אלמוג בוקר, הוא לדעתי הכתב המזוהה ביותר עם עוטף עזה. כמויות ענק של פעילות אינטנסיבית בדרום הארץ הפכו את סדר יומו לעמוס ביותר. אלמוג בוקר הוא עיתונאי ומגיש תוכנית האקטואליה היומית "חדשות היום" ברשת 13. השידור שלי עם אלמוג נדחה באופן מפתיע ולא מתוכנן בשל סיפור שהגיע לשולחנו. בשעות הערב נודע לו על שר הדתות שצפוי להיות בדרכו לחתונה רבת משתתפים. בימים בהם כל המדינה בסגר וחתונה מותרת רק עד 20 איש, שר הדתות היה אמור להיות באירוע של פי כמה וכמה מכמות האנשים המותרת.
ההערכה היתה שברגע שהוא יגיע ויבחין בכך, הוא יסתובב וישוב הביתה ולא יהיה נוכח. אך מסתבר שלמרות הכל, האירוע התנהל כרגיל. הסרטונים שצולמו באירוע הגיעו לידיו של אלמוג ופורסמו בכל כלי התקשורת. מה שלא נתן לו רגע דל. למחרת היום, הוא התפנה סופסוף לראיון.
"יותר ויותר פוליטיקאים מצפצפים על ההנחיות" סיפר אלמוג "הם מרשים לעצמם יותר ממה שמותר לאזרחים. השתתפות בכל מיני חגיגות משפחתיות ואירועים שחברי הכנסת מרשים לעצמם וזה מחלחל למטה. אם שר הדתות יכול להיות חלק מארוע רב משתתפים ולמחרת מגיע לעבודה כאילו הכל בסדר, אז למה האזחים לא ירשו לעצמם אותו דבר? הדוגמא האישית זה הדבר הכי חשוב וזה לא קיים".
כבר עשרים שנה אומר בוקר מתרחשים אירועי טרור קשים באזור עוטף עזה ותדירותם הולכת וגדלה: שריפת שדות והפרעות סדר, חדירות ומנהרות – דברים שמקלקלים את סדרת חייהם של תושבי האזור.
"המצב אינו נהייה טוב יותר, נהפוכו – הוא מחמיר" אומר בוקר. היו תקופות בהן יכולתם להבחין ב"סטייל" טרור מסויים כמו למשל: התקפת אוטובוסים, דקירות סכין, שימוש במטעני חבלה וכו'. היום עם זאת, הטרור מקיף מכל צד ומגיע בצורות שונות ואכזריות.
"הם מנסים לשדרג את היכולות שלהם. בגלל שאין להם יכולות לייבא מטוסים אז הם מנסים בדרכים אחרות: עפיפונים, בלונים ועד מטענים שמחוברים לבלונים".
אלמוג אומר שמטרתו היא להעלות את נושא עוטף עזה בראש סדר היום התקשורתי, מה שגורם לפוליטיקאים לשבת באי נוחות ואולי לפעול בעניין.
"ספרתי ציוצים של ראש הממשלה באחת התקופות שהיתה בוערת בעוטף עזה ולא היה ציוץ אחד בטוויטר שקשור לנושא. לא הייתה לי ברירה והעלתי ציוץ שתאר את הנתון הזה – כפי שאפשר לתאר, לא עברו שעתיים וכבר פנו אלי מלשכת ראש הממשלה בכדי להסביר ולשתף".
"אני גר בקיבוץ זיקים וכעת אנו חווים שלושה שבועות יחסית רגועים" מספר אלמוג "גם אצלי בבית עולות מידי פעם שאלות ומחשבות האם נכון לגדל ילדים במקום כזה? אצלנו כל שלושת הילדים ישנים בממ"ד למקרה משהו ייקרה ולא נצטרך לנייד אותם מהמיטות באמצע הלילה, אבל אתה נישאר שם. גאוות יחידה. אתה לא רוצה שהצד השני ינצח, אז אתה לא עוזב את הבית שלך. לא לוקחים את הרגליים והולכים, נישארים. ויש אוכלוסייה מקומית שהאדמה היא גם מקור הפרנסה שלהם. זוהי אידיאולוגיה של הרבה מאד אנשים, למרות שבשנתיים האחרונות הייתה עזיבה. כבר הרגישו מספיק. די. השיגרה והפגיעה היומיומית היא קשה. והם קמו וחיפשו בית במקום אחר.
בשבע השנים האחרונות, תוך כדי עבודה עיתונאית קיבל אלמוג בוקר פנייה להצטרף לסגל המרצים במכללת ספיר. לתת מהניסיון, מהפרטיקה ואולי לייצר את דור העיתונים הבא של מדינתינו.
וסיימנו בנימה אישית וגילוי נאות: אני מכירה את אלמוג באופן אישי כשהיה ילד קטן. דוד שלו יוסי, אחיו של אמו, היה אהוב נעוריי. במשך שש שנים יפות הייתי חלק ממשפחתו. עולם קטן.