באירוע מרתק בהשתתפותו של מיכה קובי, סיפר מי שהיה הממונה על חקירתו של יחיא סינוואר על רב המרצחים והאיש העומד בראש חמאס. מיכה לשעבר לוחם סיירת מט"כל ואיש שב"כ, חקר את סינוואר בזמן מעצרו בישראל, אז הבטיח לו זה כי הוא עוד ישתחרר מהכלא וביחד עם חייליו, יתקוף יישובים ישראלים, יחטוף, יאנוס וירצח. יותר מ-30 שנה מאוחר יותר, הוא ביצע את שהבטיח.
"היינו מביאים אותו לחדר החקירות עם ידיים קשורות לאחור" נזכר קובי, "הוא ושאר בכירי החמאס שישבו אז בכלא הישראלי, היו אנשים מאוד מסוכנים שרצחו גם אנשים בכלא. לא בכדי הוא קיבל את הכינוי "הקצב מח'אן יונס". לפני שנכנס לכלא, הוא רצח עם מאצ'טה 12 אנשים שחשד שהם משתפי פעולה עם ישראל ולאחר שנכנס לכלא, הוא רצח עוד שלושה עם סכין גילוח. הייתי בטוח שהוא ישאר בכלא במעצר עולם".
ובכל זאת שחררו אותו בעסקת שליט, מה יש לך להגיד על זה?
"אני מאוד כועס על זה ששחררו אותו. ניסיתי להגיד לכל מי שרק אפשר שאסור לשחרר אותו. התנגדתי לכל עסקה במסגרתה צריך לשחרר מחבלים. הייתי בין אלו שטענו שמספר הנופלים שלנו יהיה אדיר כתוצאה מהשחרור ואמרתי כי צריך לעצור אותו. הבנתי היטב במי מדובר, הדגשתי עד כמה מסוכן לשחרר אותם בכל מקום שהייתי בו ובכל דיון, זה הגיע לגדולי הקברניטים במדינה, לכל ראשי הממשלה מרבין ועד ביבי. ואכן צדקתי בכל מילה. ברגע ששוחררו למעלה מאלף המחבלים, הם ישר חזרו להיות פעילים בארגונים מטעם החמאס מה שהביא ל-850 הרוגים והכל כתוצאה משחרורו של חייל שיכולנו לשחרר בדרכים אחרות".
וכנראה שישראל לא למדה שום דבר מההיסטוריה כי שוב מדברים על שחרור מחבלים בתמורה לחטופים
"הנושא הוא עדין ומאוד מורכב. אני מתנגד לשחרור מחבלים מכל סוג שהוא. הם צריכים להינמק בכלא. לא יכול להיות שאנשים שרצחו, אנשים עם דם על הידיים, יצאו לחופשי ויתחילו שוב לרצוח. כל מי ששוחרר עד היום ברוב העסקאות, חזר לסורו. אין ספק שהלחץ הציבורי הוא לחץ גדול. זה מה שקרה אז וזה מה שקורה היום. יש בנוסף אנשים שהם גנרלים ואלופים, שמתבטאים בצורה מאוד מסוכנת ופולטים שטויות מהפה בנושאים הללו ואני לא מתכוון להיות אחד מהם. דן חלוץ ואהוד ברק למשל, בעד שחרור כל העצורים. לא יכול להיות דבר כזה, אני לא יכול להעלות על דעתי איך אפשר לשלוח 7,500 מחבלים לחופשי. נקבל את זה בריבית דריבית. מי שיכול להחזיר את החטופים זה רק צה"ל ושב"כ. רק הם. צריך לתת להם את הזמן, צריך לתת להם לעבוד בשקט. השב"כ מסכל למעלה מ-90 אחוז של פיגועים, אילולא הוא היינו בכאוס נוראי".
