איציק שלומוב ציין 50 שנה בלוס אנג'לס במסיבת 4 ביולי רבת משתתפים באחוזה היפיפיה שלו באגורה הילס. אשתו אלין שלומוב מספרת כי הם התחילו על הפקת האירוע חצי שנה מראש ואכן היה זה אירוע מושקע ביותר, עם שורה ארוכה של ביתני אוכל שהגישו מטעמים שונים כיד המלך, פינת קפה, דוכן גלידה (טבעונית), מקלות סבתא ובר פתוח. בריכת השחיה הענקית קושטה בבלונים בצורת דגל ארה"ב ועל הדשא הירוק פוזרו פינות ישיבה מוצלות.
איציק, 64, הגיע לארה"ב ביולי 1973 כנער בן 14 בעקבות שני אחיו הבכורים, יעקב ואייב (אברהם) שהיגרו שלושה חודשים לפניו לעיר המלאכים. על סיפור ההצלחה שלו הוא סיפר בסרטון שהוקרן במהלך האירוע אליו הוזמנו כ-800 איש. "הייתי מאוד קשור לאחי. יום אחד אמי הפתיעה אותי עם כרטיס טיסה ללוס אנג'לס עם חברת TWA. הגעתי לשדה תעופה מדהים, ה-LAX. אחי הגיע לאסוף אותי עם מכונית אמריקאית גדולה. עלינו על ה-405 וראיתי לפני 4-5 מסלולים על הפריווי עם המון מכוניות כמותן ראיתי עד אז רק במגזינים. תמיד אהבתי מכוניות וכשראיתי אותן כך מול העיניים, התלהבתי מאוד".
אחיו של איציק רשמו אותו לתיכון ואן נייס, משם עבר להוליווד היי, אבל ראשו לא היה בלימודים אלא בעסקים. "ביולי 1974 הורי היגרו לארה"ב. בגיל 15 מצאתי עבודה ב"בורגר ג'וינט" והתחלתי לעשות כסף טוב. ראיתי שיש המון אנשים המחכים בתור לקבל אוכל ויום אחד אמרתי לעצמי: אם הם עושים את זה, גם אני יכול".
זמן קצר לאחר מכן, הנער הצעיר שם לב לשלט של מסעדת בורגר שנסגרה. הוא מיהר להתקשר לבעל המקום שהסכים לאפשר לו לפתוח את המקום עבור 5000 דולר. "מאיפה יש לילד בן 15.5 כסף לקנות מסעדה? נכנסתי למשא ומתן עם הורי שילוו לי את הכסף. בהתחלה הם התנגדו אבל אני התחננתי שילוו לי את הכסף ולבסוף הם הסכימו".
להורים היתה סיבה טובה להתנגד, הם לא רצו שבנם יעזוב את הלימודים ויתמסר לעסקים, אבל לנוכח עקשנותו של הילד, הם הסכימו. ההחלטה התבררה בדיעבד כנכונה. מספר חודשים לאחר מכן, הוא החזיר להם את הכסף שלווה מהם ועוד נשארו לו 15,000 דולר בכיס. "בני זוג קוריאניים שהיגרו לארה"ב פנו אלי וביקשו לקנות את המקום. הסכמתי ומכרתי להם את הבורגר ג'וינט ב-25,000 דולר".
שלומוב שהיה כבר בן 16, החליט שהוא עלה על ביזניס לא רע ופתח מסעדה נוספת בכ-6000 דולר אותה גם מכר עבור 25 אלף דולר. עד שמלאו לו 18, הוא עשה את זה עוד פעמיים. ואנחנו מדברים על שנות ה-70 כך שבמושגים של היום, מדובר בסכום כסף לא פעוט. ואז יום אחד בעודו נוסע על שדרות פיקו, הוא הבחין בשלט למוסך עליו נרשם: למכירה.
"התקשרתי למספר הטלפון ומסתבר שבעל המקום היה יהודי. הוא שאל אותי מה אני רוצה לעשות עם המקום ואמרתי לו שהחלום שלי הוא לפתוח "בודי-שופ" ואשמח להשכיר ממנו. הוא הסתכל עלי ואמר לי: "בן, אתן לך הצעה, אף פעם אל תשכיר, תקנה. אני אמכור לך". אמרתי לו: בכמה? והוא ענה: "90,000 דולר".
שלומוב שחסך עד אז 30,000 דולר הסביר לבעל הבית שאין לו מספיק כסף, אבל הוא הפתיע אותו ואמר: "אין בעיה, אתן לך הלוואה של 60 אלף דולר, רק תחזיר לי עוד שנתיים מהיום".
שלומוב הסכים. ההחלטה לפתוח את המוסך התבררה כגורלית ממש. בינואר 1980 נכנסה למוסך בחורה יפיפה עם פורד גרנדה. "שאלתי אותה מה הבעיה עם הרכב והיא ענתה שהיא לא יכולה לפתוח את מכסה המנוע. שאלתי את העובד שלי כמה זמן יקח לך לתקן את זה? והוא ענה לי שכמה דקות. אמרתי לו: קח את הזמן שלך ותקן את זה ב-40 דקות".
