Page 62 - waia233
P. 62

‫לפעמים התקווה מגיעה בארגז קרטון‪,‬‬
‫סיפורן של שותמיממשישכפוחתותלהשאנמאיןבקות לשרוד ‪-‬‬

‫תמי*‪ ,‬שעמדה לצידה לאורך השנים‪ .‬היא הגיעה לארה״ב כבר בשנות השבעים‪,‬‬                ‫בשעות הערב‪ ,‬אחרי עוד יום עבודה ושגרה שמסתיימת מאוחר מדי‪ ,‬יושבת רות*‬
‫אחרי משבר אישי עמוק‪ ,‬ובמשך שנים מצאה את עצמה נאבקת לגדל ילד לבד‪.‬‬                 ‫בדירה הקטנה שבה היא מגדלת את ארבעת ילדיה ומנסה להבין איך תסגור את‬
                                                                                 ‫השבוע‪ .‬זה שנים שהחיים לוחצים עליה מכל כיוון‪ :‬שכר הדירה שעולה‪ ,‬עבודה‬
                 ‫"אני לא מקטרת‪ ",‬היא אומרת‪" .‬מה שיש‪ ,‬ועם זה מתמודדים‪".‬‬           ‫שלא מכסה את ההוצאות‪ ,‬בריאות מתערערת‪ ,‬ומעל הכל תחושת העייפות‬
‫תמי מקבלת חבילות מזון כבר שנים‪ ,‬ובכל חג היא בין הראשונות שמגיעות‬                 ‫שמצטברת אחרי שנים של הישרדות‪" .‬לפעמים אני אומרת לעצמי שאולי הייתי‬
‫לקחת את המארז‪" .‬תמיד יש רגע של צביטה בבטן‪ ",‬היא מודה‪" .‬אבל עם הזמן‬               ‫צריכה להישאר בישראל‪ ",‬היא מודה בשקט‪" .‬אבל אני גם יודעת שהילדים שלי‬
                                                                                 ‫לא היו מקבלים שם את מה שקיבלו כאן ‪ -‬ביטחון‪ ,‬קהילה‪ ,‬אנשים שמאמינים בנו‪".‬‬
                           ‫מתרגלים‪ .‬מכירים אותי‪ ,‬יודעים מי אני‪ .‬אין שיפוט‪".‬‬      ‫רות הגיעה ללוס אנג'לס לפני יותר משני עשורים‪ ,‬אחרי מערכת יחסים אלימה‬
‫היא עובדת בשתי עבודות‪ ,‬מנסה "להרים את עצמה" ולחלום על היום שבו‬                   ‫שממנה הצליחה לברוח‪ .‬היא הגיעה בידיים ריקות‪ ,‬אבל עם שני ילדים קטנים‬
‫תפסיק לקבל עזרה‪" .‬אם אני אצליח לקנות לנו אוכל לבד אולי משפחה אחרת‬                ‫ותקווה גדולה‪ .‬במהלך השנים נולדו לה עוד שניים‪ ,‬אך המציאות הייתה רחוקה‬
‫תוכל לקבל חבילה במקומי" היא מסבירה‪ .‬כשתמי נשאלת כיצד לא מאבדים‬                   ‫מלהיות פשוטה‪ .‬חיים של עבודה קשה ‪ -‬ורגעים קטנים של אור "הייתי מנקה‬
‫אמונה בתוך כל זה‪ ,‬היא חושבת רגע‪" .‬הבן שלי כולו תלוי בי‪ .‬אם אני נשברת ‪-‬‬           ‫בתים עם התינוק בעגלה‪ ",‬היא מספרת‪" .‬גומרת יום עבודה‪ ,‬עולה על אוטובוס‪,‬‬
‫הוא נשבר‪ .‬כשאני יודעת שטוב לו‪ ,‬גם לי טוב‪ .‬זה מה שמחזיק אותי‪ ".‬רות מוסיפה‬
‫משפט שהיא נושאת איתה שנים‪" :‬הרבנית אמרה לי פעם‪ :‬ה’ בחר בך כי ידע‬                                                 ‫יורדת וצועדת ברגל כדי לקנות לחם וירקות‪".‬‬
‫שאת תעמדי בזה‪ ".‬שתיהן לא תמיד מרגישות חזקות ‪ -‬אבל הן קמות בכל בוקר‪,‬‬              ‫רכב לא היה לה מעולם‪ .‬גם החינוך היהודי שעליו חלמה לילדיה נשאר מחוץ‬
‫עובדות‪ ,‬מתמודדות‪ ,‬שורדות‪ .‬למרות כל הקשיים‪ ,‬רגעים קטנים נותנים להן‬                ‫להישג ידה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בכל יום שישי הייתה לוקחת אותם לבית הכנסת‪" .‬הייתי‬
‫כוח‪ :‬תחפושות שקיבלו בפורים לילדים‪ ,‬מארז חנוכיה וסביבונים להאיר את חג‬             ‫מבקשת ממישהו שיאסוף אותנו‪ ..‬לפעמים מתביישת‪ ,‬אבל יודעת שאין להם‬
‫החנוכה‪ ,‬כל אלו החזיקו אותן ברגעים שבהם כמעט התייאשו‪ .‬הן אינן מבקשות‬              ‫שבת אחרת‪ .‬אם אני אצליח לקנות לנו לבד‪ ,‬אולי משפחה אחרת תוכל לקבל‬
‫הרבה‪ .‬רק קצת אוויר לנשום‪ .‬קצת ביטחון‪ .‬קצת אמונה שמישהו רואה אותן‪.‬‬                ‫חבילה במקומי" לסיפורה של רות מצטרף גם סיפורה של אחותה לקהילה‪,‬‬
‫סיפורן מזכיר כמה תרומה קטנה של משפחה אחת עשויה לשנות חיים שלמים‬
‫למשפחה אחרת‪ .‬הקהילה נמצאת ‪ -‬אבל היא לא יכולה להחזיק לבד משפחות‬                                                                                           ‫‪www.weareinamerica.com 62‬‬
‫כמו של רות ותמי תלויות במעטפת של טוב לב אנושי ותמיכה קהילתית‪ .‬והיום‬
‫יותר מתמיד‪ ,‬הן צריכות אותה‪ .‬לא כדי "להציל"‪ ,‬אלא פשוט כדי לאפשר להן‬

