השיבה ארצה

מאז פריצת מגיפת הקורונה, נסגרו בתי עסק רבים, אנשים מצאו עצמם עובדים מהבית או מובטלים בעל כורחם. היה זה הזמן הנכון עבור רבים לעשות חשבון נפש ולערוך החלטות חשובות ועבור חלקם נפלה ההחלטה לשוב ארצה. משרדי הקונסוליה, הבית הישראלי והסוכנות היהודית הוצפו בפניות מצד ישראלים שביקשו לסייע להם בתהליך.

מעניין שדווקא עכשיו כשהקורונה בישראל נמצאת במגמת עליה מתמדת והמדינה נמצאת כבר בהסגר שני, ישראלים מבקשים לשוב לארץ ויש גם לא מעט אמריקאים-יהודים העושים עליה. בשביל להבין מה קרה כאן ולענות על שאלות נוספות בנושאי הקונסוליה ועבודתה עם הקהילה הישראלית בתקופה מאתגרת זאת, ערכתי ראיון עם הקונסול הלל ניומן והקונסולית רויטל דנקר.

בניגוד להרבה משרדים ממשלתיים אחרים ומקומות תעסוקה, הקונסוליה נותרה פתוחה כל הזמן מאחר והוגדרה על ידי מושל המדינה וראש עיריית לוס אנג'לס כמקום עבודה חיוני. על מנת לשמור על ריחוק חברתי, חולקו עובדי הקונסוליה לשתי משמרות כשחצי מהעובדים עובדים מהבית מחצית מהשבוע כשחציים השני עובדים במשרד ומדי יום הם מתחלפים. "סידרנו זאת כך שאם מישהו יחלה, הקונסוליה תמשיך לתפקד ולא כולם יצטרכו להיכנס להסגר" מסביר הקונסול.

איך העבודה שלך השתנתה מאז הקורונה?
"אפשר לחשוב שקצב העבודה ירד אך זה לא מה שקרה. נכון שעד הקורונה הייתי מגיע לפעמים לשני אירועים בערב ואין אותם יותר וכן אין יותר טקסים פומביים, אולם העבודה לא פחתה. עברנו לעבוד בזום וסטרימינג. אנו עורכים פגישות דרך שירותי סטרימינג ויש גם אירועים המתקיימים כך. לאחרונה גם היו לי מספר פגישות בבתי קפה בעיר תוך כדי שמירה על מרחק חברתי וחבישת מסיכות. אנו עמוסים בעבודה בתחום המדיני והקונסולרי כשחלק מהעומס קשור לצרכים שנובעים מהמגיפה. מתחילת המגיפה למשל רכשנו ציוד מגן בקליפורניה עבור ישראל עד שהמדינה השיגה בעצמה את הציוד הדרוש. היתה גם קבוצה של ישראלים שיצאו להפלגה ונתקעו בסן דייגו על הספינה ללא ויזות לארה"ב ועזרנו לסדר את טיסתם בחזרה לארץ. אנו עושים גם פעילות מיוחדת של הזדהות עם הקהילה. למשל, תלינו שלטים של הזדהות עם ה-First Respondents ותושבי ל.א. הקמנו גם Testing siteביחד עם אירגון לטיני בבויל הייטס שהיתה פעם שכונה יהודית והיום היא לטינית. אנו עושים פרוייקטים עם אפרו-אמריקאים ולטינים. חילקנו מחשבים לבתים של משפחות לטיניות ואפריקאיות- אמריקאיות במזרח העיר. על כל מחשב מודבק סטיקר "מישראל באהבה". הבאנו גם 10 כבאים מישראל להלחם בשריפות בצפון קליפורניה".

האם שמתם לב לגידול במספר התושבים החוזרים ארצה או המגיעים לביקור בתקופה הזאת?
"כן, יש בהחלט גידול במספר העולים ארצה אבל אנו לאו דווקא מעודדים עליה, אנו רוצים שאמריקאים וישראלים יוכלו לבקר בארץ בתקופה הזאת ונתח גדול מהטיפול שלנו הוא דאגה לאלו שמבקשים לבקר בישראל בימים אלו. אלו שאינם מחזיקים בדרכון ישראלי ומבקשים להגיע ארצה, מתבקשים להגיש בקשה וזאת עוברת לארץ לוועדה מאשרת. אנו לא יכולים לאשר על דעת עצמנו".

