אין זה סוד שבאוניבסיטת ברקלי, קליפורניה פעילים ארגונים פרו-פלסטינים ואנטי-ציונים רבים הזוכים לתמיכה מהפקולטה ובכל זאת, פרסום כתבתו של קנת ל מרכוס, עורך דין, מייסד ומנהיג מרכז ברנדייס, הצליחה לעורר גלים רבים. בכתבתו: Berkeley develops Jewish Free zones שהתפרסמה ב-29 בספטמבר, הוא כותב על תקנה חדשה של 9 ארגוני סטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה לפיה נאסר על פרו ישראלים לנאום באירועים. בתקנה השערורייתית נרשם: "במטרה להגן על שלומם ורווחתם של סטודנטים פלסטינים בקמפוס [הכנס את שם הארגון], לא יוזמנו דוברים שהביעו והמשיכו להחזיק דעות או לארח/לתת חסות/לקדם אירועים לתמיכה בציונות, במדינת האפרטהייד של ישראל וכיבוש פלסטין".
התקנה שחוברה על ידי הארגון "סטודנטים למשפטים למען צדק לפלסטין" נועדה – לפי טענת חבריה – להבטיח את הביטחון והרווחה של הסטודנטים הפלסטינים בקמפוס. מה עם ביטחונם ורווחתם של סטודנטים יהודים? זו לא הבעיה שלהם.
"אם זה לא היה כל כך מפחיד, אולי אפשר היה לזהות את האירוניה למראה הפרוגרסיביים בקמפוס שמנסים כל כך לאותת על סגולה מתקדמת שהם נופלים קורבן לבושה מוסרית עמוקה יותר" כתב מרכוס במאמר שפירסם ב-Jewish Life ובג'ואיש ג'ורנל. "חלפו מאה שנים עכשיו מאז התפשטו לראשונה אזורים ללא יהודים במפרץ סן פרנסיסקו (אזורים "ללא כלבים וללא יהודים). אף על פי כן, הצעד הזה נראה מפחיד ובלתי צפוי כמו חבטה בדלת בלילה. סטודנטים למשפטים בברקלי אינם הראשונים להדיר ציונים.
באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בניו פאלץ, פעילים גירשו שתי קורבנות תקיפה מינית מקבוצת ניצולים בגלל היותן ציוניות. באוניברסיטת דרום קליפורניה, הם גירשו את סגנית נשיא ממשלת הסטודנטים היהודים רוז ריץ' מתפקידה ואיימו להדיח את "התחת הציוני". בטאפטס ניסו להדיח את חבר ועדת הסטודנטים מקס פרייס מהוועדה השיפוטית של ממשלת הסטודנטים בגלל תמיכתו בישראל" כותב מרכוס.
החרגות אלו משקפות את פניה המשתנות של האנטישמיות בקמפוס. התקריות בפרופיל הגבוה ביותר כבר לא נוגעות רק לדיבור רעיל שמרעיל את סביבת הקמפוס. כעת קבוצות אנטי- ציוניות מכוונות ישירות לאמריקאים יהודים. בואו לא נטעה לחשוב שיש הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. השימוש ב"ציוני" בתור לשון הרע ליהודי אינו אלא טריק ביטחון. כמו צורות אחרות של יודאופוביה, זוהי אידיאלוגיה של שנאה המתייחסת לישראל כאל "היהודי הקולקטיבי".
מגוחך שאוניברסיטת ברקלי הטוענת להגנת על חופש הדיבור, דווקא היא מונעת מכל מי שדעותיו אינם כדעותיה מלדבר. אם אינך אנטי-ישראלי ואם אינך מגנה את ישראל, אסור לך לפצות את הפה ולהשמיע קול. עכשיו, תחשבו כמה סטודנטים ישראלים ויהודים לומדים באוניברסיטה הזאת וכמה מהם תומכים בישראל ומצדדים בזכותה להתקיים. באווירה המקומית בקמפוס, הם חוששים לדבר בגלל אווירת העליהום שבברקלי ה"פרוגרסיבית". כמה מזעזע שזכות הדיבור מוקנת אך ורק למי שמבקר את ישראל אך לא מי שתומך בה. איפה חופש הביטוי כאן?
מספר פרשנים הגנו על זכויותיהם של קבוצות מסויימות להיות סלקטיבים ולקבוע כללים משלהן לחברות. זאת אומרת, הם מגינים על זכויותיהם של הסטודנטים לאפשר רק לאלו המגנים את ישראל להרצות בה. אבל איפה חופש הביטוי עבור הסטודנטים הציונים בקמפוס? על ידי אימוץ הוראות חוק עזר אנטי-יהודיות, קבוצות אלו מגבילות את יורשיהן מלשתף פעולה עם דוברים וקבוצות פרו-ישראליות. בדרך זו, תקנון ההדרה פועל כמו בריתות מגבילות מבחינה גזעית, המונעים השתתפות מיעוט לנצח.
הבעיה האמיתית כאן היא אפליה נגד כל מי שהוא יהודי וכל מי שתומך בישראל. תחשבו על אלו כותרות סיפור מעין זה היה עושה אילו סטודנטים היו מכריזים שלא יתנו לכל מי שתומך בפלסטין לדבר בקמפוס? תחשבו מה היה קורה עם בניינים היו מניפים את דגל ישראל בחזית הבניין? כמובן שאף אחד בהנהלת ברקלי לא היה מניח לזה לקרות. ברקלי ידועה כאוניברסיטה שמאלנית ותומכת ברובה בפלסטינים וב-BDS. בחזית אחד מבנייני הקו-אופ, בו מתגוררים סטודנטים רבים, מתנוסס דגל פלסטין. ולא, לא מתגוררים שם סטודנטים פלסטינים או ערבים. מעניין מה היה קורה לו סטודנט יהודי היה מבקש להניף את דגל ישראל בחזית הבניין.
