באירוע הראשון שנערך בביתו של סם דלוג בבוורלי הילס התארח גם גיא קצין ביחידת 669 שבבוקר ה-7 באוקטובר נקרא למילואים על מנת לחלץ את הנפגעים מקיבוצי עוטף עזה. גיא, 29, סיפר כי בתחילה לא נמסרו להם פרטים רבים ולכן ההפתעה היתה מוחלטת כשהגיעו לדרום וראו פקק תנועה ענק עם עשרות מכוניות הרוסות ועולות אש. "אף אחד לא ידע מה קורה. הגענו לאמצע של שום מקום וראינו המוני הרוגים ואנשים זועקים לעזרה. פתאום קלטתי שכולם לבושים כמו למסיבה. זה היה כמו מופע אימים".
גיא טיפל בכמה פצועים אבל אז היה צריך לעזוב ולהמשיך לכיוון נחל עוז כשכל הזמן יריות מפלחות את חלל האוויר. כשהיחידה שלו הגיעה לקיבוץ, הם פגשו את כיתת הכוננות. "קיבוץ בדרך כלל נראה כמו גן עדן, אבל הקיבץ הזה נראה כמו גיהנום. הכל עלה באש והטרוריסטים לא הפסיקו לירות עלינו. באחד הבתים ראינו חייל רוכן על גבר, הוא שאל אם הוא חי? בדקתי, אך האיש כבר נהרג. הרחתי ריח גז חזק. נכנסתי לבית וכולו הרוס, הדלת היחידה שהיתה סגורה היתה זו של הממ"ד. בפנים גילינו כמה ילדים ואישה, ראינו שהם בסדר, צמאים ומפוחדים אבל בסך הכל שלמים".
גיא ניגש לאישה והתחיל לדבר אתה. היא סיפרה שבעלה יצא בבוקר לעזור בהגנה על הקיבוץ וטרם חזר, אבל ברגע שהוא ישוב הביתה הם עוזבים. "היא שבה ואמרה: אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לגור כאן יותר. ביקשתי שתתאר אותו ולפי התיאור הבנתי שזה הגבר שמצאנו ללא רוח חיים מחוץ לבית. ביקשתי ממנה שמיכה, כביכול לנקות את הרובה שלי, אבל הלכתי וכיסיתי את בעלה כך שלא תצטרך לראות אותו כשתצא מהבית". גיא ויחידת החילוץ הצילו פצועים וחילצו את תושבי האזור תוך כדי סיכון חייהם.
ליוסף חדאד יש פינה חמה ליחידת 669, ככלות הכל, היא זאת שהצילה אותו לאחר שנפצע במלחמת לבנון השניה. חדאד ישראלי-ערבי נוצרי, שירת בגולני ונפגע ברגלו שנקטעה. "הרבה מהאנשים שתוקפים אותי, האנטי-ישראלים, אומרים שכשהיהודים יגמרו אתי, הם יזרקו אותי לזבל. אני אומר להם: חבל, היתה להם הזדמנות והם לא עשו את זה. החברים שלי ליחידה סיכנו את חייהם תחת מטח קשה ופינו אותי לבית החולים ושם מיטב הרופאים בישראל, ערבים ויהודים טיפלו בי וחיברו את כף הרגל מחדש".
חדאד אומר שיש לו בעיה עם הביטוי דו-קיום כשהוא נקשר ליחסי ערבים וישראלים במדינת ישראל. "זה משהו שמקובל כשמדברים על יחסי ישראלים-מצרים או ישראלים-פלסטינים אבל אנחנו נמצאים בשותפות. כשאנחנו אומרים: דו קיום, זה אומר: אנחנו לא אוהבים זה את זה, אבל בוא ננסה להסתדר. זה לא המקרה עם החברה הערבית והישראלית. שם תראה רופא ערבי מטפל ביהודי וההפך".
לדברי חדאד, ההתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר חידדה עוד יותר את השותפות הזאת אל מול האוייב המשותף – חמאס. על מנת להסביר כיצד גדל להיות ישראלי גאה שהתגייס לצה"ל, סיפר חדאד על ילדותו שעברה בין חיפה ונצרת. "תמיד מצאתי עצמי בין שתי הערים האלו, הייתי לוקח את האוטובוס לשחק עם החברים שלי כדורגל בחיפה, עיר מעורבת, שם יש לך חברים מכל העדות ודתות, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים. החברות שלנו לא הסתיימה בכדורגל אלא גם ביקרנו אחד בבית השני, ויותר מכך, הזמנו אחד את השני לחגים, כך הכרנו את הדתות האחרות. העובדה הזאת תמיד עזרה לי לגשר על פערים ולשים חיוך על פני האנשים".
חדאד סיפר שכל חייו היה מוזמן לחגוג פסח בבית משפחות יהודיות שחלקן לא ידעו עד כמה הוא מבין בהלכות החג. "הם חשבו שאני לא יודע הרבה ואמרו לי: מקווים שאכל לפני כן כי בשעתיים הראשונות רק קוראים ומדברים. כשהם התחילו לשיר את אחד מי יודע, הם נעצרו בעשר ולא ידעו איך להמשיך. אמרתי להם: חבר'ה מה הבעיה: אחד עשר כוכביא, שנים עשר שבתיא…."
חדאד מאמין שכל יהודי צריך ללמוד ערבית וכל ערבי צריך ללמוד עברית, הכרת השפה הוא אומר, חשובה כמו הכרת התרבות על מנת ליצור קשר ולגשר על פערים.
"יום אחד אני וחברי נסענו באוטובוס לחיפה והתחלנו לדבר בערבית. באיזושהו שלב ילד באוטובוס פנה אלי ואמר: אני יכול להגיד לך משהו? אני קצת מפחד. אתה מדבר בערבית ואני חושב שעוד דקה תגיד: אללה הו אכבר ותפוצץ את האוטובוס'. הייתי יכול לכעוס ולהיות מתוסכל כי זה מעליב, אבל היתה לי הזדמנות לעשות שינוי. הסתכלתי על התמונה המלאה, בכל זאת, היתה אז תקופת אינתפדה. אמרתי לעצמי: זו ההזדמנות שלך להסביר וללמד".
חדאד פנה לילד ואמר: "לו ידעת על מה אנחנו מדברים, לא רק שלא היית מפחד, היית צוחק. התלוננו שנהג האוטובוס לא התרחץ כבר חמישה ימים והוא מסריח ושרחוב העצמאות הוא חצי מייל מפה, אבל אנחנו יכולים להיות תקועים כאן חצי שעה בטראפיק. הילד הסתכל עלי ואמר: "אני מתנצל", אמרתי לו, אל תתנצל, תלמד ערבית ותפסיק לפחד".
"בגלל שכך גדלתי והתייחסנו אחד לשני כמו בני אדם וכולנו היינו שווים, הרגשתי תמיד כישראלי לכל דבר ובגיל 18 התנדבתי להתגייס לצבא, שם משרתים יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים" סיכם חדאד את הילדות שעיצבה את אהבתו למדינה ורוחו הפטריוטית.