
סיפור האהבה של נילי שלם עם השופר התחיל בכיתה ב', בבית הכנסת סיני טמפל.
"המנהל שלנו הביא את השופרות הקטנים האלה מישראל. הם עלו 20 דולר, וזה בדיוק הסכום שהיה לי. היה לי רצון עז שיהיה לי אחד, אז קניתי אותו," סיפרה שלם. "ואז התברר שאני ממש טובה בתקיעה בו. זה היה כמעט כמו חיבור טבעי לאלוהים".

מאז חלפו שנים רבות, שלם הספיקה להחליף את השופר הקטן שלה באחד גדול אותו היא לוקחת אתה לכל מקום בעולם אליו היא מגיעה. היא הספיקה לתקוע בשופר בוואטמלה, בפארק הלאומי יוסמיטי, בים המלח, מחוץ לקוליסיאום ברומא, בקבריהם של יהושע בן נון וכלב בן יפונה ועוד. אז איך מגיבים בשדה התעופה כשרואים אישה מסתובבת עם שופר ענק באורך למעלה מ-3 פיט על הגב? לשלם יש סיפורים בשפע.
במהלך נסיעה לאחרונה לברלין, היא מצאה את עצמה שוב בסיטואציה מוכרת: אנשי הביטחון בנמל התעופה הביטו בה בתמיהה כשנכנסה לשדה עם השופר שלה.
מכיוון שהשופר היה גדול מדי מכדי לעבור בסורק הביטחוני הרגיל, שלם ביקשה שיבדקו אותה בנפרד.

הם הביטו בה בחשדנות. האישה האורתודוקסית ידעה בדיוק מה הם בוודאי חושבים: האם היא מנסה להבריח משהו?
אחד מאנשי הביטחון ניגש אליה.
"מה זה?" הוא שאל במבטא גרמני.
"זו קרן תפילה המשמשת בפולחן דתי," הסבירה שלם.
היא הוסיפה שהיא עובדת כמנהיגה רוחנית, אבל אנשי הביטחון בשדה התעופה לא נראו משוכנעים.
"אם זה באמת כלי נגינה, אז תנגני בו," הוא אמר.
"בסדר," השיבה שלם. "אבל אני מזהירה אותך – זה די חזק."
"אנחנו רוצים לשמוע," הוא התעקש.
וכך, באמצע נמל התעופה, שלם עצמה את עיניה, שקעה במצב מדיטטיבי ותקעה תקיעה ארוכה ועוצמתית, שהדהדה ברחבי הטרמינל. הצליל העמוק והמהדהד גרם לאנשים להפנות את ראשיהם ולעוברי אורח לעצור במקומם.
"אחרי כמה שניות פקחתי את העיניים וראיתי סביבי מעגל של גרמנים בלונדינים וכחולי עיניים, פעורי פה," היא נזכרה.
זו הייתה הפעם הראשונה שרובם שמעו שופר – ואפילו ראו שופר. הם נתנו לה לעבור.

כמובן, הייתה דרך פשוטה יותר להתמודד עם הסיטואציה: היא הייתה יכולה להראות לאנשי הביטחון את חשבון האינסטגרם שלה, המלא בעשרות סרטונים שבהם היא תוקעת בשופר בכל רחבי העולם. אבל אז היא הייתה מפספסת את המבט על פניהם, ולא היה לה את הסיפור המגניב הזה לספר.
"אני נהנית מהבלגן," היא מודה.

בשנה שעברה פרסמה שלם את ספרה Awesome Blast: 40 Days of Shofar Intentions, Soul-Healing, and Spiritual Return, המדריך את הקוראים למסע רוחני מאלול ועד יום כיפור. באמצעות הרהורים פיוטיים, חוכמת התורה וסיפורים אישיים, שלם בוחנת את השופר ככלי לתשומת לב, ריפוי, התמסרות ושינוי פנימי.
שלם ילידת לוס אנג'לס עלתה לישראל בשנת 2008 והתיישבה בנחלאות, שם בכל יום במהלך חודש אלול שמעה שלם קולות שופר ברחבי השכונה.
בשנה שלאחר מכן, כשאמה החלה להתמודד עם מחלת הסרטן, שלם חזרה ללוס אנג'לס כדי לטפל בה. כשהגיע חודש אלול, היא לא שמעה את תקיעות השופר בשכונה ואמרה לעצמה: 'במקום שאין גברים, היה אתה הגבר'. אז הבנתי שבמקום שאין תוקע בשופר, אני אהיה תוקעת השופר. בכל פעם שאתם שומעים את השופר, זו עוד תזכורת לכך שיש לכם את התקופה היפה והמבשרת הזאת, ואת ההזדמנות הזאת."

