לפני 20 שנה, ב-4 ביולי 2002, נרצחה ויקי חן, 25 בשדה התעופה LAX על ידי טרוריסט מצרי. ישראלי נוסף, יעקב אמינוב, 46 נרצח במקום. ויקי היתה דיילת קרקע שהתחילה לעבוד בחברת אל על רק חודש קודם לכן ויעקב הגיע ללוות את ידידו לקראת טיסתו לישראל.
חייהם של הוריה של ויקי, אבי ורחל התהפכו על פיהם מאז הרצח הנורא. ארבעה חודשים לאחר מותה, נפטר גם אחיה הצעיר נמרוד לאחר שנפגע בתאונת דרכים. נמרוד בן ה-18 עבר ניתוח לאיחוי שברים ברגלו המרוסקת ממנו לא התעורר, ככל הנראה כתוצאה מההרדמה.
אחר כך סבלה המשפחה משרשרת אסונות שנחתה על ראשה: כלב תקף את אבי, נשך אותו וגרם לו לשברים בזרועו. הוא נאלץ לקבל עשרות תפרים ועבר תהליך החלמה ארוך וכואב. מצבם הכלכלי הורע והם כמעט ואיבדו את ביתם לבנק ורחל החלה לסבול מבעיות בריאות.
לציון 20 שנה למותה של ויקי, נפגשתי עם אבי חן לראיון בו סיפר לי בגילוי לב על החברים שנטשו, הרשויות שהתעלמו וההבטחות שניתנו ולא קויימו.
אבי, זה נעשה יותר קשה יותר או קל יותר עם השנים?
"זה נהיה יותר קשה אבל למדנו להתעלם. אנו רואים שכל העולם מתקדם והיא לא איתנו, זה לא פשוט. אני עדיין הולך 20 שנה לבית העלמין, כל יום ראשון. אולי פספסתי רק עשר פעמים במהלך כל השנים האלו. אני בקשר עם משפחות שכולות אבל לנו ההתמודדות מאוד מאוד קשה. משפחתית אנחנו שבורים ומפורקים, זה הוריד אותנו מאוד מבחינה כלכלית".
למה בעצם?
"בשלוש השנים הראשונות רק נלחמתי ברשויות. תבעתי את ה-FBI את רשות העיריה, הממשלה, שדה התעופה. לקחתי 400 אלף דולר מהבנק והפסדתי אותם במאבק המשפטי".
עורכי הדין לא אמרו לך שאין סיכוי לנצח בתיק תביעה שכזה?
"בכלל לא נכון. ייצגו אותנו שני עורכי דין תותחים והם נתנו לנו את ההבנה שאנו הולכים לזכות בגדול. הם בנו את התיק ואז יום אחד קראו לי למשרד שלהם ואמרו לי אל תשאל אותנו הרבה שאלות אבל אנחנו לא יכולים לייצג אותך יותר. אתה חייב להציג את התיק הזה תוך חודש לבית המשפט. הם לא אמרו דברים מפורשים אבל נתנו לי להבין שהם היו מאויימים”.
אז מה עשית, המשכת הלאה?
"המשכתי אבל פעם אחר פעם, איך שהשופטת פתחה את התיק היא אמרה לי ש"אין לייביליטי". היא לא רצתה לשמוע אותי. השופטים לא הסכימו לקיים משפט ולשמוע את מה שהיה לי להציג בפניהם. ישבתי עם ראש ה-FBI ואמרתי לו דברים שהשיערות שלו עמדו, הוא לא הבין מאיפה הבאתי את החומר. מישהו שעבד בשדה התעופה כיבה את המצלמות 13 דקות לפני הפיגוע, הוא זה שנתן את האישור למחבל להיכנס פנימה. שלחתי אנשים למצרים לבדוק מי היה הטרוריסט וגיליתי שהוא היה מגיע כנהג לימוזינה לשדה התעופה, מביא שתיים שלוש נשים לשם ומצלם אותן כביכול, כך ליקט תמונות מהשדה וראה מי נמצא שם. הוא ידע בדיוק מה הוא הולך לעשות. עוד גיליתי שהוא ומשפחתו הכירו את הטייס המצרי שהוריד מטוס חודש לאחר מכן".
משהו יצא מכל התביעות האלו?
"שום דבר זה לא הגיע לכדי משפט. לא קיבלנו גם כל פיצויים מהעיריה או הממשלה למרות שאחרי שמונה חודשים כן הכירו באירוע כאירוע טרור".
האם החברות של ויקי שמרו אתכם על קשר?
"אף אחת לא. גם החברים שלנו נעלמו, היה להם קשה להתמודד עם הצער שלנו. היו לנו המון חברים לפני האסון והיינו נפגשים אתם כל הזמן אבל מטבע הדברים כשבן אדם משדר צער אז אחרי פעם פעמיים, לאט לאט הם מתרחקים. לשבת בחברה של שני אנשים שכל הזמן עם כאב גדול בלב זה לא קל, אני יכול להבין אותם, אני לא כועס".
איך אתם מסתדרים מבחינה כלכלית?
"'קשה מאוד, גם לפני הקורונה היה לנו קשה אבל אחרי המגיפה, זה הפך לקשה יותר. הקורונה שינתה לי את כל המאזן הכלכלי. אנשים קיבלו כספים רבים כל התקופה הזאת מהממשלה אבל אנחנו לא קיבלנו שום דבר. הביזניס ירד ב-70 אחוז ואנחנו נמצאים באפיסת כוחות של לנסות לעלות חזרה".
כשעוברים דברים כאלו, יש עדיין אמונה באלוהים?
"זאת שאלה מאוד קשה אבל אני אענה לך עליה. יש לי עדיין גוזל אחד בקן ומפחיד להגיד את מה שאת רוצה ולדבר על אמונה. למדנו בבית שדברים נכתבים מראש. אבל כן חייבת להיות לי אמונה כי יש לי את אודי (בנו-א.א). ועובדה שאני עדיין הולך לבית העלמין".
האם אנשים עדיין מגיעים לאזכרה בשדה התעופה?
"היום בעיקר מגיעים בני משפחה וחברים קרובים אבל מעטים".
אמו של אבי, אישה קשישה בת 93 נמצאת בבית החולים בארץ. הוא לא ראה אותה כבר שנים אך אין ביכולתו לנסוע לראותה כי ההוצאה הכספית גדולה מדי ויש גם את העבודה אותה אינו יכול לעזוב. "אני כל יום בוכה ונקרע שאני לא יכול לנסוע אליה. יש לי עסק, אמנם לא מרוויח, אבל אני לא יכול לסגור אותו ולנסוע לארץ. מאל על אני אפילו לא מקבל כרטיס טיסה. אני שוקל להעביר את הילדה לקבורה בישראל כי כך לפחות המדינה, כנפגעי פעולת טרור, תיתן לנו כרטיס טיסה לארץ ומלון".
ב-4 ביולי יתקיים טקס לזכרה של ויקי כמדי שנה בבית העלמין עדן ולאחר מכן בשדה התעופה LAX. בשעה 11:21 הדקה בה נרצחה ויקי, תתקיים דקת דומיה.
Eden Memorial Park
Mission Hills, Los Angeles County, California, USA