אבל הנה, עובדה שלמרות שיש לנו את המודיעין הטוב ביותר, ה-7 באוקטובר קרה
"אני מאוד מאוכזב ממה שקרה ב-7 באוקטובר. כל מה שאני יכול להגיד זה: כולנו ראינו את המהומות על הגדר שבועיים קודם לכן, ראינו כיצד הם מתקרבים לגדר ושוברים מצלמות. כחוקר, ישר עלה לי לראש שהם מכינים ומתכננים משהו. שנה לפני כן ראיתי סרטון שם נראו תמונות ברורות לאן הם מכוונים, כולל יישובים, שחיטה, רצח וכו', צר לי שחמאס לא טופל כבר אז כשהוא היה קטן וניתן היה להרוג אותו. כשהוא גדל, האיראנים נכנסו לתמונה חוץ מאספקת הכסף, הם הכניסו כמויות אדירות של אמל"ח ויש להם מפעלים לייצור טילים. אנו כל הזמן אמרנו קורבן השלום, שהם ישלמו מחיר כבד ולצערי, כל ראשי הממשלות לדורותיהם, לא פעלו כפי שהיו צריכים לפעול.
אני לא מאמין לחמאס לשום משא ומתן ולשום מילה שלו, זה ארגון מלא תעתועים המתעתע בנו לאורך שנים. אסור להאמין להם בשום אופן, הם רוצים להכאיב ולגרום נזק".
ספר לי על סינוואר, איך התרשמת ממנו ומתי נפגשתם בדיוק?
"נפגשתי אתו ב-1989, הוא שימש אז גם כיועץ וגם לוחש באוזן של אחמד יאסין. יש לו עיניים חודרות של רוצח. הבן אדם חסר רגשות לחלוטין, לא מעניין אותו כלום. רוצח אכזרי. קראתי לו כבר אז: נאצי ואמרתי לכל מי שרק אפשר שחייבים לחסל את הארגון הזה אך לא הקשיבו לי. את לא יודעת כמה ספרי "מיין קאמפ" מצאנו אצלו בבית וכן סכיני גומי. הוא היה ממונה על החינוך בעזה והיה מחלק אותם בגנים שם היו עורכים תחרות, מי הורג יותר יהודים. בתחילה הפעוטות היו מקבלים סכיני גומי, בגיל שנתיים ובגיל ארבע כבר היו מקבלים רובי עץ. בהמשך כשגדלו להיות בני נוער, היה מאמן אותם לירות ברובים ומלמד אותם איך להיות שאהידים. אותם ילדים שהוא אימן, הם הרוצחים של הנוכבה".
סינוואר נולד ב-1962 במחנה הפליטים ח'אן יונס בדרום עזה. הוא למד באוניברסיטה האסלמית בעזה המזוהה עם חמאס וסיים עם תואר ראשון בלימודי ערבית. ב-1982 הוא נעצר בפעם הראשונה על פעילות חתרנית ובילה כמה חודשים בכלא פרעה. שם פגש מיליטנטים נוספים, כמו סלאח שחאדה, לשעבר מפקד גדודי עז אלדין אלקסאם. בשנת 1985 הוא נעצר שוב ושוב שוחרר תוך זמן קצר. עם שחרורו, הוא ייסד את ה"מונאצמאת אל-ג'האד ואל דאווה" (מאג'ד) עם רוחי מושטחה. משימתו של המאג'ד, בין היתר, הייתה לזהות מרגלים בתוך חמאס, במפלגות פוליטיות אחרות ובקרב אזרחים פלסטינים. מספיק היה בחשד קל, על מנת להוציא חשוד להורג. סינוואר רצח 12 פלסטינים שחשד ששיתפו פעולה עם ישראל וב-1988 היה אחראי על חטיפתם והריגתם של שני חיילי צה"ל. ב-1989 הוא נעצר ונשפט לחמישה מאסרי עולם. מיכה חקר את סינוואר ובסך הכל 500 חברי חמאס שהיו עצורים אז בישראל. הארגון אז היה בחיתוליו ומיכה שהבין את מסוכנתו, הרתיע שחייבים לגדוע אותו מייסוד כבר אז, כשכל חבריו נמצאים בידי ישראל. "ראיתי את הקשיחות שלהם, כיצד אינם נכנעים, איך הם מזלזלים בנו. אמרתי: חייבים לחסל אותם לפני שיגדלו". מיכה אומר כי העסקה הידועה לשמצה לשחרור האסירים נעשתה מפחד הפרקליטות הישראלית. "היינו מוגבלים בידי משרד המשפטים והפרקליטות בראשת דורית בייניש בחקירת עצורים וזה הקשה מאוד על החקירות" אומר מיכה.