שלם החליטה לצלם את עצמה תוקעת בשופר בכל יום במהלך חודש אלול. אבל מהר מאוד הבינה שלצלם את עצמה תוקעת בשופר מדי יום עלול להיות משעמם, ולכן חשבה על דרך להפוך את זה למעניין יותר.
"הייתי צריכה להכין 24 סרטונים, אז פשוט התחלתי להסתובב בכל רחבי לוס אנג'לס ולמצוא מקומות מגניבים ומהנים לצלם בהם," סיפרה שלם. "תקעתי בשופר במזח סנטה מוניקה, ליד השלט של הוליווד, בתעלות ונציה, במוזיאון פיטרסן ובשדרת הכוכבים של הוליווד."
נמלי התעופה הפכו למקור חוזר להרפתקאות, ובעוד שברוב המקרים הכול עובר בשלום, יש תקרית אחת שהיא לעולם לא תשכח. זה קרה בפרו, לשם נסעה שלם כדי להוביל ריטריט רוחני יהודי. אלא שאנשי שדה התעופה החרימו את השופר.

שלם הייתה שבורת לב ופתחה בקמפיין מקוון לעזרה. בעקבות זאת הגיע גל תמיכה בלתי צפוי, ומאות אנשים פנו אליה עם קשרים ואנשי קשר שיכלו לסייע. לאחר כמעט חודש שבו עורכי דין, רב חב"ד ואחרים פעלו מאחורי הקלעים, השופר הוחזר לה, ובסופו של דבר עשה את דרכו חזרה לידיה.
החוויה לימדה את שלם לקח נוסף: לא להניח שכל מפגש עם אנשי ביטחון בנמל תעופה יעבור בשלום. לפני נסיעתה האחרונה לגואטמלה, היא יצרה קשר מראש עם רשויות הממשלה והמכס. היא אפילו ביקשה מאדם מקומי לכתוב מכתב בשמה ועברה הליך משפטי רשמי כדי לקבל אישור להכניס את השופר למדינה.
אבל יש מקום אחד שבו היא לא תתקע בשופר שוב — מאה שערים. שלם הבחינה שהנוכחות שלה והטקס שהיא קיימה שם גרמו לאנשים אי-נוחות. לא היה עימות, אבל אנשים הורידו את ראשיהם וניסו להתעלם ממנה עד כמה שאפשר.
"הבנתי שזה לא מנומס להיכנס לשכונה של מישהו ולבצע מנהג שאינו מקובל שם," היא אמרה.
שלם מאמינה שהשופר נועד לאחד יהודים מארבע קצוות תבל. הדבר מתחבר לעבודה שלה עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, כולל קהילות שבהן ביקרה באתיופיה, רואנדה, זימבבואה, הודו וסין.

מבחינת שלם, תקיעה בשופר היא גם דרך לעודד נשים להתחבר לעוצמה שלהן ולהשתתף בשליחות היהודית הגדולה יותר. היא מאמינה שלנשים יש תפקיד מיוחד בהבאת הגאולה, ורואה בשופר דרך לסייע להפוך את החזון הזה למציאות.
כשבוע לפני ראש השנה, טסה שלם ללוס אנג'לס בחזרה מהוואי. הדיילים שהתלהבו מהשופר שהעלתה אתה לטיסה, ביקשו ממנה להישאר במטוס לאחר שכל הנוסעים כבר ירדו, כדי לשמוע את קול השופר. שלם הסכימה בשמחה.
לעיתים קרובות, אחרי שהיא תוקעת בשופר, אנשים ניגשים אליה ומספרים לה שהצליל גרם להם להרגיש כאילו משהו נפתח בתוכם – כאילו לרגע קצר נפתחו שערי השמים.
"הם מספרים לי שזה הרעיד אותם עד העצמות, או שעורר משהו עמוק בתוכם," אומרת שלם.
"אני לא יכולה להסביר את זה אבל יש בצליל השופר משהו עוצמתי".





























