תשעה באב הוא חג מקודש
בו בוכים אנו על חורבן בית המקדש
אבל על מה אנו באמת היום בוכים?
כנראה על העובדה שהימים עדיין מרים
בתשעה באב אנו צמים, מתפללים
נזכרים בכל החורבנות של כל הזמנים
החג הזה נותן לנו סיבה פתאום
לבכות על מה שלוחץ עכשיו, היום
בימים אלה אנו מצפים לגאולה
לאיזה גאולה – היא השאלה
אולי שהמלחמה בצפון תסתיים
כי החיזבאללה – יפסיק לאיים
או שהרוחות ביהודה ושומרון יירגעו
ואנשי חמס מעזה – פשוט ייעלמו
או שמא בזכות התפילה הבכי והצום
איראן תחליט לבטל את תוכנית האטום
ואולי הגאולה תבוא דווקא מתוכינו
שנפסיק לריב בינינו – לבין עצמנו
שנבין – שגאולה פרושה עם מאוחד
כי אנחנו היום בעולם – לגמרי לבד
