כשהגרוש החליט סוף סוף שזה הזמן לפרוח
ואת הדלת הסגורה, כן בעצמו לפתוח
הוא פנה לכל מי שהכיר וכך אמר
אני פנוי להצעות, היום ולא מחר
השמועה בעיר עברה כמו חלילה פגע
רשימת ה"מוכנות" גדלה ממש כל רגע
כל אחת רצתה להיות – ראשונה בתור
להציע את עצמה- את סחורתה למכור…
ניסיון לגבר לא היה – ולו בגרוש
הוא בסך הכל היה – זמן קצר גרוש
מעולם הוא לא היה ככה מחוזר
הוא התחיל להאמין שהוא באמת אוצר
אז הוא התחיל ביהירות, לגמרי בלי בושה
לבקר, למדוד, לבחון כל מי שהתייצבה
וכמו אוטו שקונים – רצה סיבוב או שניים
אך במקום סיבוב, קיבל בעיטה באחוריים
לסיפור הזה יש סוף לגמרי לא שמח
הגרוש מצא עצמו בודד ומתייפח
הוא בעצם לא אשם, המציאות קודרת,
בזירת הרווקים, הכל עובד אחרת
