Page 24 - waia233
P. 24

‫רחל זיכרמן‬

   ‫המסר של חנוכה‪:‬‬

 ‫להיות מגדלור‬
‫בעידן של חושך‬

‫עלינו לזהות את השפע היורד‪ ,‬להכין בליבנו חנוכיה‬
  ‫אישית לקבלו‪ ,‬ולהנות מזיו אורה של השכינה‬

‫לנו מוסר לימי חג החנוכה‪" :‬יחשוב שעיקרו נתקן‬     ‫ניתן גם לראות בחג החנוכה סמל עתיק של מורה‬         ‫לרבים מהעם היהודי חג החנוכה מעלה אסוציאציות‬
‫להלל ולהודות להשם יתברך על כי היונים חשבו‬       ‫דרך איתן ובלתי משתנה‪ .‬דוקא בתקופה של כאוס‪,‬‬        ‫של אור‪ .‬לא בכדי‪ ,‬הלב היהודי מתקשה להישאר‬
‫לבטל תורה ומצוות‪ ,‬אם כן הימים הקדושים האלה‬      ‫של "איש הישר בעיניו יעשה" יש מקום לשינוי‬          ‫אדיש ומתמלא בנוסטלגיה מסורתית אל מול‬
‫ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים‪ ,‬כי‬        ‫וצמיחה‪ .‬את העייפות של החיפוש הבלתי פוסק‬           ‫המראה של חנוכייה עתיקה המוכתמת בכתמי‬
‫תלמוד תורה כנגד כולם" )עניני תפלה וקריאה‬        ‫בעולם המודרני אחר אמיתות רלטביסטיות אנו‬           ‫שמן משנים עברו‪ .‬מה היא הנוסטלגיה המרגשת‬
                                                ‫יכולים לרתום לתהליך של חזרה למקורות מהם אנו‪,‬‬      ‫את הלב‪ ,‬וכיצד אנו כיום יכולים ללמוד מרגשות‬
                                   ‫בספר תורה(‪.‬‬                                                    ‫הלב הפנימיים אלו של חג החנוכה‪ ,‬לחיינו במציאות‬
‫המסר העולה מחג החנוכה‪ ,‬הוא שהאל ברחמיו‬            ‫וכל הדורות שלפנינו‪ ,‬שואבים ושאבו כח ועוצמה‪.‬‬
‫הקדים רפואה למכה‪ .‬בתפוצות‪ ,‬לא אחת עולה‬          ‫השקפה זו ניתן ללמוד מדברי הרש"ר הירש‪" :‬נס‬                   ‫קרירה של פוסטמודרניזם ובלבול אמוני‪.‬‬
‫ההרגשה כי החושך סמיך‪ .‬הבלבול אדיר‪ .‬קיים‬         ‫חנוכה הוא האחרון בשורת הנסים שעשה השם לנו‬         ‫אם נספור את מילות התורה מראשיתה‪ ,‬נבחין כי‬
‫בלבול בין עיקר לטפל ללא יכולת אבחנה מפוקחת‪,‬‬     ‫מאז היותנו לעם‪ ,‬כדי שישמשו לנו סמלים מאירים‪,‬‬      ‫המילה העשרים וחמש היא המילה אור‪ .‬עוד מימי‬
‫ניטראלית ואמיתית‪ .‬נס החנוכה הוא סמל האור‬        ‫להורות לנו הדרך בתלאות הגלות‪ .‬נס זה חל בתקופת‬     ‫בראשית‪ ,‬כאשר בורא עולם העניק לבריאה את‬
‫דוקא‪ .‬להאיר לכל עם ישראל באשר הם‪ ,‬ובכל עידן‬     ‫מפנה בתלדותינו‪ ,‬תקופה שתחילתה עמדה בסימן‬          ‫מתת האור‪ ,‬הוא קישר אותה למספר עשרים וחמש‪.‬‬
‫שהוא את האור האמיתי‪ .‬וכפי שמבטיח לנו השפת‬       ‫זהרו של הנס הזה‪ ,‬ואילו סופה עקב התכחשותם‬          ‫היינו‪ ,‬יש כח ומשמעות למספר העשרים וחמישה‬
‫אמת‪ ,‬כי האור קיים‪ .‬עלינו רק למצאו‪" .‬הנס דחנוכה‬  ‫של אחרוני החשמונאים לרוח זו שבזכותה נתגלגל‬        ‫להפצת האור‪ .‬אור זה מתחדש בכל שנה ושנה‬
‫היה באור‪ ,‬והוא למצוא ההארה הגנוזה גם בחושך‬      ‫נס זה על ידי אבותיהם בטלה עצמאותנו המדינית‬
‫ובגלות"‪ .‬הקהילות מעבר לים צמאות למגדל אור‬       ‫והעם נפוץ בגולה‪ .‬בעת שהשם חולל לנו את נס‬                             ‫בעשרים וחמשה בכסלו דוקא‪.‬‬
‫אמיתי שיכוון‪ ,‬יטפח‪ ,‬יעניק תשומת לב אמיתית‪.‬‬      ‫החנוכה עדיין היינו יושבים על אדמתנו‪ ,‬ויהודה היתה‬  ‫זאת ועוד‪ .‬מהות האור עצמו התהווה בתאריך‬
