .‬חכמינו‬ ‫לטרוח‪ ,"...‬ולא משיג כלום‪ .‬מצד שני‪ ,‬אילו הוא היה‬ ‫בנוסף‪ ,‬לכל אחד מהחגים יש גם שם המתייחס‬
‫ציינו שמספר הדורות שחלפו מבריאת העולם עד‬ ‫רואה רק את היכולות של עצמו‪ ,‬הוא היה עלול‬ ‫למצוות מסוימות הקשורות אליו‪ .‬פסח הוא חג‬
‫למתן התורה היה ‪ ,26‬כמו ערכו הגימטרי של השם‬ ‫להפוך לגאוותן ואנוכי‪ .‬בדרך כלל התוצאה הסופית‬ ‫המצות‪ ,‬סוכות נקרא על שם הסוכות שאנו בונים‬
‫המפורש )שמשמעותו הרוחנית היא חסד(‪ .‬מספר‬ ‫נקבעת על פי נטייתנו הרגשית לכיוון האחד או השני‪,‬‬ ‫ושבועות הוא חג הביכורים – קרבן ראשית הפירות‪.‬‬
‫זה מעיד על כך שכל הדורות הללו התקיימו אך‬
‫ורק בחסד הבורא‪ .‬לא הייתה להם משימה ברורה‪,‬‬ ‫בהתאם לנסיבות הספציפיות‪.‬‬ ‫אין קושי למצוא התאמה בין הקווים המקבילים‬
‫שתאפשר להתייחס אליהם כאל חיים בזכות‬ ‫השונים בסוכות ובפסח‪ .‬פסח הוא זמן לידתו של‬
‫מעשיהם‪ .‬אולם‪ ,‬ברגע שהתורה ניתנה לעם ישראל‪,‬‬ ‫פרדוקס זה הוא אחת הסוגיות התיאולוגיות‬ ‫עם ישראל‪ ,‬וכזאת היא ראשית הבשלת הדגן‪ .‬סוכות‬
‫האדם קיבל תפקיד‪ .‬הוא הפך אחראי על שמירת‬ ‫המוכרות‪ ,‬שעוסקת בבחירה חופשית מול אלוהים‬ ‫הוא הליכתו של עם ישראל לעבר מטרתו הסופית ‪-‬‬
‫התורה ועל עמידה בתפישה המוסרית שלה‪.‬‬ ‫יודע כל‪ .‬בכל דרך שבה נבחר ליישב סוגיה זאת‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬דבר שמקביל לאיסוף הסופי של הדגן‬
‫באופן מושכל‪ ,‬ברמה הפרקטית נמשיך לחיות עם‬
‫ביכולתו לבנות או להחריב את העולם‪.‬‬ ‫שתי ההבנות כאמת‪ ,‬כשכל אחת משמשת במקום‬ ‫ל'ביתו'‪ ,‬כלומר לממגורות‪.‬‬

‫גם בתיאור הבריאה נמצא רמז לתפקיד שיוטל על‬ ‫המתאים לה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬במבט שטחי לא נראה שמצויה התאמה כזאת‬
‫האדם‪ .‬היום הששי בבריאה מנוסח בצורה שמרמזת‬ ‫בין המקבילים בחג השבועות‪ .‬כיצד שלב הביניים של‬
‫על הששה בסיוון – יום מתן תורה‪ .‬חכמינו מסבירים‬ ‫הפיצול הזה במוטל עלינו – לקבל את האחריות‬ ‫קציר החיטים מתאים למתן תורה? מה ההקבלה?‬
‫שאלוהים ברא את העולם על תנאי שהאדם יקבל‬ ‫האישית ויחד עם זאת להאמין שהכל מאלוהים – בא‬ ‫ואיזו איכות ייחודית נמצאת בפעולת קציר החיטים‬
‫את התורה בעתיד‪ .‬אמנם אלוהים ברא את כל‬ ‫לידי ביטוי בצורה ברורה במיוחד במעגל הצמיחה‬
‫החקלאי‪ .‬מרגע הזריעה ועד לקציר‪ ,‬רק א‪-‬לוהים‬ ‫שהופכת אותה לדימוי מתאים לשבועות?‬
‫העולם‪ ,‬אבל סיבת קיומו הייתה תלויה באדם‪.‬‬ ‫אחראי על צמיחת הדגן‪ .‬פעולת "קציר החיטים"‬
‫כדי להבין את איכותו הייחודית של רגע זה במחזור‬
‫השילוב הזה של אלוהים ואדם נכון בהתייחס לכל‬ ‫החקלאי‪ ,‬עלינו לגעת בנושאים התיאולוגיים של ידיעת‬
‫הכל האלוהית‪ ,‬מול הבחירה החופשית של האדם‪.‬‬

‫‪www.weinamerica.com 20‬‬