בלב אגורה הילס, בהאנגר ענק המשתרע על פני 8,000 סקוור פיט, שוכן אוסף המכוניות המדהים של איציק שלומוב. עבור איש העסקים והדיבלופר הישראלי שלומוב, היה זה תמיד חלום להיות בעל אוסף מכוניות, הוא התחיל לאסוף אותן לפני שנים רבות ומדי שנה גדל האוסף שלו תוך כדי רכישות באוקשנים, ביריד המכוניות הותיק קונקור ד'אלגנס בפבל ביץ' ואיפה שרק ניתן למצוא מכוניות קלאסיות, יפות בעלות היסטוריה וסיפור "חיים" מרתק.
עבורי, חובבת מכוניות מושבעת ובעצם, גם עבור כל אדם שאינו ממש משוגע על מכוניות, זו חוויה אמיתית לבקר בהאנגר של שלומוב אותו בנה לאחר שגראג' ביתו בבוורלי הילס קטן מלהכיל את כל אוסף המכוניות. סך הכל, מחזיק שלומוב, 82 מכוניות קלאסיות, רובן משנות ה-50 וה-60, אך יש גם לא מעט משנות ה-20, 30 וה-70. ביניהן תוכלו למצוא טרקטור למבורגיני 1963, אולדסמוביל 1911, מכונית מרוץ 1924, פורד הוט-רוד , 1932תצוגה מרשימה של פורד טאנדרבירדס וקורבטים מסודרים לפי השנים (שנות ה-50-60) וגם מכוניות חדשות יותר כפורשה, פררי ומקלריין (כמו זו שכיכבה בחזרה לעתיד).
במרכז ההאנגר עומדת משאית ענקית צהובה לנשיאת כלי רכב ובה מכונית מרוץ. "ראיתי אותה באוקשן, היא היתה שייכת לאיש צבא ששירת 40 שנה בצבא האמריקאי ובתחביבו היה נהג מרוצים" מספר שלומוב "הוא בנה את המשאית על מנת להוביל בה את מכוניות המרוץ שלו".
הוא לא היה היחיד שהתלהב ממנה ולאחר שאדם נוסף באוקשן שם עליה עין, פרץ ביניהם Bidding War שגרם לשלומוב לשלם פי שניים וחצי ממה שהקציב לעצמו. במכונית המרוץ של נאסקר השוכנת בבטן המשאית, לא יצא לו לנהוג מאחר ולא ניתן על פי החוק לנסוע במכוניות מרוץ בכבישים עירוניים, אולם מדי שבוע הוא מוציא את אחת המכוניות בהאנגר לסיבוב בקניונים המתפתלים והמובילים אל עבר הים במאליבו. מצטרפים אליו חברים המביאים את המכוניות שלהם וגם בניו, הבוחרים כל אחד, מכונית מהאוסף וכולם ביחד יוצאים בשיירה למסע שמושך הרבה תשומת לב, חיוכים, צילומים והרמת בהונות בהערכה.
כששואלים אותו על איזו רכישה הוא גאה במיוחד – ושואלים אותו את זה לא מעט – הוא עונה בכנות שעל כולן. לכל אחת מהן יש סיפור, כמו הקורבט קונבירטיבל שנת 1974. "כשהייתי בן 16 היתה לי מכונית זהה בדיוק לזאת. זו היתה גם המכונית בה לקחתי את אלין (אשתו ואם חמשת ילדיו – א.א.) כשיצאנו לפגישה הראשונה שלנו. חיפשתי את המכונית שלי המקורית כדי לקנות אותה בחזרה, אך לא מצאתי, אז קניתי את זאת שנראת בדיוק אותו הדבר".
בגראג' השוכן בסמוך לכניסה לבית, או ליתר דיוק, שורת גראג'ים, אני מגלה לצד וולספגן משנות ה-60 ומכונית של תחנת כבאי האש משנות ה-20, גם מכונית אחת משלנו- סוסיתא. "מדהים שמדינה כל כך צעירה שהיתה אז רק בת 15 ייצרה בעצמה מכונית" אומר שלומוב. הסוסיתא יוצרה בין השנים 1960-1978 בחיפה ובהמשך בטירת הכרמל. היא היתה אמנם לא מכונית יפה או בנויה היטב, אבל עדיין מכונית כחול-לבן. בפלוקלור הישראלי היתה הסוסיתא מושאה של אגדה אורבנית לפיה גמלים היו נוהגים ללעוס את חלקי הפיברגלס של המכונית.
חוץ ממכוניות, יש לאיציק גם אוסף של 15 אופנועים השוכן בלוקיישן אחר. על הקירות מחוץ להאנגר, אני מוצאת אוסף ענק ומרשים של עשרות לוחיות רישוי מכל רחבי ארה"ב והעולם, מסודרים יפה על הקיר כמצגת אמנותית צבעונית.
כשפרצו השריפות הגדולות לפני כשנה וחצי באזור שכילו אלפי אקרים והרסו בתים עד יסוד במאליבו, שלומוב חשש לגורל האוסף היקר. הוא טרח להתקין בזמן בניית ההאנגר מערכת אוטומטית של כיבוי אש באמצעות זרקוני מים מהתקרה. למרבה המזל, האש הגיעה עד הגדר הסמוכה לביתו ועצרה שם. חברת הביטוח נשמה לרווחה.
לפעמים הוא עורך בחצר הבית היפיפה מסיבות יום הולדת לנכדיו (יש לו 10 בלי עין הרע) וכל המשפחה של הילדים מהכיתה מגיעים בהרכב מלא, כולל הסבים והסבתות שמתרגשים לראות את אוסף המכוניות המעלה בהם זכרונות. באחת המסיבות הצביע סב חביב על אחת המכוניות משנות ה-50 ונזכר בחיוך נוסטלגי כיצד קיבל ביום אחד שבעה דוח"ות תנועה כשנהג בה. זכרונות מתוקים כאלו.
שלומוב נהנה לראות את התגובות שהאוסף שלו גורר. החלום שלו היום הוא להקים מוזיאון מכוניות בבניין הסירס הישן אותו רכש באזור דאון טאון ולפתוח אותו לקהל הרחב פעמיים בשבוע, שיבואו ויהנו ממנו אף הם.
צילם: אדם ניב
