בשדה התעופה בלוס אנג'לס בדרכם הביתה אחרי 10 ימים של כיף צרוף, נפרדו ילדי להושיט יד מהמתנדבים של להושיט יד בדמעות וחיבוקים חמים. למרות שהתגעגעו למשפחות שהשאירו בארץ, הם התקשו לעזוב את מה שהגדירו באוזני כ"ימים הכי יפים של החיים שלנו".
אפשר להבין אותם. אחרי שזכו לפינוקים, טיולים, מסיבות, מתנות והמון אהבה מחברי הארגון בלוס אנג'לס, לא פשוט לחזור לשגרה היומיומית. חלק מ-27 הילדים שהגיעו לטיול החלומות בעיר, שבו מכאן הישר לטיפולי כימו ובתי החולים. הארגון שנוסד בישראל על ידי אברהם עטר ב-2006 מסייע לילדים חולי סרטן ומשפחותיהם במטרה לעבור את התקופה הקשה בצורה הטובה ביותר מבחינה כלכלית ונפשית, מסייעת בקניית תרופות, מעניקה ליווי פסיכולוגי, מטיסה להתייעצויות רפואיות בארץ ובחו"ל ועוד. בנוסף, לוקחת העמותה את הילדים לטיולי חלומות באירופה וארה"ב מדי שנה.
ב-2008, הגיע עטר ללוס אנג'לס במטרה לגייס תרומות לעמותה. קובי שירזי ואשתו לילך בסון הוזמנו לערב התרמה אצל חבר, שם הכירו את עטר שהגיע לגייס תרומות בלוס אנג'לס. השניים שהתרגשו מסיפור העמותה, החליטו להזמין אליהם חברים הביתה ולנסות לעזור לו להתרים כפים נוספים. אחד מהחברים היה דודי ורד, בעל חברת הג'ינסים YMI שאף הוא בתורו התלהב מהסיפור וערך בביתו ערב התרמה נוסף.
ורד לא עצר שם, מספר חודשים לאחר ששב אברהם לישראל, הוא סיפר לו על דני, חולה סרטן שבמהלך שירותו הצבאי בקורס טיס, הוא אובחן כחולה סרטן במח. "הוא אמר לי שהוא מתכוון לחזור לארה"ב לגייס תרומות ומה דעתי שיביא אתו את הבחור?" נזכר ורד שמייד הסכים לארח אותו באל איי.
חודשים מאוחר יותר בזמן ביקור של ורד בארץ, הוא הלך לבקר את דני בבית החולים. מצבו של הצעיר בן העשרים פלוס, היה כבר קשה מאוד, אבל הוא לא איבד את התקווה שיחלים. הוא סיפר לורד עד כמה שהטיול עזר לו להרמת המורל והעניק לו כוחות חדשים. וכמה שזה חימם לו את הלב להיפגש עם אנשים שבכלל לא הכירו אותו אבל העניקו לו חום ואהבה.
ורד הבין שהוא יכול לעזור לילדים חולי סרטן נוספים ולהעניק להם חוויה דומה. ביחד עם קובי ולילך שירזי הוא הביא את משלחת הילדים הראשונה מהארץ ללוס אנג'לס. מאחר ולא היו לו מספיק מתנדבים כי הארגון היה בחיתוליו, הוא גייס את בנו אדיר להתלוות לילדים. אדיר, אז בן 16, עבר לגור עם הילדים בבית המלון בו התארחו ויצר ידידויות אמיצות. הוא כל כך התלהב מהעניין שהיה נחוש בדעתו להתלוות לילדים גם שנה לאחר מכן. אלא ששמונה חודשים מאוחר יותר הוא נהרג בתאונת דרכים מחרידה והוא בן 17 בלבד. "האירוניה היא שכשהילדים הגיעו לכאן הסתכלתי עליהם וחלקם היו מאוד חולים. חשבתי בעצם שלא כולם יהיו אתנו בשנה הבאה, והנה פחות משנה אחרי, דווקא אדיר לא היה אתנו וכל שאר הילדים החזיקו מעמד יפה" אומר ורד.
למרות הטרגדיה הקשה, ורד החליט שלא מוותרים וממשיכים להוציא את הטיול הבא כמתוכנן. הפעם הצטרפו אליו ואל קובי: אלי ואביבה שטרית והרב נחמן עבד ואשתו אלקי מחב"ד נורת' הוליווד. מאז ארבעת הזוגות האלו מביאים מדי שנה ילדים חולי סרטן מדי שנה כשהם עושים זאת בצנעה, בלי ערבי גאלה מפוארים, כשהם מפנים את כל זמנם, תורמים מכספם ומגייסים חברים ואנשי עסקים שיתרמו ביד נדיבה.
"החלק הכי קשה זה הפרידה מהילדים שאנחנו מאוד נקשרים אליהם אחרי 10 ימים אינטנסיביים ביחד" אומרת לילך "הטיול הזה עוזר לילדים לחזור עם הרבה כוחות להמשיך בטיפולים וממש מחמם להם את הלב".