זה לא מפתיע אתכם שדווקא עכשיו ישראלים מבקשים לשוב לישראל?
הקונסולית רויטל דנקר: "אני יכולה להשיב לך שזה בדיוק מה שחשבתי ב-9 באוגוסט כשנכנסתי כאן לתפקידי. אני חושבת שיש מגוון של תשובות לכך. יש משפחות שמתלבטות שנים והקורונה עזרה להם לקבל את ההחלטה. הבידוד החברתי גם קשה יותר בארה"ב מאשר בישראל ומקומות אחרים. אני עבדתי שלוש שנים בברלין והחיים שם שונים מאוד. הריחוק החברתי כאן מאוד קיצוני וזה משפיע על המצב הנפשי ואנשים מעדיפים להיות עם המשפחה המורחבת. אנשים בארץ נפגשים ביתר קלות אחד עם השני. אני רואה שכאן אנשים לא נפגשים, אפילו המשפחות כאן מצמצמות את הפגישות ובארץ כולם כבר נפגשים עם המשפחה. הדבר השלישי זה שחלק מהאנשים שבנו את עצמם כאן, רואים פתאום שהם יכולים לעבוד דרך זום וכך הם יכולים לעבוד מהבית ומכל מקום. ואם אפשר לעבוד מהבית, אפשר לעשות את זה גם מישראל. יתכן גם שחלקם מגיעים עכשיו לארץ לניסיון, לראות איך זה יעבוד ומשאירים את האופציה לשוב. שבוע לאחר שהגעתי לכאן פגשתי משפחה שסיפרה לי שעוד שבוע הם עולים לארץ. שאלתי אותם למה דווקא עכשיו והם סיפרו לי שהקורונה זירזה את ההחלטה שלהם. הם רוצים להיות קרובים למשפחה, סובלים מאנטישמיות ורוצים להרגיש בטוחים ולגדל את ילדיהם בארץ".

הבנתי שהכניסה לישראל מותרת רק למחזיקי דרכון ישראלי, מה עושים ישראלים שלילדיהם אין דרכון ישראלי?
רויטל דנקר: "הם יכולים עם אישור מיוחד. יש הנחיה להקל על האזרחים ישראלים שיש להם ילדים עם דרכונים זרים. יש ועדה בין משרדית שמתכנסת מדי שבוע עם נציגים של משרד החוץ, הבריאות ורשות האוכלוסין והם מעניקים הנחיות והקלות לאותם אזרחים. על פי חוק האזרחות הישראלי, כל אזרח מחוייב להודיע על שינוי סטטוס, אם זה נישואים, גירושים או לידה. יש ישראלים שלא רשמו את ילדיהם ועכשיו מבקשים להוציא עבורם דרכון ישראלי, כמובן שלרשום עכשיו את כל הישראלים שלא רשמו את ילדיהם זה בלתי אפשרי במתכונת החירום. שלא לדבר על כך שאסור לנו גם להכניס למחלקה הקונסולרית בקונסוליה למעלה ממספר מסויים של מבקרים, אבל אנו כן יכולים להגיש אישור כניסה עבור ילדיהם, אך יש צורך להגיש את הבקשה לפחות שבוע לפני הנסיעה".

כשאני ביקשתי להגיש בקשת דרכון עבור ילדי, התבקשתי להגיש מסמכים שונים כהוכחת לידה מבית החולים. בתי חולים רבים לא שומרים על מסמכים כאלו אחרי למעלה ממספר שנים
רויטל דנקר: "מדובר בהוכחת פרי בטן שאומרת שאת אכן ילדת את ילדך. זה משהו שרשות האוכלוסין דורשת לאור מקרים של אימוצים או פונדקאות שהאמא היא לא האמא הביולוגית. לכן באמת חשוב עבור הורים לרשום את ילדם לאחר הלידה כי אז קל יותר להשיג את כל המסמכים הדרושים".
מה אם ההורה אינו יכול להנפיק מסמך של הוכחת לידה?
רויטל דנקר: "אנו מוצאים פיתרון גם במקרים סבוכים. היה לנו מקרה של מישהו שלא יכל להשיג תעודה המוכיחה לידה כי אחרי 20 שנה בית החולים כבר השמיד את המסמכים האלו, אבל אנו מחפשים דרכים לעזור לכל האזרחים הישראלים. היום אנו נתקלים ביותר ויותר ישראלים המבקשים להירשם ולעשות עליה אך לא רשמו את ילדיהם בקונסוליה לאחר הלידה".