ההמשך ידוע. איש לא הקשיב, 1,027 אסירים בטחוניים, כולל רוצחים עם דם על הידיים שוחררו. סינוואר טיפס במהירות בשורות הפוליטיות של חמאס ונבחר ללשכת המדינית של ארגון הטרור עד שנבחר לעמוד בראשו ב-2012, סך הכל שנה לאחר שחרורו. רבים מהמשוחררים חזרו לבצע פעולות טרור בהן נהרגו מאות ישראלים. מאז מספר חברי חמאס גדל ל-40 אלף. "אין לי שום חמלה כלפי אנשי חמאס או אוהדיהם, ויש רבים מהם, אלו הם התושבים ה"רגילים", אלו שקיבלו את החטופים, אלו שדפקו לילדים החטופים בראשם, אלו שפגעו בנשים. אלו הם תושבי עזה".
סינוואר למד עברית על בוריה ב-22 השנים בהן ישב בכלא, באיזו שפה חקרת אותו?
"בערבית. אני מאמין בחקירת עצורים בשפתם. אני דובר ערבית היטב, בבית הספר למדתי במגמה מזרחנית, למדתי ערבית באוניברסיטה ולקחתי קורסים. בזמן שהייתי בסיירת מטכ"ל השתתפתי בהרבה מבצעים, בהרבה מדינות אוייב. לפני כל מבצע כזה הייתי לומד שלושה חודשים מלאים ערבית של אותו אזור ואותה מדינה. ולכן הפכתי להיות המומחה/המסתערב הטוב ביותר שהיה אי פעם. השתמשתי בכל הניבים. למדתי גם את הקוראן היטב, כמעט על בוריו. היה צורך לדעת את שפת הקוראן כדי שיבינו שאני יכול להתמודד אתם, ראש בראש. הם אגב, העריכו את זה מאוד. שאנו עולים עליהם, שאני יכול להתמודד אתם ראש מול ראש בהרבה תחומים. הם העריכו זאת מאוד."
אלו דברים הוא סיפר לך והאם היה קל לדובב אותו?
"אחמד יאסין (האימאם שכיהן כמנהיג חמאס באותם ימים- א.א.) נתן לו פאת'ווה, לספר כל מה שידוע לו. הוא נתן אינפורמציה אבל גם הבטיח: אני אשתחרר ותדע לך ברגע שאני אהיה בחוץ ואהיה כשר והמצב יתאים, אני אכנס ליישובים עם החיילים שלי ואנחנו נחטוף ונאנוס ונרצח, נעשה הכל. הוא לא התבייש ודיבר על כך בגאווה".
הוא איים עליך גם באופן אישי?
"כן, הוא איים עלי שייחסל אותי תוך כדי חקירה. לא רק הוא, גם אחמד יאסין וסאלח שחאדה".
מתי זה היה?
"עוד הרבה לפני גלעד שליט. הוא היה אחד היועצים לכתיבת אמנת חמאס שנכתבה ב-1988 ודיברה על השמדת מדינת היהודים ואחר כך הנוצרים. הוא האמין ודיקלם את האמנם. הוא ידע איך לסחוף את ההמונים. הוא היה טיפוס מאוד כריזמתי, סינוור את כולם וניסה להערים על כל מי שדיבר אתו. עוד כשישב בכלא, הוא ידע לגייס אנשים, יצר אתם קשר דרך הצלב האדום, בני משפחה ואחרים שביקרו אותו. כך העביר מסרים למפקד חמאס. יאסין ששוחרר ב-1997 שב לחזק את חמאס בעזה וסינוואר בינתיים יצר את הקשר הראשוני עם האיראנים וקיבל מהם הרבה כסף עוד בהיותו בכלא. בזכות הקשר הזה הם הביאו דרך המנהרות מאמנים שיאמנו את חברי חמאס בשימוש בנשק".
