באירוע של הבונדס הישראלי השתתפו כ-65 איש אשר מחזיקים מיליון דולר ומעלה בבונדס. ביניהם יכולתם למצוא ישראלים ויהודים בני הקהילות השונות בעיר (רוסים, איראנים ועוד). האירוע נערך בביתם של אורלי ואמיר אוהב ציון בבוורלי הילס. "מה שיפה בבונדס הישראלי הוא שהוא מחבר בין שני הדורות, מבוגרים וצעירים" אומר מנהל מערב ארה"ב של בונדס ישראל, ארז גולדמן "יש לנו לא מעט צעירים שמשקיעים 100 אלף דולר ויותר בבונדס".
אנו מביאים כאן את דבריו של גולדמן מהאירוע:
"לפני שנתחיל את האירוע הערב, אני רוצה קודם להביע את צערנו העמוק והכן על ארבעת הישראלים שנהרגו בפיגוע האכזרי היום, כולל שני ילדים בני 17. ולהציע את תפילותינו להחלמה מהירה לפצועים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת גם כדי לדבר על בעיה רצינית שמשפיעה על העולם, אבל מה שהכי מדאיג אותי הוא ההשפעה שלה על העם שלנו – עם ישראל. כפי שאנחנו רואים שקורה בעולם, באמריקה וכן, גם עכשיו בישראל, אנחנו לאט לאט שוכחים את ההבדל בין המטרה לבין האמצעי למטרה.
למה אני מתכוון? היום אנשים חושבים שפוליטיקה או מועמד הם הקצוות. חוק מסוים הוא הקצוות. זה או יהפוך בקרוב למותנו. צריך לזכור שאלה לא הקצוות. אלה האמצעים למטרותינו. לנו כעם, תמיד יהיו ויכוחים. תמיד נחשוב שאני צודק ואתה טועה. בכל נושא, בכל מועמד, בכל מדיניות. פוליטיקה ומשילות הן רק האמצעים שלנו להשגת מטרה. סופנו הוא מולדת חזקה שהיא ההבטחה היחידה לעולם לא עוד. מולדת חזקה המאפשרת לנו סוף סוף להיות אדונים לגורלנו ולגורלנו. בלי מדינת ישראל, היהודים מפוזרים, אבודים ונרדפים. ההיסטוריה לימדה אותנו זאת שוב ושוב. וכך, ב-75 שנות קיומו, בעקבות הרדיפה החמורה ביותר שסבל עם אי פעם, 6,000,000 נטבחו והושפלו. הצלחנו להקים מולדת חזקה ומשגשגת.
וכן, בהקמת המדינה החדשה וניהולה בהדרגה הפכנו למדינה מספר 8 המשפיעה ביותר בעולם, ומספר 4 בסולם האושר, אחת המובילות בעולם בחדשנות, טכנולוגיה, רפואה, מים ועוד ועוד, תאמינו לי, היה לנו ותמיד יהיה לנו את חלקנו בהבדלים אידיאולוגיים. הבדלים פילוסופיים, וכן, הבדלים פוליטיים.
אנחנו עם של חרדים ואולטרה חילונים, אשכנזים וספרדים, ימנים ושמאלניים. ישראל הוקמה על ידי אידיאולוגיה קומוניסטית, אחר כך סוציאליסטית, אחר כך ברפורמות קפיטליסטיות של שנות ה-90, ועכשיו מי יודע. אבל תמיד תזכרו, הפוליטיקה, המשילות, החוקים, המועמדים, הם לא הסוף. הם רק האמצעי. ובהתבסס על כמות הבחירות וסוגי הממשלות השונים שהיו לנו בישראל, תאמינו לי, צ'קים ואיזונים הכי פחות מדאיגים אותנו. אז אל תתאהבו יותר מדי בפוליטיקה הפנימית שלכם בישראל. אל תתנו לאהבה ולתשוקה שיש לכם לפוליטיקה או למועמד שלכם להתעלות על ערך הציונות.
כשעבדתי במשרד ראש הממשלה אני זוכר שלימדו אותי את הכלל של כל הכללים. כשבישראל אנחנו מתווכחים, מחוץ לישראל אנחנו מתאחדים. כשאנחנו עומדים מול אחרים, אנחנו אחד. אנחנו חזית אחת. בין אם הממשלה שמאל ובין אם היא ימין. בין אם אתה חושב שזה לא בסדר ובין אם אתה חושב שזה נכון. אנו עומדים לצד ישראל לנצח. כל עוד שמה ישראל, היא מולדתו של עם ישראל. ואם אתה לא אוהב משהו פנימי בישראל, אז עדיין, אתה יכול לעבור לישראל ולהביע את דעתך. זה היופי. תשאלו 60,000 אוקראינים.
תשאלו עשרות אלפי צרפתים מתי האנטישמיות הייתה במגמת עלייה. תשאלו אתיופים. תשאלו את הבת שלי, שמשרתת היום כחיילת בודדה בצה"ל.
זה כל הרעיון. זו המטרה, זה היופי. ישראל היא לנצח רשת הביטחון של העם היהודי ועתידו. אז יש לך בעיות עם פוליטיקה, לך, תתאזרח, תגור שם ותצביע.
אבל אם אתם מחוץ לישראל, אנחנו אחד. אנחנו לא מצטרפים ל-BDS או לטקטיקות שלהם. אנחנו לא מוחים נגד נבחרי הציבור שלנו שנבחרו באופן דמוקרטי ולא מפסיקים לתמוך ולחזק את ההבטחה האמיתית היחידה של לעולם לא עוד. מדינת ישראל.
וכאשר יהודים לוקחים את חייהם הנוחים כמובנים מאליהם כיהודים, וכאשר יהודים לוקחים את מולדתם כמובנת מאליה כיהודים, אתם יודעים מה קורה אחר כך? בידקו את הספרים. אל תיקחו את ישראל כמובנת מאליה. יהיו פוליסות שאתה לא אוהב חצי מהזמן. יהיו ממשלות שאתה לא אוהב יותר מחצי מהזמן.
אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. ואני באמת משתדל לא לכלול את הבת שלי בדיבור שלי בפני קהל, אבל אני אעשה משהו חריג כי אני חושב שזה חשוב: בתי קיבלה החלטה לעזוב את חייה הנוחים מאוד, לעלות ארצה ולשרת בצה"ל. אני זוכר שניהלתי איתה את "השיחה" לפני שהיא עזבה. זה היה ממוקד לייזר וזה היה על אהבה ללא תנאי.
אהבה ללא תנאי למדינת ישראל. כי זו הדרך היחידה לקבל את התסכולים העצומים שהיא תצטרך להתמודד איתם ממדינת ישראל. אם לא נשים אהבה ללא תנאי למדינת ישראל כמטרה העיקרית שלנו. אנחנו נלך לאיבוד באמצעים עד הסוף. וזה רק יחליש אותנו באופן אישי וזה יחליש אותנו כעם.
אז אני מתחנן לכולכם, לא רק כמחזיקי אג"ח, אלא כשגרירים של התנועה הציונית כאן בקהילה שלנו. תתווכחו, תתווכחו אבל אל תשימו את הפוליטיקה שלכם כתנאי לתמיכה במדינת ישראל".
צילמה: לינדה קסיאן