מה קורה אם אדם צריך לנסוע בדחיפות לארץ ותוקף דרכונו פג, קשה מאוד להשיג אתכם בימים אלו
הלל ניומן: "אנו עונים לכל הפניות בהתאם לדחיפות הנושא. נערכנו לשפר את המענה ומקרים דחופים נענים ראשונים. הישראלים לפעמים חסרי סבלנות ומספר הפניות אלינו הולך וגדל. לא תמיד אנו יכולים לענות מיידית לכולם עם כח האדם העומד לרשותנו, אך העברנו יותר כח אדם למענה במייל ובטלפון. אנו רוצים להעביר מסר לישראלים שיתאזרו בסבלנות, לפעמים לוקח יום או יומיים לענות, אבל כולם מקבלים מענה.
רויטל דנקר: "הבעיה העיקרית היא שאנשים מחכים לרגע האחרון ואז מגיעים אלינו. יחד עם זאת יש באמת מקרים דחופים כמו אסונות משפחתיים ואז אנו משתדלים לטפל בהם כמה שיותר מהר. הצורך לקבל אישור כניסה מהמדינה היא כי ישראל מבקשת לצמצם את מספר הנכנסים. כל אזרח ישראלי עם דרכון ישראלי יכול להיכנס כמובן ללא בעיה".

אזרחים ישראלים שפונים אליכם לא תמיד יכולים להשאיר הודעה
רויטל דנקר: "זה קורה כי ניתן להשאיר עד כ-70 הודעות וכשהמענה מתמלא, יש לרוקן אותו כדי שאנשים יוכלו להשאיר הודעות נוספות. ואנו דואגים לעשות זאת כמה פעמים ביום. יחד עם זאת, תמיד ניתן לשלוח אלינו אימייל ואנו תמיד עונים: Consular-global@la.mfa.gov.il

יש לנו גם מענה אוטומטי שכל מי ששולח מייל מקבל כי אנו רוצים שאנשים ידעו שקיבלנו את הפניה שלהם. המענה גם מסביר על המצב ומפנה אותו לאתר שם ניתן להגיש בקשה לחידוש דרכון. שמנו לב שרבות מהשאלות חוזרות על עצמן ולכן חשוב לנו להפנות אותם לאתר שם ניתן לעשות את רוב הפעולות שהם מבקשים".

הלל, האם שמתם לב לעליה במקרי האנטישמיות השנה?
"כן, היתה עליה בכמות מקרי האנטישמיות והרבה מהציבור נחשף אליה. למשל, תלו שלטים על ה-405 נגד יהודים. בקמפוס באריזונה מישהו תלה שלטים בקמפוס: היטלר צדק. אז כן, האנטישמיות נפוצה ומתגברת ואנו מניחים שמכל מיני סיבות, גם מבחינת הלחץ בו אנשים נתונים. ויש גם שמנצלים אירועים כמו הפגנות כדי להרים את הראש. במהומות כשציירו ציור גרפיטי מאוד בוטה על קיר בית הכנסת בית ישראל על הנושא הפלשתיני, ברור שזאת היתה אנטישמיות, אבל יש גם אירועים שאי אפשר להגדיר אותם ככאלו כשהפורעים פגעו בחנויות רבות באיזור, ביניהן יהודיות. הפגיעה שם לא היתה מכוונת וממוקדת נגד יהודים דווקא. האנטישמיות מגיעה מכל הכיוונים, גם מימין, המרכז ומהשמאל. אנו מקיימים מעקב אחר הנושא ומלקטים אותו ביחד עם הליגה נגד השמצה ואני מחובר לאקדמיות, ב-USC ו-UCLA".

נראה שתמיד מחפשים שעיר לעזאזל והיהודים מהווים מטרה נוחה
"עבור אנטישמיים ששוהים בסביבה ומחפשים כל תירוץ לצאת נגד היהודים, היתה זאת הזדמנות טובה. זאת עובדה סטטיסטית ידוע שברגע שיש צרה כלשהי, מחפשים שעיר לעזאזל ובמקום הראשון עומדים היהודים וזה לא משנה אם זאת המגיפה השחורה באירופה או פיגוע במגדלי התאומים. יש אפילו תאורית קונספירציה לגבי מגדלי התאומים שהיהודים אשמים בכך. השאלה היא איך הרשויות מגיבות ואיך אנו מגיבים ואנו אכן מגיבים לכל אירוע שקורה".

יש עוד משהו שתרצה להוסיף לסיום?
הלל ניומן: "המסר שלי לישראלים היא שהקונסוליה עומדת לרשותכם, אנו יודעים שזו היתה שנה קשה ומאחלים לכולם שנה טובה, שנת ברכה בריאות וכלכלה".