איך הופכים דיון באסונות ובמוות לערב שמחזיר את החשק לחיות, ובגדול? תשאלו את הקהל באורנג׳ קאונטי, שצחק, התרגש ולא רצה ללכת הביתה בתום ההצגה הישראלית של הדר גלרון ורועי הורוביץ. מדובר ביצירה תיאטרונית נטולת "פוליטיקלי קורקט" שאינה חוששת לגעת בעצבים החשופים ביותר ומספקת חוויה בלתי נשכחת.
על במה כמעט ריקה, מצליחים שני האמנים הללו לעשות מה שנראה כמעט בלתי אפשרי: להצחיק אותנו מול הפחדים הגדולים שלנו נוכח האנטישמיות הגואה. ההומור השחור שלהם והמשחק הוירטואוזי יוצרים ערב של צחוק וכאב, שבסיומו מתקיימת גם שיחה עם צמד היוצרים.
עוצמת החוויה ניכרה בתגובותיהם של הצופים. איליין אוקונור אחת הצופות סיפרה: ״תמיד ידעתי שההתמקדות בחיים והבחירה בהם היא דרך עוצמתית להתנגד לשנאה ולמוות, אבל במהלך ההצגה שלכם הרגשתי שחרור עמוק. זה הישג כל כך מרשים, שהדרך היחידה שלי לתאר אתכם היא כאלכימאים של תיאטרון״.
טלי, פרופסורית לספרות, אמרה: ״זו הצגה עוצמתית מאוד. לצופים היהודים שבינינו, ההצגה שלכם נוגעת בפחדים עמוקים ומאלצת אותנו להישיר אליהם מבט ולחשוב עליהם. עבור מי שאינו יהודי, היא פוקחת עיניים ומציגה את נקודת המבט הישראלית והיהודית בדרך אנושית כל כך. הייתי רוצה שכל הסטודנטים שלי יצפו בהצגה הזאת״.
התגובות החמות הללו מצטרפות לקבלת הפנים הנלהבת שלה זכתה ההצגה בסיבוב הקודם שלה בארה"ב, בחודש פברואר.
מיקום האולם שבו הועלתה ההצגה נמסר לרוכשי הכרטיסים רק שעות ספורות לפני עליית המסך, מתוך דאגה לביטחון. אלא שעל הבמה לא היה שום דבר מהוסס. גלרון והורוביץ הביאו איתם את הכאב, החוצפה וההומור הישראלי. כך, למשל, באחד הקטעים, הם פונים אל הקהל בשאלה: "יש אנטישמיים באולם?", ומיד מסבירים:
רועי: אתם יודעים מה האירוניה הכי גדולה לגבי אנטישמיות? שאם שונאי ישראל באמת רוצים להיפטר מהיהודים, כל מה שהם צריכים לעשות זה רק להתעלם מאיתנו לגמרי.
הדר: וואלה..! אם לא היינו נרדפים, היינו פשוט מתפוגגים, מתבוללים….
רועי: ברור. אם לא היו רודפים אותנו, כבר מזמן היינו שוכחים מה אוכלים אצלנו, מתי, ומתי בכלל אסור לאכול
הדר: כי הרי תמצית החגים היהודיים היא: "הם ניסו להשמיד אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל משהו!"
רועי: אבל ברגע שמישהו מתחיל לבנות לנו תאי גזים, מנהרות.. אוהו! אז אנחנו מיד נזכרים בכל תפילה, כל חג, כל ניגון , כל אוזן המן!
הדר: כך שלמעשה… היטלר, יימח שמו! תרם לשימור היהדות יותר מכל הרבנים בהיסטוריה..!?
רועי: לא רק הוא ! כל האויבים שלנו. כל האנטישמיים. אז אם יש לכם חברים אנטישמיים, מכרים, שכנים, – בבקשה תמסרו להם שאם הם באמת רוצים להיפטר מאיתנו… כדאי להם להיות נחמדים אלינו!
הדר : כן נחמדים אלינו
רועי: שיזמינו אותנו למסיבות סילבסטר!
הדר: שיזמינו אותנו
רועי: שיעודדו נישואי תערובת!
הדר: שיעודדו אותנו
רועי: בכלל, שישעממו אותנו למוות!
הדר: רק שלא יהרגו אותנו! כי זה מה ששומר עלינו – זה סוד ההישרדות שלנו.
רועי: ככל שפחות יתעסקו איתנו, אנחנו נהיה פחות ופחות… נשבעים לכם!"
מי שעומדת מאחורי הזמנת ההצגה היא ענבל גרינברג, המנהלת המקומית של ה-IAC, ובקהל בלטו תורמים של הארגון. דני ישראלי הזמין גם את השחקן מייק בורשטיין, ששמע טובות על ההצגה. "היה תענוג להכיר את היוצרים הללו לצפות בכישרון הענק שלהם", סיפר מייק לאחר מכן.
את הצמד מכיר היטב כל שוחר תיאטרון ישראלי. הדר גלרון היא מחזאית, שחקנית, תסריטאית, במאית והמנהלת האמנותית של המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין. פרופסור רועי הורוביץ הוא במאי, שחקן וראש התכנית לדרמה ולתיאטרון באוניברסיטת בר-אילן. לכל אחד מהם קריירה בינלאומית מרשימה ובמופע המשותף שלהם, שכתבה גלרון וביים הורוביץ, הם מביאים לבמה ניסיון עשיר, מוזיקליות, כישרון ותעוזה.
"The Final FINAL Solution" נולדה מתוך הכאב והטלטלה של 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו, ומתוך המפגש עם האנטישמיות הגוברת בעולם. זהו פסיפס עשיר של דמויות, דיאלוגים, שירים, רגעים דרמטיים ובדיחות שנונות סביב זהות יהודית, זיכרון והיכולת להמשיך ולחיות גם כשהמציאות נדמית בלתי אפשרית.
בשיחה בתום המופע, סיפרה גלרון כיצד הטראומה פגשה אותה בגופה. הפחד המשתק שלא תוכל להגן על ילדיה הפך, לדבריה, את ״השחלות שלי לפוליטיות״. המחזור שלה פסק באותו יום נורא, ה-7 באוקטובר, ומאז לא חזר. מתוך חוסר האונים התעורר בה הצורך לכתוב, לתת לכאב ביטוי ולהמיר את הדיכאון בצחוק.
הורוביץ הוא שסיפק לה את ההזדמנות לכך. בפסטיבל תיאטרון שנערך באלבניה ב־2024, בשיאה של המלחמה, פגש שני מנהלי תיאטרון מאסטוניה שהביעו עניין באירוח של הצגה על המלחמה בישראל. בזמן שהתיאטראות בארץ היו סגורים, הם הציעו לממן את ההפקה, הטיסות והלינה. הורוביץ חזר ארצה ואמר לגלרון: ״קדימה, יש לנו עבודה . וחצי שנה להעמיד מופע על המלחמה ועל החיים כאן!״. התוצאה שרקחו הינה תיאטרון ישראלי במיטבו: אמיץ, חכם, פרוע ומלא לב.
בעקבות ההצלחה, הם ישובו אלינו בקרוב פעם נוספת. מומלץ לעקוב.