                                                    ‫להמשיך לחיות בכבוד‪.‬‬
‫"אדם אחד טוב יכול לפעמים להיות כל ההבדל‪ ",‬מסכמת רות‪ .‬והיא יודעת‪ ,‬היא‬
‫חיה את זה כל יום"הם פשוט הופיעו בחיים שלי ברגע שהכי הייתי זקוקה‪ ",‬היא‬
‫אומרת‪" .‬לא שאלו שאלות‪ ,‬רק עזרו‪ ".‬בכל שבוע קיבלה רות חבילת מזון עם‬
‫מצרכים יבשים‪ ,‬ירקות וחלה לשבת ובחגים מארזי מזון חגיגיים ומלאים בכל טוב‪.‬‬
‫"אני מתגברת על הקושי ויוצאת להביא אוכל לילדים שלי" מספרת רות‪" ,‬הייתי‬
‫מחלקת את האוכל שווה בשווה‪ ,‬שלא ירגישו שאין"‪ .‬עם השנים היא קיבלה סיוע‬
‫לעבור טיפולי שיניים יקרים שלא הייתה יכולה להרשות לעצמה; מתנדבים הגיעו‬
‫לסדר לה את החשמל בדירה‪ ,‬ודאגו לה כשבנה עבר ניתוח מורכב‪" .‬כשהוא היה‬
‫בבית חולים‪ ,‬בית הכנסת כולו התגייס‪ ,‬שלחו לנו אוכל‪ ,‬צעצועים‪ ,‬שמיכות‪ .‬זה היה‬

                                      ‫רגע שהבנתי שאנחנו לא באמת לבד‪".‬‬
‫רות מנסה לצחוק כשהיא מדברת על הדירה שבה היא גרה כיום ‪" -‬הילדים ישנים‬
‫איתי באותו חדר‪ .‬זה צפוף‪ ,‬אבל זה מה שיש‪ ".‬בניגוד למה שחושבים רבים‪ ,‬היא‬
‫לא מתביישת במצבה‪ ,‬היא פשוט עייפה‪" .‬החיים יפים‪ ,‬אבל קשים‪ ",‬היא אומרת‬
‫בעדינות‪" .‬אני מרגישה שהחזקתי עולם שלם במשך שנים‪ .‬לבד‪ ".‬היא עדיין‬
‫מקבלת חבילות מזון‪ ,‬בעיקר בחגים‪" .‬לא תמיד יש לי איך לקחת‪ ,‬כי אין לי רכב‪,‬‬
‫אבל תמיד מוצאים מי שיביא לי‪ ".‬היא לא אוהבת לבקש‪ ,‬אבל יודעת שאין לה‬

                                                                   ‫ברירה‬
                                       ‫*השמות שונו לשמירה על הפרטיות‪.‬‬
‫עמותת שי‪-‬ל"י מסייעת למאות משפחות בכל שבת וחג‪ .‬לצערנו בשנים‬
‫האחרונות משפחות רבות נקלעות לקשיים ופונות אלינו בבקשה לסיוע‪ .‬כעת‬
‫יש כ‪ 70-‬משפחות שמחכות להצטרף ללמעלה מ‪ 300-‬משפחות בהן העמותה‬

                                                                  ‫תומכת‪.‬‬

                                          ‫אנו זקוקים לעזרתכם!‬
                                          ‫הצטרפו אלינו למצווה‪,‬‬
                                      ‫כל תרומה קטנה היא אור גדול!‬
                                      ‫‪Venmo: @Shaili-Organization‬‬
                               ‫‪Check: P.O.Box 571831, Tarzana, CA 91357‬‬

                                       ‫‪NON-PROFIT ORGANIZATION | TAX DEDUCTIBLE‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67