לבחורה קראו אלין וייצמן והיא היתה בת 18.
"אמרתי לה: תשמעי, זה יקח 40 דקות, רוצה לחכות בבית הקפה מעבר לכביש? היא הסתכלה עלי וענתה: למה לא?"
אלין: "ישבנו שם כשעה והוא דיבר על המשפחה שלו ואחיו ואהבתי את זה".
כששבו למוסך, ביקשה אלין לדעת כמה היא צריכה לשלם אבל איציק סירב לקבל תשלום. "היא שאלה האם אני יכולה לתת טיפ לקרלוס? אמרתי כן וביקשתי את מספר הטלפון שלה אבל היא ענתה שאבא שלה לא אוהב שבחורים מתקשרים אליה ונתנה לי את מספר הטלפון בבוטיק בו היא עובדת".
מספר ימים לאחר מכן, הרים איציק טלפון לבוטיק. "שלום, אפשר לדבר עם אלין?" הוא שאל.
"כן, מדברת אלין".
"היי אלין, זה איציק הבחור מהבודי שופ" אמר לה.
"מי? אני לא מכירה" ענתה לו.
"את רצינית? את לא אלין וויצמן?"
"כן, אני אלין וויצמן" ענתה ואז כבדרך אגב הוסיפה: "אתה בטח רוצה לדבר עם בת דודתי, גם לה קוראים אלין וויצמן".
אלין: "כשהכרתי את איציק התקבלתי בדיוק לסוכנות דוגמניות מאוד נחשבת, אבל כשסיפרתי לו הוא אמר לי: זה או אני או הדוגמנות".
אלין היססה קימעה, בכל זאת, היא רק הכירה את הבחור והוא כבר מציב לה תנאים, אבל לאחר שביקרה בסוכנות והתחילה לעבוד, התלהבותה הצטננה. "ראיתי שזה לא מתאים לי, ואיציק בחור כל כך נחמד, אז חזרתי אליו ומאז לא נפרדנו ליום".
המוסך של איציק שיגשג, אבל הוא הרגיש שהוא לא רואה את עצמו כבעל מוסך כל חייו. ב-1981 שנתיים לאחר שפתח את הבודי-שופ, הוא החליט שהוא רוצה להיות בעל בית ולהשכיר מוסכים עבור מוסכניקים אחרים. הוא חילק את האדמה עליה עמד המוסך שלו, ל-10 חלקים שונים והשכיר אותם לאנשים אחרים. כך הוא הרוויח בין 15-20 אלף דולר בחודש מבלי להתאמץ יותר מדי. היה זה השיעור הראשון שהאדמה יכולה לעבוד עבורו. לאחר מכן הוא התחיל לקנות אדמות עליהן בנה Track Homes ויותר מאוחר בנייני דירות ומשרדים. היום הוא הבעלים של 2,000 דירות ובניינים עם סך של מאות אלפי משרדים.
במהלך מסיבת 50 השנה בעיר המלאכים, עלו 12 נכדיהם של אלין ואיציק על הבמה, לבושים בתלבושת בצבעי אדום-לבן-כחול כדגל ארה"ב ואחת מהן אף הקריאה מילות ברכה לסבא האהוב.
אורחים במסיבה יכלו גם לבקר בהאנגר הענק המאכלס חלק מאוסף המכוניות הקלאסיות של איציק הכולל 85 מכוניות ו-65 אופנועים. "החלום שלי לפתוח מוזיאון מכוניות כך שאנשים יוכלו לבוא ולהנות מהאוסף" אומר איציק.
המכונית האהובה עליו מבין כל המכוניות היפיפיות והנדירות היא דווקא קורבט משנת 1974. "זאת המכונית אתה נסעתי לדייט הראשון שלי עם אלין" הוא מסביר.
לא סתם ה-4 ביולי הוא החג האהוב על איציק. יולי הוא החודש בו הגיע לארה"ב והתאהב בה והיא האירה לו פנים בחזרה.
מה הנוסחה שלו להצלחה? "יושר יקח אותך רחוק בחיים. אם אתה ישר, הוגן ובעל מוטיביציה, תצליח" הוא אומר.
את המנטרה הזאת הוא משנן גם לחמשת ילדיו (שלושת בניו עובדים אתו בחברה). "תעשה את הדבר הנכון, אל תפחד אבל תהיה זהיר. תמיד יהיו לך אתגרים בחיים, אך אל תראה אותם כמהמורות. תאמץ גישה חיובית ואתה לא תראה את המהמורות כי הגישה הזאת תעזור לך לצלוח את המהמורות ולעבור אותן" הוא מסכם.
"בתורה כתוב: צדק, צדק תרדוף" אומר איציק "קעקעתי את המשפט הזה על החזה שלי. הצעתי גם לשלושת בני לקעקע את אותו משפט והם קפצו על הרעיון".
היום, כל הגברים במשפחה מתפארים בקעקוע משותף על החזה.