בטח מאוד מתסכל אותך שהתחזית שלך התגשמה ושכל מה שהזהרת מפניו קרה
"אני חוזר ואומר יש לנו את השב"כ הטוב ביותר בעולם אפילו שהיתה טעות בהערכה של ה-7 באוקטובר ויש לנו עדיין מהצבאות מהטובים בעולם. יש הרבה אנשי שב"כ שעבדו אתי והייתי המפקד שלהם ועשו עבודה לתפארת, לא הייתי לבד כשהגשנו את הערכה למפקדים הבכירים. זה לא אומר שהם לא קיבלו את הערכה, הם מגישים לראש הממשלה ולא מתייעצים אתי בכתיבת הערכה היומית, השבועית או השנתית. אני לא רואה את הערכה אבל מאמין שהם נתנו אותה. הבעיה היא שהחלוקה בסדר העדיפויות היתה כושלת, מכיוון ישראל היתה עסוקה בשתי מלחמות לבנון, בקו 300, בבחירות, בהרבה דברים. הם הורידו זאת למה שנקרא, אחרון מסדרי העדיפויות. היתה טעות בהערכת היכולות והמוטיבציה שלהם. לא טעות שלי, טעות של הצבא ושל המודיעין. חמאס לא נכנעים, הם נלחמים להיות שאהידים. מזה באמת חששתי כשאמרתי להם: חברה', בוא נכה בחמאס שהוא קטן, לפני שיגדל למימדים מפלצתיים".
אנשים העומדים בראש יצטרכו לתת את הדין על מה שקרה, האם מישהו מהם הודה בפניך: עשינו טעות?
"כן, תהיה חקירה לאחר המלחמה או יותר נכון לומר לפני סיומה כי היא תארך עוד הרבה זמן. אנשים עשו שגיאות קשות, כולל בכירים, אנשים מבריקים שהם גם חברים שלי, אבל הם יצטרכו לשאת באחריות. הם אומרים לי מפורשות שיקחו אחריות לאחר המלחמה, הם יתפטרו וישאירו את התפקיד לאנשים אחרים. לצערי, למרות שהם מבריקים, הם עשו טעות וצריכים לשלם על כך. היתה כאן הפקרות ויש להודות בכך. צריך לשנות את ההתייחסות שלנו ב-180 מעלות. להתייחס לכל עבירה של טרור כאילו שהיא החמורה ביותר. לא ניתן לאיש להרים את הראש בנושא הטרור. נקודה".
בוא נגיד שלא היו משחררים את סינוואר ושאר המחבלים, האם לא היו קם מישהו אחר במקומו. ובמילים אחרות, האם מה שקרה ב-7 באוקטובר היה נמנע או הפגיעה לא היתה כל כך אנושה?
"אני אומר זאת תמיד, יש שם הרבה סינווארים, לא חסרים להם מנהיגים. אבל הוא הכריזמתי ביותר. הוא יודע לסחוף המונים, להדביקם באמונתו הקלוקלת. אני מעריך שהוא תרם ללמעלה מ-75% למה שקרה".
מה אנחנו יכולים לעשות ביום שאחרי?
"דבר ראשון, ישראל צריכה לחסל את חמאס עד תום. כל מי שהיתה לו יד או רגל בכניסה לישראל ובהרג צריך לחסל. אסור לתת לאבו מאזן את השלטון, הוא חייב להיות בידי הפלסטינים, בידי אלו שהם נקיים מפשעי טרור כי ברור שיש אלפי תושבים שאנסו, בזזו ורצחו".