ומה יש לאוניברסיטה לומר בנידון? דיקן הפקולטה למשפטים מאז 2017, ארווין צ'מרינסקי שלח אימייל למנהיגי כל ארגוני הסטודנטים וכינה את ההצהרה "מטרידה" ואמר שאם היא "נלקחת מילולית" פירושו של דבר שלא יוכל לדבר בארגונים הללו על תמיכתו ב"קיומה של מדינת ישראל". "זה מטריד להחריג באופן כללי נקודת מבט מסויימת מביטוי. ואכן, מילולית, זה אומר שלא ניתן להזמין אותי לדבר כי אני תומך בקיומה של ישראל, למרות שאני מגנה הרבה ממדיניותה" אמר צ'רמינסקי והוסיף "הקנצלרית קרול כריסט דיברה גם על האופן שבו תנועת החרם, הביטול והסנקציות מהוות איום ישיר וחמור על החופש האקדמי של הסטודנטים והסגל שלנו, כמו גם על חילופי רעיונות ונקודות מבט בקמפוס שלנו, כולל ויכוחים ושיח בנוגע לסכסוכים במזרח התיכון".
מספר ארגונים יהודים מתחו ביקורת על דבריו של צ'רמינסקי וציינו כי הוא איפשר אווירה אנטישמית במוסד. העובדה היא שגם בהודעה שמסר, הוא הרגיש חובה להזכיר שהוא בעצמו מבקר את מדיניותה של ישראל.
רוז רוטנשטיין מייסת שותפה ומנכ"לית StandWithUs, ארגון חינוך המחנך אנשים על ישראל ונלחם באנטישמיות, מסרה לפוקס ניוז שסיקרו את הסיפור כי על הארגונים הללו "לחשוב מחדש על מטרות הקצה שלהם".
"הצגת שווא של הציונות היא אנטישמית ולעולם לא תוביל לשלום. חצי מהעם היהודי בעולם נמצא בישראל, מולדת האבות של העם היהודי, ולחצי השני כנראה יש חברים ו/או קרובי משפחה שגרים שם. שלילת זכותם של יהודים לעצמם – נחישות יוצרת מוסר כפול רק נגד מדינה אחת בעולם. מי שמוביל קמפיינים מוטים ואנטי-שלום צריכים לחשוב מחדש על מטרות הקצה שלהם ולהיות כנים לגבי הדעות הקדומות שלהם נגד העם היהודי והמדינה היהודית היחידה בעולם" אמרה רוטשטיין.
אגודת הסטודנטים היהודים בברקלי מסרה כי היא מודאגת שההצהרה "תשתיק באופן לא פרופורציונלי קולות יהודים בקמפוס" לדבריו "סטודנטים יכולים לתמוך בפלסטינים ולבקר את מדיניות ישראל מבלי להתנגד לזכותה של ישראל להתקיים ולתקוף את זהותם של סטודנטים אחרים".
התנהגות מפלה, לרבות הדרות אנטי ציוניות, אינה מוגנת כחופש ביטוי. בעוד שדיבור שטנה מוגן לעיתים קרובות חוקתית, התנהגות כזו עלולה להפר שורה של חוקי זכויות אזרח. לא תמיד יש לקבוצות סטודנטים הזכות להדיר חברים בדרכים המשקפות שינאה וקנאות. ב-Christian Legal Society v. Martinez, בית המשפט העליון של ארה"ב אישר את זכותו של בית ספר אחר למשפטים באוניברסיטת Bay Area של קליפורניה, Hastings College of the Law, לדרוש מקבוצות סטודנטים לקבל את כל הסטודנטים ללא קשר למעמד או אמונות. באופן ספציפי, בית המשפט בירך את החלטת הייסטינגס לדרוש מקבוצות נוצריות לקבל חברים הומוסקסואלים.
אם שמים את התקדימים המשפטיים בצד, אוניברסיטאות גדולות דורשות בדרך כלל מקבוצות סטודנטים לקבל "כל המגיעים", ללא קשר ל"מעמד האמונות". הם גם מאמצים כללים, המתואמים לחוק הפדרלי והמדינתי, האוסרים אפליה על בסיס סיווגים שונים כגון גזע, מוצא אתני, מורשת או דת. מי שמאמץ כללים כאלה אינו רשאי להוציא יהודים מהגנות אלו.
אז מה סטודנטים יהודים וישראלים יכולים לעשות? דבר ראשון, לא לעבור על זה בשתיקה. הם חייבים לדרוש גינוי מיידי של אוניברסיטת ברקלי על התקנה המבזה. אסור להם לעמוד מנגד, לחשוש מלדבר ולהשלים עם רוע הגזרה. אוניברסיטת ברקלי לא תטרח לעשות דבר אילו הסטודנטים היהודים לא התאגדו לפעולה, יכתבו מכתבים ומאמרים לעיתונים, ויגישו תלונות בכתב. מקומם, מרגיז ומעציב שעדיין בשנת 2022 ועוד בארה"ב, יהודים צריכים להגן על זכות קיומה של מדינת ישראל והזכות להשמיע את קולם. ברקלי היא עיר המחשיבה את עצמה כמגינה על זכויותיהם של מיעוטים לאורך ההיסטוריה, מזכויותיהם של חברי הקהילה הלהט"בית ועד זכויות השחורים, אך למרבה הצער לא של יהודים וציונים.
