הפעם הראשונה בה הגעתי ליריד המכוניות היוקרתי ביותר בעולם, Pebble Beach Concours d’Elegance היתה לפני 22 שנה. באותה שנה הייתי אורחת של יצרנית המכוניות פורד שהזמינה אותי ככתבת ידיעות כי באותה שנה הגיעה לתחרות כל הדרך מישראל הלימוזינה הראשונה בשירות המדינה- לינקולן קוסמופוליטן אותה העניק הנרי פורד השני במתנה לנשיא המדינה דאז, חיים וייצמן. מדובר במכונית נדירה ממנה יוצרו רק 18 מכוניות בעולם ומאז היא שוכנת במוזיאון בית הנשיא ברחובות. המכונית משנת 1950 שימשה את הנשיא עד שהלך לעולמו בשנת 1952 ואחר כך שירתה שנים נוספות את רעייתו של הנשיא וורה. בסכ"ה עשתה הלינקולן הנשיאותית רק כ-12,000 ק"מ בשנות שירותה.
פורד טרחו להטיס אותי למונטריי ולשלוח נהג לימוזינה שיאסוף אותי משדה התעופה הקטן ואז למסיבה שנערכה באחד הבתים המפוארים המשקיפים אל הים בכרמל. אורח הכבוד היה קרול שלבי, מעצב המכוניות ונהג המרוצים הידוע. אז עוד לא ידעתי שיש ממה להתרגש. שלבי היה אז רק בן 77 אבל בעיני הוא היה ממש זקן, ככה זה כשצעירים, כל אחד מעל 50 נראה קשיש. שלבי היה סופר נחמד והקדיש לי תשומת לב למרות כל המעריצים שמסביב שביקשו לתפוס אתו מילה. בסוף הערב הוא אף העניק לי את ספרו האוטוביוגרפי עם הקדשה לבבית.
מאז, אני נוסעת מדי שנה ליריד המכוניות הקלאסיות הנערך בשבוע השלישי של אוגוסט. בשבוע היריד מתמלאים המלונות בסביבה במהירות והמחירים שלהם כפולים ומכופלים. כך למשל על מוטל 6 ודומיו תשלמו בין 400-500 דולר ללילה (בלילות אחרים תשלמו על אותו חדר רק 106 דולר) ומחיריהם של מלונות קצת יותר טובים קופצים מ-300 דולר ללילה לאלף. היצע וביקוש.
מאות מכוניות מכל העולם מגיעות מדי שנה לתחרות ביחד עם בעליהן הגאים. מדובר בתחביב יקר למדי המיועד בעיקר לעשירון העליון. שווי המכוניות הקלאסיות נע ממיליונים אחדים לעשרות מיליונים. זכיה בתחרות מקפיצה אף יותר את שווי המכונית.
השנה הזוכה הגדולה בתואר הנכסף: Best Of Show, היתה 1932 דוזנברג ג'יי פיגוני ספורט טורפידו. של לי ר. אנדרסון מנפלס פלורידה. המכונית נהוגה על ידי הבעלים עשתה את דרכה בקלילות על אף 90 שנותיה אל עמדת המנצחים ממול ללודג' המפורסם בפבל ביץ'. קונפטי צבעוני כיסה את המכונית כגשם בעוד הקהל מחא כפיים בהתלהבות. חלק מהזוכות בקטגוריות המשניות, זקוקות לדחיפה קלה על מנת לעשות את הדרך אל העמדה בה יחולקו להן סרטי הזכיה בתחרות היופי על גלגלים.
יריד המכוניות הקונקורס הזה נערך לראשונה ב-1950 וגדל להיות האירוע החשוב ביותר בעולם הרכב. במשך שבוע שלם מתקיימים ירידי מכוניות שונים ואוקשנים של מכוניות נדירות ויפיפיות. באחד האוקשנים בהם השתתפתי של סאותבי, קפץ האוקשנר במהירות משבע לשמונה לתשע מיליון מבלי לעצור באמצע, משל היו המיליונים כמה מאות או אלפים בודדים.