‫מודל המשפחה שהתערער זקוק גם הוא להכוונה‬         ‫עדיין מדינה עצמאית‪ .‬עוד בימי העליה מבבל אמר‬       ‫העשרים וחמש לחודש אלול‪ .‬וכפי שמביא המהר"ל‬
‫מחודשת ואין כמו ימי החורף הקרירים כמתאימים‬      ‫ה' אל זרובבל ואל יהושע הכהן הגדול‪ ,‬כי אופיה‬       ‫בחידושי אגדות שבת‪ ,‬כא‪ ,‬ב'‪" :‬ויש לך לדעת כי ראוי‬
‫להתכנסות משפחתית‪ ,‬ישיבה סביב החנוכיה‬            ‫של מדינה זו לא יתבטא בעצמה צבאית ובעצמאות‬         ‫היה זה שיהיה בכ"ה בכסליו‪ ,‬שאז יצא האור לעולם‪.‬‬
‫ויצירת שיח סביב אור המשפחה‪ .‬אחינו שלא גרים‬      ‫מדינית‪ .‬אין היא אלא אבן פינה לבנין שיקום באחרית‬   ‫וידוע כי ג' חדשים שהם תשרי מרחשון כסליו אור‬
‫בארץ ישראל צמאים ומשוועים לכל קרן אור שתופץ‬     ‫הימים‪ .‬אבל בניגוד לנחיתותה המדינית והחומרית‬       ‫של חמה מתמעט והולך תמיד‪ ,‬ומן תקופת טבת‬
‫אליהם‪ .‬עלינו רק לכוון להתמלא מהאור שנברא‬        ‫היא תתבלט בעליונותה הרוחנית‪ ,‬שכן רק ברוח‬          ‫ואילך הולך ומוסיף האור‪ ...‬אמנם האור העליון הוא‬
                                                ‫התורה ניתן לנחול נצחונות‪ ,‬ואפילו ליישר הרים"‬      ‫אור ה' הקדים קודם תשרי‪ ,‬שהרי בכ"ה באלול נברא‬
   ‫בעשרים וחמישה ולהפיצו הלאה‪ ,‬לאור הדורות‪.‬‬                                                       ‫העולם‪ ,‬וביום ראשון אמר הקב"ה יהי אור ויהי אור‪,‬‬
‫כ"ה בכסליו הוא אינו רק תאריך ציון למאורע בעבר‪.‬‬                   ‫)במעגלי שנה חלק א עמוד רטו(‪.‬‬     ‫והוא אור העליון‪ ,‬ולפיכך התחדשות האור העליון‬
‫אלא הוא טומן בתוכו את המשמעות האדירה‬            ‫נראה כי במאה ה ‪ -19‬קשה היה לרש"ר הירש לצפות‬       ‫לבא למקדש היה בכ"ה בכסליו‪ ,‬שזה היום מיוחד לו‬
‫הלאומית הרוחנית והרגשית של התאריך בו חל חג‬      ‫כי בתקופתנו תתכן גם עוצמה מדינית וגם עליונית‬      ‫בפרט‪ ,‬והוא אור המקדש‪ .‬ומזה תבין גם כן כי ראוי‬
‫החנוכה‪ .‬מועד‪ ,‬בו כל שנה מחדש יורד לעולם שפע‬     ‫רוחנית‪ .‬שתיהן מהוות את האור הגנוז הניתן לכל‬       ‫שיהיה הדלקת נרות חנוכה בהתחלת האור דהוא‬
‫רוחני של אור ונס‪ .‬עלינו לזהות את השפע היורד‪,‬‬    ‫אחד מאיתנו מכח התורה הקדושה‪ .‬גם בתקופה‬            ‫תחלת הלילה‪ ,‬כי חנוכה בעצמו הוא התחלת האור"‪.‬‬
‫להכין בליבנו חנוכיה אישית לקבלו‪ ,‬בכל מקום בו‬    ‫קשה‪ ,‬של נסיונות הכלל והפרט שלעיתים נראים‬          ‫אם כן‪ ,‬כדי להרגיש את מתיקות התחלת האור‪ ,‬יש‬
‫אנו עושים את עבודת השם שלנו‪ ,‬ולהנות מזיו אורה‬   ‫קשים ובלתי עבירים‪ ,‬חשוב לזכור כי בכח התורה‬        ‫לשמר את סגולותיו של העשרים וחמישה בחודש‪,‬‬
                                                ‫ניתן ליישר אפילו הרים‪ .‬וכמו שהשל"ה הקדוש נותן‬
                            ‫של השכינה‪ .‬שנזכה‪.‬‬                                                                                               ‫דוקא‪.‬‬

‫פורסם בספר "חג מציון" – ספר לציון ‪ 25‬שנה לארגון "תורה מציון" | רחל זיכרמן – שליחה מזה ‪ 7‬שנים בארגון "תורה מציון" מוסקבה‬

                                                                                                                                                                             ‫‪www.weareinamerica.com 24‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29