רק התחלנו שנה אזרחית חדשה
וכבר לפנינו אין ספור סימני שאלה
לאן בישראל פנינו מועדות?
מה מחכה לנו בשנה הזאת?
על מה מזילים דמעה קודם?
על החיילים האמיצים שנפלו
על יפה התואר שאת חייהם נתנו
על היתומים שמחכים שישובו אליהם האבות
על האלמנות שלבן זוגן כל כך מתגעגעות
מה מתקנים קודם במדינתינו הקטנה
את הביטחון, את השלטון, את הכלכלה
את מה נשמור אצלינו כמטרה ראשונה
את עוטף עזה או את קריית שמונה
אני לא מקנא במנהיגים שבצמרת
האחריות העצומה שעליהן מוטלת
עם כל הודעה עצובה משדה הקרב
הלב של כולנו וכך גם שלהם נעצב
האם בשעה שש שאחרי המלחמה
נוכל סוף סוף שוב לנשום לרווחה
האם נוכל להשיב את התושבים המפונים
אל הצפון ואל הדרום לכל הישובים
המחיר היום כבד מנשוא ושובר לב
ואין יהודי כרגע בעולם שלא כואב
אך דבר אחד לגמרי בטוח וודאי
עם ישראל לעולם חי