בית המכירות הפומביות הרשמי של Gooding & Company סיים את שבוע הרכב עם מכירות פובמיות של למעלה מ-105 מיליון דולר. כמה מכוניות קבעו שיאי עולם חדשים כולל הפרארי משנת 1994 שהשיגה 3,167,500 דולר והבוגאטי האלגנטית להפליא משנת 1937 שהשיגה מחיר מכירה סופי של 10,345,000 דולר. לצד מכוניות מבריקות ומצוחצחות שנראו כאילו יצאו עכשיו מהמפעל, על אף שהן כבר בנות 80 ו-90, ראיתי שם מכוניות מכוסות אבק, עם ריפוד קרוע, צבע דוהה ונראה כאילו שמישהו שכח אותן בגראג' במשך מספר עשרות שנים עד שנזכר שהן שם. תג המחיר על המכוניות האלו נע מכמה מאות אלפים לקרוב לשני מיליון!
הסיבה שהן מוצגות כך באחד האוקשנים החשובים והמובילים למכוניות קלאסיות היא הרצון להציג בפני הקונה הפוטנציאלי את האפשרות הנדירה לרכוש מכונית שכוחה ולהשיב לה את תהילתה האבודה. חלק ממכוניות אלו עשויות לשוב לפבל ביץ' ולהשתתף בקונקורס ד'אלגנס. לא פשוט להתברג לתחרות הזאת. רק המכוניות היפות והנדירות ביותר מוזמנות להופיע על מסלול ה-18 המפורסם של Pebble Beach Golf Links. מחיר כרטיס כניסה לאירוע עומד על 400 דולר אך אם תזמינו כרטיסים פחות משלושה שבועות לפני האירוע המתקיים ביום ראשון, תצטרכו לשלם 500 דולר. על הדשא בחזית הלודג', מקום משכנם של מולטימיליונרים שבאים לשחק גולף במהלך כל השנה, מוצגות להן מכוניות הקונספט והמכוניות החדשות לשנת 2023. חלקן נמכרות עוד הרבה לפני שהן יוצאות לשוק, למרות שמחירן מספר מאות אלפי דולרים. מכוניות הקונספט נראות גדולות ומגושמות מדי או עתידיות מדי ובכל מקרה, קצת יותר מדי מכל דבר. חסרה להן האלגנטיות והיופי של המכוניות הישנות יותר, אלו שמפארות את כרי הדשא מעברו השני של הלודג'. שורות שורות של מכוניות מקלאס שונה ושנים שונות עמדו להן שם מבריקות, לצד חלקן הבעלים שישבו על כיסאות חוף מתקפלים, משוויצים עם המכוניות בנות טיפוחם: בוגאטי, אלפא רומיאו, רולס רויס, פאקארד, פררי ומכוניות מרוץ עם עבר מפואר על מסלול המירוצים.
יש משהו מאוד מרגש ביריד המכוניות הזה ואם אתה חובב מכוניות כמוני, אתה חייב להיות שם פעם אחת כדי להבין. לכל מכונית יש היסטוריה וסיפור חיים מרתק של הבעלים שלה. בגלל גילן ומחירן, חלקן לא מבלות זמן רב על הכביש אלא במוסכים פרטיים או מוזיאונים. אבל בשבוע הזה, הן שבות אל הכביש, רואות אור שמש וזוכות למבטי ההתפעלות של כל העוברים ושבים. מספר ימים לפני האירוע החגיגי, מאות מכוניות קלאסיות יוצאות בשיירה אחת ארוכה לסיבוב בעיר כרמל הסמוכה (זו שקלינט איסטווד היה ראש העיר שלה). ללא ספק אחד המראות המרהיבים שיצא לכם לראות אי פעם. תרגישו כאילו חזרתם בחזרה במנהרת הזמן ותצטערו שלא מייצרים מכוניות כאלו יותר והמכוניות של היום נראות פחות או יותר אותו דבר בצבעי שחור, לבן, אפור וכחול. מכוניות חסרות עידון, יופי וקלאס, אך פונקציונליות מספיק על מנת לקחת אותנו מנקודה א' ל-ב' במהירות ונוחות ועם מיזוג אוויר. וזה גם משהו.