בזמן מעצרו בישראל, גילו לסינוואר גידול סרטני בראשו. הוא עבר ניתוח בהול באסף הרופא ורופאים ישראלים הצילו את חייו. "את התודה שלו, הוא נתן ב-7 באוקטובר" אומר קובי.
מאז הגיע מיכה קובי ללוס אנג'לס, הוא הרצה בשבעה אירועים שונים שהתקיימו מטעם סניף בית הלוחם בלוס אנג'לס. באירוע שנערך בביתו של סם דלאג בבוורלי הילס השתתפו גם שני צעירים, עילי חיות ושירן מדר שנפצעו במהלך שירותם הצבאי והיום הם חלק ממשפחת בית הלוחם, מרכז ספורט, שיקום וחברה לפצועי צה"ל ובני משפחותיהם. המרכז הוקם לאחר מלחמת יום כיפור וייעודו למצוא פתרון לבעיות חבריו ומעניק מסגרת בה הם יכולים לעסוק בפעילות המסייעת לבריאותם הגופנית והנפשית.
שירן היתה טניסאית מוכשרת לפני פציעתה אשר גרמה לה להיות מרותקת בכיסא גלגלים ועילי היה אצן שהיה אלוף הארץ בריצת הרים ואלוף ישראל בריצת 3000 מטר מכשולים וסגן אלוף הארץ בריצת 5 ק"מ. עילי ששירת במגלן נפצע לאחר מסורת שהיתה נהוגה ביחידה בה שירת, קפיצה מגג ג'יפ נוסע לתוך ערימת שיחי סירה קוצניים. כתוצאה מכך הוא הפך למשותק בכל גופו לפני 5.5 שנים.
בכל בית לוחם בארץ ישנם אלפי ספורטאים, שרובם עוסקים בספורט לצורך שיקומם הגופני והנפשי ולהנאתם אך מעטים מאוד עוסקים בספורט בצורה תחרותית הישגית כמו עילי ושירן. הספורטאים מתחרים בענפי ספורט כטניס שולחן (לעומדים ולכיסאות גלגלים), שחיה, כדורסל בכיסאות גלגלים, כדור שער ועוד. השניים הגיעו לארה"ב על מנת להתחרות בטורניר שנערך באריזונה. עילי הפסיד בחצי גמר היחידים וברבע גמר הזוגות ושירן הגיעה לגמר בית התנחומים (שמיועד לשחקנים שהפסידו במשחק הראשון שלהם) שבוטל בשל גשמים בלתי פוסקים.
גם מיכה בעצמו הינו נכה צה"ל וחבר בבית הלוחם מאז פציעתו לפני כ-25 שנה אז השתתף במשימה סודית במהלכה נפל מגשר גבוה וקיבל מכות חזקות בגב התחתון. "היו לי שתי פריצות דיסק וקיבלתי טיפול בתל השומר. מאז נפגשתי עם הרבה חיילים פצועים והתחלתי להתנדב בכל הקשור לארגון נכי צה"ל וזה מה שאני עושה מאז. אני מאוד גאה להשתייך לבית הלוחם, הוא מעניק להם חיים חדשים ומגשים את מה שחלמו להיות ולעשות לפני שנפצעו".
מאז פרוץ המלחמה, נוספו 4,500 פצועים שיקבלו טיפול וסיוע בבית הלוחם. רבים מהם נכים קשה, חסרי גפיים, עיוורים, עם פציעות ראש קשות ופגיעות נפשיות.
בראש סניף קליפורניה של בית הלוחם בלוס אנג'לס, עומד פנחס רהב, נכה צה"ל בעצמו ורויטל דנקר (לשעבר הקונסולית בקונסוליה הישראלית) המשמשת כמנהלת וסגנית נשיא לקשרי חוץ וקהילה.
לפרטים נוספים על בית הלוחם, כנסו:
israeliwoundedveterans.org
