כשעה וחצי נסיעה מאל איי דרך העיר פלמדייל ואז בכביש צר ומתפתל שמטפס לעיירה הציורית של Wrightwood ואל תחילת המסלול שם נפגשנו במקום פסטורלי בלב יער של רדווד סקוויה אורנים ואלונים ענקיים. מקום שבחורף מושלג. הרים גבוהים מכל עבר, מזג אויר נעים החברים במצב רוח מרומם מוכנים לצאת לדרך אל המכרה של ״ביג הורן״.
התחלנו לצעוד והגענו אל הנקודה הראשונה בטיול; בקתה ששימשה את כורי הזהב בתחילת המאה שעברה נטועה באמצע היער כמו שעמד הזמן עליה. מספרים שהכורה שגר שם היה אדם שנמלט משלטונות החוק במזרח והסתתר שם במשך שנים רבות רחוק מהעין, בהן כרה זהב וצד למחייתו עד שיום אחד תקפו אותו שני דובים הוא הצליח להרוג אחד מהם אך מת לאחר מכן מפצעיו.
לאחר שספגנו את האווירה של בקתת הכורים המשכנו לטפס בין העצים עם השביל שהוביל אותנו אל המכרה. המראות בדרך היו משכרים של הרים ירוקים שמיים כחולים עננים ורוח אויר פסגות. עוד מספר פיתולים והגענו למכרה הנטוש של Big Horn.
המכרה בנוי על צלע ההר מקורות עץ וברזלים עבים שראו ימים יפים יותר, אבל לא יכולנו שלא להתפעל מהבניה המסיבית ועצם העובדה ששרד עד היום הזה וניתן להיכנס עמוק פנימה לתוכו. לאחר עצירה קצרה שניצלנו למנוחה, טיפסנו דרך אחת הנקבות של המכרה והתחלנו ללכת במנהרה צרה וחשוכה שהובילה אותנו אל בטן ההר, בדרך, מים מטפטפים מהקירות ונחל זורם לרגלנו.
לחלק מהחברים היו פנסי ראש והם הלכו מקדימה והאירו לנו את הדרך, כך יכולנו לראות את סימני החציבה בסלע וצמתים במנהרות שמובילות לאיזורים אחרים במכרה, פסי מתכת שנועדו לעגלות נושאות סלעים. לאחר הסיור במכרה חזרנו על עקבותינו יצאנו בחזרה ממעמקי האדמה אל האוויר החופשי. זאת היתה חוויה מדהימה כמו מסע בבטן האדמה וחזרה בזמן.
לאחר שיצאו התפקדנו ״כמו בצבא ״במספרי ברזל״. לוודא שכולם יצאו מהמכרה. בזמן שהיינו בפנים מזג האוויר השתנה ובחוץ הרגיש כמו סתיו. המעלות צנחו מתחת ל-60 צלזיוס, רוח ועלים עפו לכל עבר, טיפות גשם גדולות התחילו לרדת. המשכנו לצעוד במצב רוח מעולה, שרים שירים, נהנים מהחוויה ואז קדרו השמיים ענני גשם החלו לשפוך עלינו כמויות של מים שהפכו לחתיכות ברד גדולות. התחושה היתה כאילו שמישהו זורק עליך אבני חצץ קטנות מהשמים. בשלב הזה חווינו חורף על פסגת ההר הטמפרטורה צנחה ל-56 מעלות. התקדמנו לאט, רטובים על לשד עצמותינו, אך עדיין מחייכים וצוחקים מהחוויה העוצמתית הזאת של הטבע.
השביל הפך לנחל וכשהגענו לחניה גילינו שגם היא הפכה לאגם. עלינו בזריזות לרכבים, התייבשנו עד כמה שניתן והתחלנו לנהוג חזרה הביתה. בדרך כשירדנו מההר, הגשם פסק והשמש יצאה מההרים והעננים. בדרך הביתה חלפנו דרך העיר פלמדייל וקקטוסים גדולים של המדבר. שעה לאחר מכן הגענו בחזרה לאל איי ולחמסין שחיכה לנו שם בסבלנות. לך תספר עכשיו למי שישב בבית עם המזגן מהבוקר מחשש לצאת לשמש הקופחת שבחוץ מאיפה בדיוק חזרת ואיך הגשם הרטיב אותך כליל. ללא ספק אחד הטיולים המפתיעים ועוד חוויה מרתקת של קבוצת המטיילים הישראלים.
מעוניינים להצטרף לטיולי הקבוצה,
שלחו לנו אימייל [email protected]
הכתובת לתחילת המסלול ולחניה, Big Horn mine trail hike:
Vincent Gap Trailhead, Azusa CA 91702
גל מאירי הוא חובב טיולים מושבע וצלם טבע מקומי.
ממקימי ארגון מטיילי L.A, ובעל סוכנות ביטוח המשרתת את הקהילה הישראלית
בלוס אנג׳לס וקליפורניה.