די מדהים איך קבוצה קטנה של אנשים מצליחה להרים פרוייקט ענק שכזה מדי שנה בשנה. ב-2020 התבטל הטיול שהיה מתוכנן לצאת בגלל מגיפת הקורונה, אבל השנה, התחדש הטיול והצטרפו אליו 26 ילדים מישראל ועוד צעיר ישראלי מניו יורק שהגיע לטיפולים בעיר.
בנוסף לטיולים היומיומיים לדיסנילנד, יוניברסל סטודיוס, מג'יק מאונטיין, שיט סירות, רייזרים, מסעי קניות ועוד טיולים וחוויות רבות, טרחו חברי הארגון לערוך עבור הילדים מסיבות מדי ערב בערב, אל חלקם הגיעו סלבס דוגמת המתאגרף פלויד מייוות'ר שאף העניק לכל ילד כפפת אגרוף עם חתימתו, הכדורסלן אייזאה תומאס שגם העניק לכל ילד כדורסל עם חתימתו, הראפר טייגה והשחקנית גל גדות שהצטלמו עם הילדים.
מסיבת הסיום נערכה בחצר ביתם היפיפה של בני הזוג שירזי באנסינו. "אנחנו לא רוצים לחזור הביתה, הלוואי והיינו יכולים להישאר" אומרת תבל, 17, שמתמודדת עם סרטן במח מאז מלאו לה שנתיים. "אלו היו עשרת הימים הכי יפים בכל החיים שלי".
"בלי הטיולים האלו, לא היינו שורדים" אומר רז "הטיולים האלו בפירוש עזרו לנו להרגיש טוב יותר".
"יש כאן קהילה מדהימה" אומר עוז
"אנשים
שנותנים מבלי לרצות שום דבר בתמורה".
אלי שטרית שביחד עם אשתו אחראים לתכנון הטיול אומר שעד כמה שהטיול מסייע ותורם לילדים, הוא וחבריו נהנים ממנו לא פחות. שלושת ילדיו מתנדבים אף הם מדי שנה ללוות את הילדים בטיולים השונים בעיר והחברויות האמיצות נמשכות עוד שנים לאחר שהאחרונים שבים לארץ. "יש לי הודעות מהם שממש גורמות לי לבכות. הילדים האלו מעוררי השראה ממש ועד כמה שזה ישמע מוזר, הטיול הזה נותן לי הרבה יותר ממה שזה נותן להם, הוא נותן לכולנו המון ובגלל זה אנחנו לא יכולים להפסיק. זה גם נותן לילדים שלי, סוג של ילדי שמנת, להבין שהחיים לא תמיד קלים וצריך לתת בשביל לקבל ותודה להם, הם מבינים את זה. שלושת הילדים שלנו מתנדבים ומלווים את הילדים כל שנה. אי אפשר להסביר במילים את הסיפוק שזה נותן לנו, הדרך היחידה היא להיות אתנו במהלך הימים שהילדים כאן, כדי להבין איזו חוויה מעצימה זאת".
גם איתי, בנם של קובי ולילך ליווה את הילדים לאורך כל עשרת ימי הטיול שלהם ופינק אותם במתנות.
לאחר שנפרדו מחברי הארגון בלוס אנג'לס ועלו על טיסת אל על בחזרה הביתה, הם לא יכלו להתאפק והתחילו לשלוח ווטסאפים מלאי תודה. "אני מקבלת עד היום הודעות מדי יום מהילדים" מספרת לילך בהתרגשות. "הם מספרים לי עד כמה שהם נהנו וכמה שהם מתגעגעים".
"היי לילך מה נשמע? זאת תבל, תמיד כשאני חוזרת הביתה אני כותבת ומספרת את כל החוויות ובאמת שהפעם נותרתי חסרת מילים מכל הטוב שהיה שם. אז ממש ממש תודה על הכל. פשוט זכיתי להכיר את המשפחה המושלמת שלך, התחברתי ברמות ללינוי והכרתי חברה לחיים ואיתי דניאל ונועם מהממים אחד אחד, זכיתי בכם! מתגעגעת ברמות וממש אשמח לשמור עם כולכם על קשר".
ילד נוסף כתב: "רציתי לומר תודה לכולם על טיול בלתי נשכח. על אווירה מטורפת, על כל הפינוקים, על האוזן הקשבת ועל הרצון שיהיה לכולנו רק טוב ושרק נהנה. היה טיול מטורף. נתתם לי הרגשה שאני מלך העולם. "לא צריך לעשות כלום, רק תבוא, השאר עלינו", כך אמרתם.
אתם לא מבינים כמה הטיולים האלה עוזרים לי להתמודד עם שגרת היומיום שלי. למדתי להכיר את עצמי יותר בטיול הזה, אני לומד מכל אחד ואחד מכם. יצאנו חבורה מדהימה. זה לא מובן מאליו בכלל מה שעשיתם עבורנו. אוהב את כולכם".
צילומים: אורלי הלוי ואורי מאירוביץ
